צמיחה נכונה: מי ירוויח מהביקוש הגובר לסחורות חקלאיות?

הגידול בביקוש בסחורות חקלאיות צריך לשפר את התפוקה ליחידת קרקע - כמה חברות ירוויחו מכך

רן שחם
יותם עירוני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2

בשבוע שעבר פירסמו האו"ם וה-OECD דו"ח על מצב החקלאות בעולם, עם תחזיות לטווח הבינוני (עשר שנים) ולטווח הרחוק (50 שנה). הדו"ח מתפרסם בתקופה של גל חום כבד ועצירת גשמים בארה"ב, שהובילו לזינוק במחירי התירס והסויה.

הזינוק במחירי התירס משפיע על מחיר המזון פעמיים משום שנעשה בו שימוש גם כמזון לבעלי חיים, כך שהעלייה במחירו מייקרת גם את הבשר והעופות, אך העלייה האחרונה היא אירוע נקודתי. עצירת גשמים עונתית אינה סיבה מספקת למי שמחפש השקעה שמושפעת ממגמות ארוכות טווח. השפעות כאלה עדיף לחפש דווקא בדו"ח של האו"ם ו-OECD.

צילום: בלומברג

בהתייחסות לעשור הקרוב התבססו עורכי הדו"ח על כמה הנחות: גידול אטי באוכלוסיית העולם, עם תוספת של 680 מיליון תושבים עד 2021; עלייה של עשרות אחוזים במחירי האנרגיה; יציבות במזג האוויר, והמשך של מגמת הגידול בצריכת בשר ומוצרי חלב במדינות המתפתחות (עלייה של 30% בעשור הקרוב).

הדו"ח התייחס גם להיצע: מחירי הסחורות החקלאיות הגיעו לשיא ב-2008. לאחר מכן נרשמה ירידה והתייצבות ברמה גבוהה, שעודדה הכשרת שטחים חקלאיים במדינות המתפתחות העשירות בקרקע ומים כרוסיה, ברזיל, אוקראינה וקזחסטאן. רמת מחירים זו צפויה לכל הפחות להישמר.

בהתחשב בהנחות אלה, התנובה החקלאית צריכה לצמוח בכ-2% בשנה כדי לענות על הביקוש. הצמיחה אמורה להגיע מהכשרת קרקעות וניצול טוב יותר של הקרקעות הקיימות דרך מעבר לחקלאות מודרנית ומתוחכמת במדינות המתפתחות. המרוויחיות יהיו חברות המייצרות דשנים וכן יצרניות ומשווקות של מכשור חקלאי.

תיק ישראלי (לחץ להגדלה)

עד 2050 אמורה התפוקה החקלאית לצמוח בכ-60% כדי לענות על הביקוש למזון, אולם היצע הקרקעות אינו צפוי לצמוח מהותית, כך שכל הצמיחה צריכה להגיע משכלולים טכנולוגיים. המוטיב המרכזי מתייחס לניצולת, של העתודות הקרקע החקלאיות ושל הגידולים עצמם. הדו"ח מציין את החשיבות בשימור הקיים, שכן השיטות החקלאות הנוכחיות מובילות לפחת רציני של קרקע ומצעי גידול ימיים.

פתרונות כדשנים והדברה שטובים לטווח הבינוני לא יספיקו לטווח הרחוק, כך שהפתרונות הדרושים הם אלה שיתרמו לניצולת אך לא יפגמו במצע שעליו מגדלים או במים שבהם משקים. אחד הפתרונות הוא השבחת זנים. הדעות בעניין חלוקות, אך כשמדובר בהזנה של אוכלוסיות ענק נראה שאין מנוס.

תיק חו"ל (לחץ להגדלה)

מפתחות זרעים כמונסנטו וסינג'נטה כבר נסחרות במכפילי רווח מכובדים (סביב 20). בהינתן שהן אמורות לצמוח בקצב גבוה משום שהן מחליפות תהליכים קיימים, ובהתחשב בצמיחה הצפויה לענף החקלאות כולו, ניתן להבין מדוע המשקיעים מוכנים לרוכשן בפרמיה נדיבה. מי שמחפש חשיפה זולה יותר יכול לעשות זאת דרך ענקיות הכימיה שלהן חטיבות חקלאיות, כמו BASF ודופונט. אלה נסחרות במחירים נוחים יותר, בין היתר משום שהן חשופות לענפים מחזוריים המצויים בהאטה כייצור רכב ובנייה.

רן שחם הוא מנכ"ל משותף ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם; יותם עירוני הוא אנליסט ב; חברות בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ני"ע. התיק המנוהל הוא וירטואלי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker