התחרותיות בבנקים

רוצים למחזר את המינוס ב-6.7% ריבית?

המתווכים הפיננסיים החדשים באינטרנט מכניסים תחרות לשוק הבנקאי בבריטניה ובארה"ב

אורן מג'ר
אורן מג'ר

אתרי אינטרנט המתווכים בין לווים למלווים ומאפשרים לעקוף את הבנקים ולקבל תשואה גבוהה למלווים לצד ריבית נמוכה למלווים צומחים במהירות וצוברים אמון גם מצד משקיעים מוסדיים ובנקים מרכזיים. הבשורה הרעה: בינתיים הם פועלים רק בבריטניה וארה"ב.

כאשר מדברים על הורדת הריכוזיות והכנסת תחרות לשוק הבנקאות בישראל נהוג להזכיר את מודל הבנק האינטרנטי  שצפוי להציע שירות איכותי אך נטול סניפים שיוזיל את העמלות ויציע אשראי זול למשקי בית ועסקים קטנים. אולם הקמתו של בנק כזה מחייבת אישור המפקח על הבנקים ורגולציה כבדה הכוללת השקעה  של כ-100 מליון דולר  . כך או כך, הוא עדיין לא קם. אמש גם נחשפה יוזמה אינטרנטית חדשה המכונה בינק - "הבנק הוירטואלי הראשון בישראל" , אולם עדיין לא ברור מה אופייה.

צילום: סי די בנק

בינתיים אפשר לקנא בתחרות שמתפתחת בבריטניה וארצות הברית סביב הלוואות למשקי בית ועסקים קטנים באמצעות המערער הרשמי של עולם העסקים: האינטרנט. הכוונה למודלים המכונים הלוואות 'בין עמיתים' ( person to person או Peer to peer) שעוקפים את הבנקים ומתווכים ישירות בין מלווים ללווים.

בבריטניה פועלים מספר אתרים כאלו: זופה, ש"תיווך" או הלווה מאז הקמתו בשנת 2005 למעלה מ-200 מיליון פאונד, פאנדינג סירקל, המתמחה בעסקים קטנים, שמפקידים הלוו באמצעותו 34 מיליון פאונד, ורייטסטר, עם  24 מיליון פאונד. גם בארה"ב התחום מפותח ופועלים בה שני שחקנים בולטים: "מועדון ההלוואות" (Lending Club) שהלווה 747 מליון דולר,  ופרוספר (Prosper) שהלווה 365 מיליון דולר.

ההשקעה באתר מסוכנת ואין ביטוח על הפיקדונות למלווים,  אבל בתמורה הם מציעים תשואה גבוהה יותר למלווים וריבית נמוכה יותר ללווים. כך זה עובד: האתרים לא מחזיקים בכסף בעצמו אלא מתווכים בין לווים למשקיעים(או מלווים)  שבוחרים למי ברצונם להלוות. בתמורה לנכונותם לסכן את כספם קיבלו ריבית טובה יותר מאשר הציעו להם הבנקים הלווים קיבלו הלוואות הזולות משמעותית מהלוואות שהיו מקבלים בבנק, אם בכלל. כך למשל, ב2011 ההחזר על השקעה באתרים האמריקאים פרוספר ו "מועדון ההלוואות" היה 7.9 אחוז ו 7.5 אחוז (בהתאמה), בניכוי הלוואות שלא הוחזרו.  הלווים הטובים ביותר יכולים לקבל הלוואה ל-שנה עד חמש שנים בריבית הנמוכה משבעה אחוז לכל מטרה.

לאחרונה קיבל התחום חיזוק הצהרתי משמעותי. שני גופים ממשלתיים בבריטניה הביעו אמון במודל:  הראשון הוא אנדי הולדיין, המפקח על יציבות פיננסית בבנק המרכזי באנגליה שהצביע על אתרים אלו כיורשים פוטנציאליים למוסדות הבנקאים המוכרים: "כרגע החברות הללו קטנטנות" צוטט הולדיין בגארדיאן, "אבל לפני עשור גם גוגל הייתה כזו. אם איביי יכולה לפתור את "בעיית הלימונים" (כינוי לבעיית פערי מידע בין מוכר לקונה אודות איכות מוצר משומש בשווקים – א.מ) בשוק היד שנייה, זה  יכול להיעשות גם בשוק ההלוואות". בנוסף, בחודש שעבר הממשלה בבריטניה הכריזה כי תקצה, באמצעות חברות ואתרים במו זופה, 100 מליון פאונד כדי להרחיב את מקורות המימון לעסקים במקום הבנקים המסורתיים שמציבים חסמים בפני הקצאת אשראי.

בארצות הברית , מדווח הוול סטריט ז'ורנל , משקיעים מוסדיים הצטרפו להשקעה.   ב "מועדון ההשקעות" מדובר ב-30 גופים מוסדיים שהשקיעו ב-18 החודשים האחרונים  170 מיליון דולר, וכחיזוק לטרנד הצטרף ג'ון מק, לשעבר מנכ"ל מורגן סטנלי, למועצת המנהלים של החברה  בפרוספר השקיעו גופים מוסדיים כ- 40 מליון דולר. נראה כי לאתרים הללו יש כעת הזדמנות פז לפרוץ, וזאת נוכח הריביות הנמצאות בשפל היסטורי, ונוכח האמון המתדרדר וחוסר החיבה של הדור הצעיר לבנקים הוותיקים. השאלה שצריכה להעסיק את אזרחי ישראל היא מתי יוקמו בישראל אתרים דומים שיאפשרו  להלוות וללוות זה מזה, לחסוך עלויות, ולשפר  את הריבית שהם משלמים לבנקים ולחברות האשראי.

הכתבה המלאה תפורסם בקרוב.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ