רווחים כלואים: אבי ליכט מציע להגדיל את המס ולחייב חברות להשקיע בארץ - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הגזירות במשק

רווחים כלואים: אבי ליכט מציע להגדיל את המס ולחייב חברות להשקיע בארץ

הסתייגיות של משרד היועץ המשפטי לממשלה מוצגות כלא מחייבות משפטית את הממשלה - כדי לא לפגוע בסיכויי גביית המס המופחת מהחברות

4תגובות

סגן היועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, צירף להצעת החוק של משרד האוצר הסתיגויות להצעת ההחלטה של משרד האוצר בנושא הרווחים הכלואים, שעיקרה מתן הטבות מס חריגות לטווח קצר לחברות שצברו רווחים בעשרות מיליארדי שקלים ולא שילמו עליהם עדיין מס.

מיכל פתאל

משרד האוצר מציע שחברות אלה ישלמו פחות מס, אך לא פחות מ-6%, הרף העתידי הנמוך ביותר בחוק עידוד השקעות הון החדש. ליכט מציע, שתשלום המס ללא יפחת מ-7.5% ולחייב את החברות שייהנו מההטבה להשקיע בארץ את הטבת המס שיקבלו (משרד האוצר אינו מחייב בשקעה בארץ).

בנוסף מציע ליכט לחייב את החברות לעבור לתשלום מס חברות בשנה בה הופק המס, בשיעור הנמוך מבין שתי חלופות: שיעור המס בו היתה חייבת לפי החוק בעת חלוקת הדיבידנדים או לפי מתווה הטבות המס של חוק עידוד השקעות הון החדש.

ליכט הצדיק את ההצעה בכך, שנוצר מצב בו לחברות המוטבות יש תמריץ שלא לחלק רווחים וכך להימנע מתשלום המס מבלי שלמדינה ישנה יכולת לפעול בעניין. עם זאת, לדבריו, "הענקת הטבת המס הנוספת לחברות המוטבות, שחלקן מהחברות הגדולות והמבוססות במשק בהוראת שעה ובעיתוי הנוכחי מעוררת קשיים משפטיים, גם אם קשיים אלה אינם עולים לכדי מניעה חוקתית".

הקושי המשפטי נובע מפגיעה בשוויון מול מגזרים אחרים, מול חברות שבחרו במסלולי הטבה אחרים או שחילקו דיווידנד - ואילו ידעו שיחול שינוי אולי היו נוהגות אחרת. עם זאת צוין בחוות הדעת, כי לקשיים אלה קיים מענה משפטי ובמיוחד, כאשר אין לאדם או תאגיד זכות קנויה לכך שמדיניות מס לא תשתנה בעתיד.

קושי נוסף נובע מכך שבעת הכניסה למסלולי ההטבה של אותן חברות מוטבות ביקש המחוקק לעודד את החברות להשאיר את רווחיהן בחברה ולפתחה, ובכך לעזור בפיתוח התעשייה המקומית. הצעת החוק מאפשרת לחברות להוציא את רווחיהן עם התניית השקעה בשיעור נמוך ולכן היא אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו המקורית של החוק.

בנוסף, הצעת החוק אינה מעניקה פתרון לרווחים הכלואים שיצטברו בעתיד, כיוון שהיא מנוסחת כהוראת שעה, ולכן היא אינה מתמודדת באופן מלא עם סוגיית הרווחים הכלואים. מדובר על רווחים כלואים שלא יחולקו עתה או רווחים שיצברו החברות המוטבות בעתיד. התיקונים לעיל שהציע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נועדו לדבריו להתמודד עם הקשיים המשפטיים ולחזק את הזיקה בין יעדי החוק הישן לשינויים המוצעים עתה.
עם זאת צויין בהסתיגות, כי כיוון ששילוב הוראות אלה בחוק עלול לפגוע באטרקטיביות של מסלול ההטבות ולמנוע את חלוקת הרווחים ותשלום המס, אין מדובר בחיוב משפטי לשילוב הוראות אלה בהצעה.

רווחים כלואים הם רווחים של חברות, שנהנו מהטבות בחוק הישן לעידוד השקעות הון, לפיהן הן לא ישלמו מס חברות מלא, כל עוד לא ימשכו דיווידנדים. המטרה היתה לגרום לחברות להשקיע את הרווחים בארץ. עם זאת, חברות לא השקיעו את הרווחים ועקפו את החוק. מדובר כנראה בעשרות מיליארדי שקלים של רווחים כלואים.

הצעת החוק החדשה של משרד האוצר מציעה לחברות הטבות משמעותיות שיאפשרו להן לחלק את הכסף כדיווידנד, תמורת תשלום מס נמוך יחסית לחוק הישן. ההצעה קובעת, כי שיעור המס שישלמו לא יפחת מ-6% מס חברות. שיעור ההטבה יגדל ככל שהחברה תמשוך יותר כספים כדיווידנד. ההצעה תקפה לשנה, וחברה שתבחר במסלול תצטרך לבצע את המהלך תוך 30 יום מהמועד בו הודיע על החלטתה ולא תוכל לסגת ממנה.

במשרד האוצר המליצו על חקיקה מהירה ואפקטיבית על מנת ליצור לחברות ודאות בדבר שיעור המס החל וכן על מנת להשיג את תכלית החקיקה. השינוי ייכנס לתוקף כבר בשנת המס 2012. "על מנת שניתן יהיה להיערך לכך בהתאם, מתבקשת הממשלה להעביר את הדיון בטיוטת החוק לוועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק על דעת הממשלה", הוסיף משרד האוצר.

 


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#