70% מהישראלים מחזיקים רק ב-20% מההון הפיננסי; העשירון העליון מחזיק ב-60% - שוק ההון - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מפת האי-שוויון

70% מהישראלים מחזיקים רק ב-20% מההון הפיננסי; העשירון העליון מחזיק ב-60%

ניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת: העשירון העליון של משקי הבית נהנה מכ-60% מההכנסות ■ המדינה עשויה להרוויח 4-2 מיליארד שקל בשנה מהטלת מס עיזבון ■ יחימוביץ', שיזמה את חוק מס העיזבון במטרה לצמצם את היקף ההון המועבר בין הדורות: "ברוב המדינות המפותחות, אפילו בארה"ב, המס קיים ■ זה אבסורד שרק בישראל הוא לא קיים"

30תגובות

העשירון העליון של משקי הבית בישראל נהנה מכמעט 60% מההכנסות מהון של כלל משקי הבית בישראל - זאת, בזמן ש-70% מאזרחי ישראל, שאינם משתייכים לשלושת העשירונים העליונים, נהנים מפחות מ-20% מההכנסות מהון. כך עולה ממסמך חדש שהוציא מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ויחולק היום לחברי הכנסת.

בקרב העצמאים ומנהלי החברות תמונת חוסר השוויון אף קיצונית יותר: כאן מחזיק העשירון העליון ב-87% מההכנסות מהון. בתוך מגזר זה, המאיון העליון בישראל, 1% בלבד מתושבי המדינה, סופג 64.5% מההכנסות מהון של העצמאים ומנהלי החברות בישראל.

הצעת חוק למס עיזבון, שיוזמת חברת הכנסת ויו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', עשויה להטריד את מנוחתם של כמה מעשירי ישראל. על פי ההצעה, המדינה תגבה מס עיזבון בשיעור של 5%-12.5% על ירושות ששוויין יותר מ-15 מיליון שקל. על הצעת החוק חתומים גם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) וח"כ מרינה סולודקין (קדימה).

חברי הכנסת שיקבלו את המסמך לידיהם בוודאי יעלעלו במסמך המפורט, המציג השוואה של מס הירושה או מס העיזבון במדינות שונות באירופה. הם יקראו את ההערכות שלפיהן מס עיזבון עשוי להכניס למדינת ישראל עוד 2.1-4.2 מיליארד שקל בשנה, בהתאם לסף המס שייקבע - בין 5-12 מיליון שקל עיזבון ו-10%-20% - לא מעט במדינה שבה הממשלה מעלה את המע"מ ב-1% לכלל האזרחים כדי להעלות הכנסותיה ב-4 מיליארד שקל בשנה.

תצלומים: דן קינן, מוטי קמחי, אייל טואג, תומר אפלבאום ורוני שיצר/ג'יני

המסמך, שהוכן בידי עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, תחת הכותרת "הערכת הכנסות המדינה ממס עיזבון", נכתב לבקשת יחימוביץ', זהבה גלאון (מרצ) ועמיר פרץ (העבודה), המבקשים לקדם את הצעת חוק מס העיזבון.

85% מהעשירון העליון מחזיקים בדירה

היקף ההון שמציגים החוקרים במסמך הוא החלום הרטוב של כולנו - הוא מגלם את השאיפה להיות במצב שבו אנו נשענים לאחור, ונותנים לכסף שלנו לעבוד בשבילנו.

הטבלאות המעניינות באמת במסמך, אותן טבלאות שהן רלוונטיות למשה סילמן וחבריו המפגינים במוצאי השבתות של השבועות האחרונים - נמצאות בעומקו של המסמך. צדיק ועמיתיו מציגים במסמך זה לראשונה פירוט של אי-השוויון בחברה הישראלית ככל שמדובר בהכנסות מהון.

ההון הפיננסי והנד"לני רלוונטי למס ירושה שכן זהו הון שהיקפו מתעצם מדור לדור. בהקשר זה, רמת אי-השוויון שאליה הגיעה ישראל בתוך 3 דורות בלבד - היא מרשימה.

התוצאה של אי-השוויון הזה היא שבעשירון התחתון, שבו הכנסות משקי הבית הן מעט יותר מ-3,000 שקל בחודש - ההכנסה החודשית מהון היא אפסית או שלילית. בעשירון העליון, לעומת זאת, שבו ההכנסה החודשית הכללית היא קרוב ל-40 אלף שקל, ההכנסה מהון היא 3,000 אלפים שקלים ויותר. המשמעות היא כי ההכנסה מהון בלבד בעשירון העליון שווה לסך ההכנסה של העשירון התחתון כולה.

את ההכנסות מהון מחלקים במחקר צדיק ועמיתיו להכנסות מהון פיננסי: נכסים פיננסיים שיש לאזרחים בבנק, והכנסות מהון נדל"ני - דירות ובתים שברשות האזרחים. בחינה של הפערים, ככל שמדובר בדירות שברשות אזרחי ישראל, מדגישה את ההבדל הגדול בין תושבי יישובי היוקרה הישראליים לבין האזורים הפחות טובים.

שווי דירה ממוצעת של משקי הבית בעשירון התחתון הוא 688 אלף שקל. לעומת זאת, שווי דירה ממוצעת של העשירון העליון הוא 2.2 מיליון שקל. במונחי שווי, שני העשירונים העליונים בישראל מחזיקים ב-50% משוק הנדל"ן לדיור בישראל ואילו חמשת העשירונים התחתונים מחזיקים בכ-20% משווי הדירות בישראל. שווי הדירות של העשירון התחתון בישראל הוא רק 2.7% מסך הדירות.

העשירונים התחתונים גם מחזיקים הרבה פחות בדירות. בעוד ש-41% ממשקי הבית בעשירון התחתון בלבד מחזיקים בדירות בבעלותם, 84.5% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים דירה כזו.

80% מההון הפיננסי - בעשירונים העליונים

אלא שההון הנדל"ני, שמייצג את אי-השוויון בדיור בישראל, הוא הגורם הממתן במחקר את התוצאות. כך, ככל שמדובר בהון הפיננסי תמונת אי-השוויון קיצונית אף יותר. כאן מדובר על שלושה עשירונים עליונים החולשים על 80% מההון הפיננסי של הישראלים. יתר 70% מאזרחי ישראל מתחלקים ביניהם ב-20% הנותרים. העשירון העליון חולש על כמעט 60% מההון הפיננסי.

בקרב המנהלים הבכירים והעצמאים התמונה חריפה עוד יותר. כאן נהנה העשירון העליון מ-87% מההכנסות מהון ומ-50% מסך ההכנסות. רק המאיון העליון פה נהנה מ-64.5%. ההסבר לכך טמון במנהלים הבכירים הרבה יותר מאשר בקרב העצמאים, שכן שמנהל בכיר הנמצא בעמדת מפתח גבוהה יותר, מקבל חלק גדול יותר משכרו באופציות ובמניות, וצובר נכסים רבים יותר המניבים לו הון רב יותר.

ההתפלגות הזאת של ההון הישראלי לא זכתה עד כה לניתוח כמו זה המוצג בו. אי-השוויון בישראל מנותח בדרך כלל באמצעות בחינת ההכנסות החודשיות של תושבי המדינה. כשאנו מדברים על הכנסות הישראלים מהון, אנו מתייחסים לשכר הדירה שמניבות להם הדירות שהם מחזיקים, לריבית על הפקדונות המזומנים ותיק ההשקעות שלהם מהבנק ולהקצבאות הפנסיוניות שלהם.

"את המשפט המוסרי ביותר על מס ירושה אמר ביל גייטס. הוא אמר שזהו מס הכרת תודה חיוני לחברה של אנשים שהתעשרו מאוד הודות לחברה. מתנגדי מס ירושה טוענים שממילא הוא יביא סכומים זניחים להכנסות המדינה", אומרת יחימוביץ'. "מהמחקר עולה בבירור כי גם כשמשיתים את המס רק על עשירים מאוד, כלומר ארבעת המאיונים העליונים ומעלה - כבר אז נהנית המדינה מהכנסה של מיליארדים. מס ירושה על עשירים מאוד בלבד הוא המס הפרוגרסיבי ביותר שיש ולכן הוא הצודק ביותר ובמקביל גם כלכלי וכדאי למשק. ברוב המדינות המפותחות, אפילו בארה"ב, המס קיים וזה אבסורד שרק בישראל הוא לא קיים", היא מסכמת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם