ראיון TheMarker

דודו זקן: "בשורה התחתונה הבנקים צריכים להתייעל"

לדבריו ישנן קבוצות אוכלוסיה כמו עובדי המדינה שנהנים ממחירים מסובסדים ואילו מנגד לקוחות רגילים שמשלמים מחיר מלא ומנופח

סיון איזסקו
סיון איזסקו

מערכת הבנקאות בישראל ריכוזית, שכר העובדים בה גבוה, היעילות התפעולית ורמת התחרות בה נמוכות - ואת המחיר משלמים העסקים הקטנים ומשקי הבית, כך קובעת הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות, שהציגה אתמול את המלצות הביניים שלה להערות הציבור. בעוד כחודש יסתתים שלב זה ואחריו תחזור הוועדה לדון. ההמלצות הסופיות יוגשו לשר האוצר, יובל שטייניץ, ולנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר.

הוועדה הוקמה בעקבות ועדת טרכטנברג, שקמה בתגובה למחאה החברתית, שקבעה כי מערכת הבנקאות תורמת ליוקר המחיה בישראל. בשל מורכבות המערכת הבנקאית, ועדת טרכטנברג החליטה שלא לעסוק במישרין בתחום הבנקאות, ולכן המליצה על הקמת הוועדה שהגישה אתמול את המלצותיה.

דודו זקן

המפקח על הבנקים, דודו זקן, שעומד בראש הוועדה, אמר בשיחה עם TheMarker שמי שנהנה כיום מחוסר התחרות ומרמות המחירים הגבוהות הם בעיקר עובדי מערכת הבנקאות. הם נהנים מתנאים יוצאים דופן, ואילו בעלי המניות נותרים עם שיעור רווחיות ממוצע של כ-10% - נמוך בהשוואה בינלאומית. "אצלנו לווה גדול בבנק א' הוא גם לווה גדול בבנק ב', ג' ו-ד', ובשוק האג"ח הקונצרני - כך שבעלי המניות לא נהנים מרווחיות עודפת", אמר זקן.

לדבריו, "צריך להיזהר כשמדברים על 'עובדים' שמרוויחים מהמצב, כי קשה לדבר עליהם במקשה אחת - יש בבנקים פערי שכר גדולים. מבין העובדים, מי שנהנים הם דור א' והמנהלים. בקרוב נסיים לאסוף את הנתונים לגבי עלויות השכר בבנקים ונפרסם אותם. הבנקים צריכים לעבור התייעלות, אבל באופן טבעי זה תהליך הדרגתי".

לפי הערכות שונות, מדובר בכ-10,000 עובדי דור א' ומנהלים שעלות העסקתם מסתכמת בכ-7 מיליארד שקל. זאת בשעה שעלות העסקת יתר 40 אלף העובדים במערכת הבנקאות מסתכמת בכ-10 מיליארד שקל.

לצורך ההמחשה נציין כי בחלק מהבנקים עלות שכרו של מנהל סניף היא בכמיליון שקל בשנה - שכר שמורכב משכר בסיס, בונוסים ותנאים שלא מקובלים בענפים אחרים, פרט לגופים מונופוליסטיים. שכר זה משולם מגביית עמלות ריביות לא תחרותיות.

לטענת זקן, "ההמלצות יפעילו על הבנקים לחץ תחרותי ויעודדו כניסת בנקים במבנה הוצאות רזה, שיהוו איום תחרותי. יהיה חיתוך בהכנסות, וזה יחייב את הבנקים להתייעל. כשכולם יבינו שהמציאות מחייבת זאת, תהיה הסכמה להתייעלות".

עמלה על כרטיס בנקט

הוא ציין כי הוועדה בחנה את מגזרי הפעילות השונים, וזיהתה כי מגזר הפעילות שמשלם ריביות ועמלות מנופחים במיוחד הוא העסקים הקטנים. כמו כן, היא זיהתה כשלים במגזר משקי הבית וציינה כי בחינת מרווחי הריבית במגזר משקי הבית לא מגלה את התמונה במלואה, שכן במגזר זה יש אוכלוסיות מסובסדות - כמו סטודנטים וארגונים (לדוגמה חבר) - שנהנות מתנאים מיוחדים, לעומת יתר הלקוחות המשלמים עמלות מלאות וגבוהות.

בניגוד לרפורמה הקודמת שהוביל בנק ישראל ב-2007 ושהתמקדה בעמלות בלבד, הוועדה ממליצה על צעדים שיניחו את התשתית המבנית לעידוד התחרות בין הבנקים.

הבנקים יגלו ללקוחות את דירוג האשראי שלהם

אחת ההמלצות החשובות בדו"ח זקן היא בעניין שכלול דירוג האשראי של לקוחות פרטיים, כך שאלה יוכלו לפנות בקלות לכל בנק בבקשה לקבלת הצעת אשראי ולא בהכרח מהבנק שבו הם מנהלים את הפעילות השוטפת. כיום כל הבנקים מדרגים את לקוחותיהם, אך אינם חושפים את הדירוג בפני הלקוח, וכך הלקוחות מתקשים לקבל הצעות אשראי מבנקים מתחרים שלא מכירים את הפרופיל הפיננסי האישי שלהם.

ועדת זקן ממליצה שהבנקים יחויבו למסור ללקוחות באופן תדיר מסמך רשמי אחיד, שאותו מכנה הוועדה "תעודת זהות בנקאית", שכוללת את דירוג האשראי של הלקוח על פי סקאלת הדירוג של הבנק, וכן פרטים נוספים אודות הלקוח. באמצעות מסמך זה יוכלו הלקוחות לעשות השוואה בין הבנקים, כלומר לקבל הצעות אשראי מכל בנק.

עיקרי המלצות ועדת זקן

במקביל, ממליצה הוועדה לפתוח בהליכי חקיקה לתיקון חוק נתוני אשראי, כך שהבנקים יחויבו להעביר דירוג אשראי לסוכנויות דירוג אשראי עצמאיות מידע מקיף יותר ומעודכן יותר אודות לקוחותיהם, ועל בסיס הנתונים האלה יוכלו הסוכנויות לדרג את הלקוחות. לא מדובר במלוא המידע הבנקאי אלא רק בנתונים כמו אם הלקוח עומד בהחזרי הלוואות, אם תשלומים שלא נפרעו בשל היעדר כיסוי, אם ללקוח יש משכנתא וכו'. במקביל, הבנקים יחויבו להעביר לסוכנויות מידע סטטיסטי כללי על התנהגות הלווים בבנק, במטרה לשכלל את המודלים של סוכנויות דירוג האשראי.

בנק ישראל יתחרה בבנקים בשוק הפיקדונות

על פי דו"ח הוועדה, הבנקים מציעים למשקי הבית ולעסקים הקטנים ריביות נמוכות מאוד על הפיקדונות, לעומת הריבית המוצעת ביתר מגזרי הפעילות. כך למשל, מנתונים שהציגה הוועדה המרווח הממוצע שהבנקים גוזרים על פיקדונות משקי הבית הוא 1%, והמרווח שהבנקים גוזרים מפיקדונות העסקים הקטנים הוא 0.86%, לעומת מרווח של 0.23% בלבד שהבנקים גוזרים על פיקדונות המגזר העסקי.

תעריפי דמי ניהול לעסק קטן

כדי לתקן עיוות זה ולאפשר ללקוחות לקבל הצעות ריבית טובות יותר, מציעה הוועדה לאסור על הבנקים לגבות דמי ניהול ני"ע בגין אחזקת מק"מ (מלווה קצר מועד המונפק על ידי בנק ישראל) וקרנות כספיות. הוועדה גם החליטה כי יש להטיל פיקוח על מחיר עמלת קנייה ומכירת מק"מ וקרנות כספיות, המהווים מכשירי השקעה חלופיים לפיקדונות הבנקאיים. מדובר במהלך שלא דורש חקיקה, ועל כן ניתן יהיה ליישמו בתוך זמן קצר.

מכיוון שפיקדונות משקי הבית, הבנקאות הפרטית והעסקים הקטנים מסתכמים בכ-560 מיליארד שקל, מדובר בהמלצה שצפויה לייקר משמעותית את מקורות הגיוס של הבנקים. בדו"ח הוועדה צוין כי "מהלך זה צפוי להביא לעלייה בריבית המשולמת על פיקדונות בנקאיים לזמן קצר, בשל יצירת חלופה. בשל היעדר תחרות משוכללת בשוק האשראי בחלק ממגזרי הפעילות של הבנקים, מהלך זה עלול להביא גם לעלייה מסוימת בריבית על האשראי, אך יישום מכלול ההמלצות המובאות בדו"ח זה צפוי להגביר את התחרות בין נותני אשראי ולצמצם חשש זה".

לקוחות יוכלו לפתוח ולסגור חשבונות בנק דרך האינטרנט

מול עיני חברי הוועדה עמד הנתון שלפיו רק כ-5% מלקוחות הבנקים מחליפים בנק מדי שנה - נתון המעיד על חסמי המעבר בין הבנקים. כדי להתגבר על חסם זה, החליטה הוועדה לאפשר לבנקים להציע אפשרות של פתיחת חשבונות דרך האינטרנט ללא כל צורך להגיע לסניף. במקביל, הוועדה ממליצה לחייב את הבנקים לאפשר ללקוחות לסגור חשבונות דרך האינטרנט, או לאפשר להם להורות לבנק החדש שלהם לבצע את הליכי סגירת החשבון והעברת הפעילות לבנק החדש. המלצה זו עשויה להקל משמעותית על מעבר של לקוחות בין הבנקים, ובכך להגביר את האיום התחרותי - כך שהבנקים לא ירגישו עוד שהלקוחות הם ציבור שבוי בידיהם.

הוועדה ציינה בדו"ח כי "צעדים אלה גם עשויים להגביר את האיום התחרותי מצד הבנקים הקטנים, שכן יוסרו החסמים הנובעים מהצורך בנגישות פיסית לבנק לצורך ביצוע פעולות אלה, ויונגשו שירותי בנקאות לציבור גם ביישובים שבהם לא קיים סניף של בנק ספציפי. בנוסף, צעדים אלה יסירו חסמים להקמתו ופעילותו של בנק אינטרנטי".

במקביל, יידרשו הבנקים לפרסם ריבית על אשראי ועל פיקדונות באתריהם, כך שהלקוחות יוכלו להשוות במהירות בין הבנקים מבלי להגיע פיסית לסניפים. הבנקים יידרשו להציג באתריהם את המחיר הממוצע המוצע ללקוחות בפועל, ולא את המחיר המופיע בתעריפון הבנק, שהוא לרוב מנותק לחלוטין מהמחיר המוצע בסניפים.

עסקים קטנים ישלמו פחות עמלות

הוועדה בחנה את מגזר העסקים הקטנים ומצאה שלוש עובדות חשובות בהקשר אליו:

1. "היקף האשראי למגזר העסקים הקטנים נמוך יחסית לתרומתם לתוצר העסקי". הוועדה ציינה כי נתון זה נובע, בין היתר, מהיעדר אלטרנטיבות מימון חוץ-בנקאיות לעסקים הקטנים, וזאת בשונה מהמקובל בעולם.

2. "התשואה של הבנקים ממגזר זה, בניכוי הוצאות והפרשות, גבוהה עד פי שניים מזו על הנכסים בפעילות מול העסקים הגדולים והבינוניים".

הוצאות השכר בבנקים

3. "בעלי עסקים קטנים ובינוניים מצביעים על קושי בקבלת אשראי בנקאי בישראל".

כמו כן, מצאה הוועדה כי אף שעסקים עם מחזור פעילות של עד מיליון שקל רשאים לבקש מהבנק תעריפים החלים על לקוחות פרטיים, ובכך להוזיל את העמלות, רק 16 אלף עסקים קטנים נהנו מהתעריפים המוזלים - ואילו 318 אלף שילמו עמלות כאילו היו עסק גדול, על אף זכאותם להנחה. "להערכת הוועדה, הסיבות לכך שהעסקים הקטנים לא נוטים להצטרף לתעריפון הקמעוני הן היעדר מודעות לכדאיות ההצטרפות, או טירחה הכרוכה בהמצאת דו"חות כספיים או מסמכים אחרים לצורך כך".

לכן, הוועדה ממליצה להחיל את התעריפים ללקוחות פרטיים גם על עסקים קטנים. כדי למנוע מעסקים קטנים את הצורך לעבור תהליך לקבלתם, קבעה הוועדה כי עסק קטן יוגדר ככזה שסך חובותיו כלפי הבנק לא עולה על 5 מיליון שקל, או סכום גבוה יותר שקבע הבנק. הוועדה ממליצה שההגדרה תחול אוטומטית על עסקים קטנים. כחלק מכך, תבוטל עמלת דמי ניהול חשבון עסק קטן, שמחירה במרבית הבנקים 60-85 שקל בחודש.

בנוסף, כדי לאפשר לעסקים קטנים לעבור מבנק לבנק, ממליצה הוועדה לחייב את הבנקים לאפשר לעסקים קטנים לבצע פירעון מוקדם של הלוואות - דבר שלא היה אפשרי עד כה.

רפורמה בפעילות ניירות הערך

אחד התחומים שנחשבים מרכזי רווח גדולים של הבנקים, הוא פעילות לקוחות משקי הבית בני"ע, כלומר עמלות בגין קנייה, אחזקה ומכירה של מניות ואג"ח. הוועדה קבעה כי "בהשוואה בין העמלות התעריפיות, הקשורות לניהול תיק ני"ע, לבין אלה הנגבות בפועל, נמצא כי קיים פער גדול שאינו משקף שיווי משקל תחרותי, ואף יכול להצביע על אפליית לקוחות".

הוועדה המליצה לבנקים כי "לאור הפער הגדול בין תעריף העמלות למחיר שנגבה בפועל, קיימת לדעת הצוות הצדקה לתמחור מחודש של שירותים אלה על ידי המערכת הבנקאית. בעת תמחור מחודש של השירותים, תתחשב המערכת הבנקאית בצורך לבטא בדרך המיטבית את עלות השירות בפועל". או במלים אחרות, הוועדה ממליצה (ולא דורשת) מהבנקים להציג תעריפון שמייצג טוב יותר את המחירים הניתנים על ידי הבנקים בפועל.

בנוסף, ממליצה הוועדה כי "לצורך הגברת השקיפות, יוצג ללקוח שיעור העמלה שהוא שילם בהשוואה לעמלה הנהוגה בפועל. בנוסף, הפיקוח על הבנקים יאסוף נתונים על התפלגות שיעור העמלה בפועל בהתאם לשווי הפיקדון, ויפרסם את הנתונים לציבור". בכך למעשה, הלקוחות שלא מתמקחים עם הבנק יידעו שהם משלמים עמלה שגבוהה משמעותית מזו שנגבית מלקוח ממוצע בעל היקף פעילות דומה.

הוועדה קבעה גם בהקשר של עמלות דמי ניהול פיקדון ני"ע (לשעבר דמי משמרת), כי "מנגנון גביית העמלה המינימלית הנהוג כיום, הוא מנגנון מורכב ולא בהיר - כך שעולה קושי משמעותי ובלתי סביר בהבנת החישוב שנעשה ובהשוואה בין תעריפי בנקים שונים בתחום זה". לכן ממליצה הוועדה לבטל את עמלת המינימום לחלוטין.

בנוסף, כדי להוות איום תחרותי על מערכת הבנקאות מצד בתי ההשקעות (המציעים את אותם השירותים במחירים נמוכים משמעותית), ממליצה הוועדה לפעול בתיאום עם רשות ני"ע. בכך הציבור יוכל לפתוח חשבונות מסחר עצמאיים בבתי השקעות דרך האינטרנט, וללא צורך להגיע לבית ההשקעות כדי לחתום על מסמכי פתיחת חשבון.

הריבית על הפיקדונות תחייב את הבנקים גם בעת חידושם

אחד הטריקים המקובלים במערכת הבנקאית - שגובלים בהטעיית צרכנים - הוא מתן הצעת ריבית אטרקטיבית על פיקדון המתחדש אוטומטית בתום תקופת מוגדרת, אך לרוב הבנקים לא מסבירים כי בעת החידוש האוטומטי, הריבית שיישא הפיקדון תרד אוטומטית לשיעור הריבית המזערית המופיעה בתעריפון הבנק. הוועדה מבקשת לשים סוף לשיטות אלה.

לדוגמה, לקוח שביקש לפתוח פיקדון חודשי מתחדש אוטומטי, עשוי לקבל הצעת ריבית של 2%, אך כעבור חודש - בעת החידוש האוטומטי - הריבית תפחת לריבית המזערית המופיעה בתעריפון הבנק, כ-0.4% בלבד.

חברי הוועדה מתנסחים בצורה עדינה מאוד, ומציינים כי "קיומה של א-סימטריה במידע בין שני צדדים המתקשרים בחוזה, גורמת ככלל לכשל שוק, שכן היא עשויה לפגוע ביכולת לקבל החלטות רציונליות על ידי הצד המצוי בנחיתות מבחינת המידע שברשותו. בנוגע ליחסי הבנק והלקוח, מצב הדברים הוא מטבעו כזה, שעיקר המידע, המומחיות והכלים להפיק מהמידע את מירב התועלת, מצויים בידי הבנק".

הוועדה ציינה כי "מתן הנחות והטבות בריבית ללקוחות לתקופה מוגבלת וביטולן לאחר חלק מהתקופה, גורמים לערפול המחיר ללקוח, ומקשים על ביצוע השוואות וניהול משא ומתן".

לכן היא ממליצה כי "כדי ליצור שקיפות של העלות הכוללת באשראי ובפיקדונות, ולהקל על יכולת ההשוואה בין מוצרים ושירותים תחליפיים ללקוחות, הצוות ממליץ לקבוע הסדר שלפיו בהלוואות ובפיקדונות בריבית משתנה, שבהם מציע התאגיד הבנקאי הנחה או הטבה בשיעור הריבית לעומת הריבית התעריפית, תחול ההטבה לאורך כל תקופת הפיקדון או ההלוואה".

יורחב הפיקוח על עמלות

למרות הידיעה כי פיקוח על עמלות אינו אקטיבי בהגברת התחרות במערכת הבנקאות, שכן פיקוח על עמלה אחת מוביל את הבנקים להעלות מחיר של אחרת. חברי הוועדה מצאו כי יש עמלות מופרזות שמחייבות פיקוח. כך הוחלט לפקח על מחיר כרטיס למשיכת מזומן ומידע, שכן לטענתם מדובר בשירות בסיסי, שבגינו נגבים דמי ניהול חשבון. מחיר העמלה יהיה 8 שקלים, לעומת 20-72 שקל כיום.

הוועדה ממליצה להטיל פיקוח על עמלת משלוח הודעה ללקוח - שירות שבגינו גובים מרבית הבנקים 50-90 שקל. היא גם החליטה לבטל עמלת שינוי מועד חיוב בכרטיס אשראי.

בעבור העמדת אשראי בהיקף של יותר מ-50 אלף שקל, גובים הבנקים עמלת טיפול באשראי ובביטחונות של עד 1,250 שקל. הוועדה ממליצה כי לא תיגבה עמלה זו עד לאשראי בהיקף של 100 אלף שקל, כדי להקל על הלקוחות בחישוב הריבית האפקטיבית בגין ההלוואה.

כמו כן, ממליצה הוועדה לבחון מחדש את תמחור כל פרק העמלות הקשור לפעולות במטבע חוץ - הן עבור מגזר משקי בית והן עבור העסקים הקטנים.

מוסדיים יזרימו אשראי צרכני ולעסקים קטנים

אחת ההמלצות המעניינות של הוועדה, אם כי עדיין לא ברור כרגע אם תזכה להיענות מצד המוסדיים, היא ניתוב כספי קרנות הפנסיה והמוסדיים למתן אשראי לעסקים הקטנים ואשראי צרכני, באמצעות שיתופי פעולה עם הבנקים. המוסדיים מנהלים כיום יותר מ-830 מיליארד שקל וזרם ההפקדות של החוסכים צומח מדי שנה, והסתכם בכ-17.5 מיליארד שקל ב-2011. בוועדה ציינו כי במקום שהמוסדיים יממנו טייקונים ונדל"ן במזרח אירופה, הם יוכלו להקים קרנות אשראי שיועמדו לרשות ציבור באמצעות מערך חיתום האשראי בבנקים קטנים, שמוגבלים ביכולת מתן האשראי בשל מגבלת ההון שלהם.

הנחת העבודה היא כי באמצעות שיתופי הפעולה, ייהנו המוסדיים מתשואה נאותה תוך סיכון נמוך, בשל פיזור האשראי על פני מספר רב של לווים קטנים יחסית, וכן בסיכון נמוך יחסית, שכן האשראי יינתן באמצעות מערך החיתום של הבנקים. למשקי הבית והעסקים הקטנים, הזרמת האשראי מהמוסדיים תגדיל את ההיצע, ובכך תסייע להורדת מחירי האשראי.

מדובר בהמלצה שעדיין לא מגובשת דיה, ובדו"ח צוין כי "הצוות בחן כמה מודלים אפשריים להפעלת מנגנון להקצאת האשראי המוסדי לשווקים הקמעוניים. לאור חשיבות הנושא ותרומתו האפשרית לקידום התחרות על אשראי קמעוני, הצוות ממשיך לבחון אפשרויות להקים מנגנוני הקצאת אשראי ממקורות כספי החיסכון הפנסיוני".

תיקבע תקרת ריבית שתחול על האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי

הוועדה מצאה לנכון להסדיר את התנאים שיאפשרו פיתוח של שוק אשראי חוץ-בנקאי לצרכנים ולעסקים קטנים. היא הסבירה שכיום החוק הקובע תקרת ריבית חל רק על גופים חוץ-בנקאיים, ולאור הורדת שיעור הריבית במשק (שממנה נגזרת תקרת הריבית החוץ-בנקאית), נוצר מצב שכיום תקרת הריבית המותרת לגבייה על ידי גופים חוץ-בנקאיים היא 12.92%.

"סביבת הריבית הנמוכה הקיימת כיום גרמה למצב אנומלי, שבו הריבית ללווים מסוכנים במערכת הבנקאית ובחברות כרטיסי האשראי לעתים גבוהה יותר מהריבית המותרת בשוק החוץ-בנקאי ללווים מסוכנים אף יותר, וזאת כשעלויות גיוס ההון של המלווים החוץ-בנקאיים גבוהות יותר, והמידע שבידם באשר למאפייני הלווים קטן יותר", נכתב בדו"ח. לכן, הוועדה ממליצה להחיל תקרת ריבית אחידה. היא ממליצה שהתקרה תהיה ריבית החשב הכללי בתוספת 12%, כלומר 22.25% נכון להיום.

יוקם בנק אינטרנטי ואגודה אשראי שיתופית

הוועדה ממליצה גם על הגברת התחרות על ידי הסרת החסמים הקיימים כיום בפני יזמים המעוניינים להקים בנק אינטרנטי. בנק ישראל פירסם בראשונה קובץ המפרט את תהליך הרישוי הנדרש לקבלת היתר להפעלת בנק אינטרנטי בישראל. הקובץ אמור להגביר את הוודאות ליזמים שמעוניינים לקדם יוזמות שכאלה.

במקביל, בנק ישראל מעודד הקמת אגודות אשראי שיתופיות. "אגודה שכזו עשויה למשוך קהל לקוחות אטרקטיבי (למשל סטודנטים) ובכך להוביל בעקיפין לשיפור התנאים עבור אותו קהל לקוחות במערכת הבנקאית", נכתב בדו"ח. עם זאת, קבוצות מאורגנות, כמו סטודנטים, עובדי מדינה ועובדי התעשיות הגדולות, נהנים כבר כיום מהטבות במערכת הבנקאות, כך שלא ברור אם יש הצדקה כלכלית מבחינתם להקמת אגודה שיתופית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ