תירגעו, הטייקונים כבר נפלו

ההפסדים הגדולים כתוצאה מנפילת הטייקונים כבר מאחורינו, כבר חטפנו והפסדנו מיליארדים; עכשיו הגיע הרגע של הציבור ליהנות

גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק
גיא רולניק

מה יקרה אם הטייקונים ייפלו?

נתונים שפירסמו באחרונה חברת הדירוג מעלות, רשות ניירות ערך ואנליסטים של חברת ההשקעות הראל מעלים כי יותר מ-40% מהאג"ח בבורסה נסחרות במחירי "זבל" - כלומר במחירים המשקפים חשש של הציבור שהחברות לא יוכלו לפרוע את חובותיהן לציבור. בין אנשי העסקים שהציבור חושש שלא יעמדו בתשלומים נמצאים אלה שרק לפני שנתיים הוגדרו כראשי המשק.

הפגנה נגד בעלי ההון מול קריית הממשלה בתל אביבצילום: דניאל בר און

השיח הציבורי נוטה לייחס את קריסת האג"ח של הטייקונים להאטה הכלכלית ולנטייתם להמר. שתי ההשערות אינן נכונות: ניירות הערך של הטייקונים נפלו כי האקוסיסטם שאיפשר להם להתנפח בתקופות גאות ולשרוד בתקופות שפל השתנה.

הטייקונים בישראל נבנו על בסיס שלושה רכיבים עיקריים: קירבתם או שליטתם במוסדות הפיננסיים שמנהלים כספי פנסיה - מה שנתן להם גישה לחסכונות הציבור במחירים נמוכים; חולשתה של הרגולציה הישראלית, שאיפשרה לחברות שלהם לשמור על רווחיות גבוהה ועל מעמד מונופוליסטי, גם כשהניהול שלהן היה גרוע; והריכוזיות ויחסי הקח-תן ביניהם, שגרמו להם להתנהל כמועדון סגור שבו איש אינו מתחרה בשני וכל אחד משתמש בכספי הציבור שבשליטתו כדי לסייע לחברי המועדון.

קריסת הטייקונים החלה בקיץ 2011, כשהציבור התעורר בראשונה והבין שבכל הקשור למגזר העסקי הוא חי במשך שנים ב"מטריקס" שבנו עבורו כלי התקשורת ומקבלי ההחלטות, שהיו שבויים של החבורה הריכוזית. הרגולטורים, שבמשך שנים חששו מהטייקונים, התעוררו גם הם והחלו לפעול - בין אם במעשים ובין אם בדיבורים. חברות שנראו כמו מכונות כסף בלתי מנוצחות בעידן של רגולציה רופסת נראו לפתע מסוכנות.

המשקיעים המוסדיים, אלה שמנהלים את כספי הציבור, והבנקאים ששולטים במאות מיליארדי שקלים התעוררו גם הם והחלו להסתכל סביבם: לפתע התעורר סימן שאלה מעל הנטייה הטבעית שלהם לגלגל את חובות הטייקונים עד לאינסוף, מתוך תפישה ש"מי שחזק יישאר חזק" כי הוא תמיד יוכל להנדס את כללי המשחק לטובתו.

צילום: עמוס בידרמן

השילוב של התעוררות ציבורית עם פתיחת שווקים לתחרות וההיערכות של בנקאים ומוסדיים ליום שבו יתחילו גופי חקירה לבדוק מדוע העניקו עשרות מיליארדי שקלים לקומץ לווים גדולים היה קטלני. תוך פחות משנה האנשים שחגגו במשך שנים על כספי הציבור, הצרכנים ומשלמי המסים מצאו את עצמם בקטגוריה של פושטי רגל פוטנציאלים.

אלא שעכשיו מגיע, כצפוי, שלב ההפחדות. בחודשים הקרובים צפויים הטייקונים והלוביסטים שלהם בממשלה, בכנסת, ברגולציה ובעיתונות להזהיר את הציבור מפני הסכנות הנוראיות הגלומות באפשרות שהממשלה או המשקיעים המוסדיים לא ירתמו כספי ציבור כדי לחלץ את הטייקונים. קמפיין כזה נערך בתחילת 2009, בשיא המשבר הפיננסי העולמי, כששורת טייקונים, בעלי עיתונים ורגולטורים רקחו תוכנית לשימוש בכספי משלמי המסים או החוסכים לפנסיה כדי לסייע לטייקונים לגלגל חובות, בתירוץ שאם הם ייפלו - המשק יידרדר למיתון וגל פיטורים עצום ישטוף את שוק העבודה.

כמו ב-2009, גם הפעם האיומים וההפחדות האלה ריקים מתוכן אמיתי.

ראשית כדאי להבין שמבחינה פיננסית - רוב הטייקונים כבר נפלו. נכסיהם לא הועברו לכינוס נכסים, להקפאת הליכים או לפירוק, אבל האג"ח והמניות שלהם כבר נשחקו ב-30%-90% - מה שאומר שהציבור כבר ספג את רוב ההפסד מנפילת תיקי ההשקעות שלהם. התשואות השליליות של קופות הגמל, חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות בשנה האחרונה כבר משקפות את רוב קריסת הערך של ניירות הטייקונים.

נכון, הבנקים עדיין לא ביצעו הפרשות מלאות בספרים שלהם לקריסת הטייקונים, אבל גם את זה שוק ההון כבר מתמחר: הנפילה במניות הבנקים הישראליים, הנסחרים כיום ב-30%-70% מתחת להונם העצמי כפי שהוא מופיע בספרים, משקפת בעיקר את ההערכה שעד סוף 2012 הם ייאלצו לבצע הפרשות של מיליארדי שקלים רבים כנגד החובות של הפירמידות והקבוצות העסקיות הגדולות.

חלק מהטייקונים מינו את עצמם בחודשים האחרונים למפרקים של הקונצרנים שלהם: המחירים של האג"ח שלהם בשוק משקפים חשש ברור בשוק שהחובות שלהם עולים משמעותית על נכסיהם, ולכן הם לא יוכלו לעמוד בתשלומי ריבית וקרן. אולם מאחר שרוב החובות שלהם הם לטווח ארוך, הם יכולים להמשיך להתגלגל באמצעות מכירת נכסים. הם החלו איפוא לפרק את האימפריות שבנו בעידן הריכוזיות והכסף הקל באמצעות מכירת נכסים.

הפירוק מרצון שכפו על עצמם הטייקונים אינו משרת בהכרח את המשקיעים, משום שהקונים מבינים היטב את הלחץ שלהם - ולכן בסופו של דבר הם ימכרו את הנכסים בזול. בחלק מהחברות ומהפירמידות ממשיכים בעלי השליטה והמנהלים למשוך משכורות עתק, להחזיק במטוסים פרטיים ולנהל אורח חיים המנותק לחלוטין מעומק התספורת שצפויה למשקיעים שהעמידו להם את המימון.

מבנה האחזקות בשוק ההון הישראלי מאפשר לטייקונים ולבעלי השליטה בחברות שמניותיהן והאג"ח שלהן קרסו להמשיך לנהל את החברות, גם כשמבחינה כלכלית הם למעשה כבר לא בעלי השליטה בהן - משום ששווי החובות עולה משמעותית על הנכסים. אבל האחזקות שיש לבעלי השליטה בחברות מאפשרת להם להמשיך לנהל ולשלוט. הבנקים וההמשקיעים המוסדיים - בעיקר מנהלי חברות הביטוח וקרנות הפנסיה - חברים באותו מועדון מצומצם של הטייקונים והמנהלים. אין להם עניין להפעיל את מנגנון השוק ולהוציא את החברות למכירה או לבצע ארגון מחדש של מבנה ההון באופן שיעביר את השליטה למשקיעים ולמנהלים חדשים.

חיים שני, שהיה יו"ר ועדת הריכוזיות, סיפר לא מכבר שנפל לו האסימון על הדרך שבה מתנהלים שוק ההון והמשק הישראלי הריכוזיים, כשהבין שחברות בתוך הפירמידות לא נמכרות או מתמזגות רק משום שלאנשים בראש הפירמידה יש תאוות שליטה ורצון לשמר אותה - שקודמים לטובת החברה, עובדיה או לקוחותיה.

אם מסקנות ועדות הריכוזיות היו מיושמות מיידית, המוסדות הפיננסיים היו נפרדים מהפירמידות, ומנהלי הגופים המוסדיים היו נותנים למנגנון השוק לפעול. היה מתחיל היום תהליך מהיר ומבורך של פירוק הקבוצות העסקיות וירידה במינוף של החברות הגדולות.

ירידה במינוף היתה מושגת על ידי המרת חובות של החברות למניות ומחיקה מלאה של האחזקות שיש לבעלי השליטה בחברה - באופן שיפזר את המניות של החברות בקרב הציבור בפיזור רחב מאוד, ללא גרעיני שליטה, כפי שמקובל בכל שוקי ההון המפותחים.

תהליך כזה היה מביא לא רק לצמצום הריכוזיות במשק, אלא גם לירידת המינוף, לחיזוק החברות ולשיפור היכולת שלהן להתמודד בשווקים השונים. הוא היה מקל עליהן לגייס הון, להתמזג ולעבור את השינויים המתאימים. בחלק מהחברות שכלולות בפירמידות, הוצאתן מהפירמידה היתה מונעת את תהליך החליבה בדיווידנדים ואת העושק בעסקות בעלי עניין על ידי הבוסים בראש הפירמידה.

הניתוח הפיננסי של מצב הפירמידות והלווים הגדולים במשק חשוב עכשיו יותר מאי פעם, בגלל החשש מפני התסריט שבו הבוסים שלהן ידרשו בקרוב מהציבור תספורות או חילוץ ממשלתי. זה יהיה הרגע להסביר להם שלטובת בעלי המניות, האג"ח, החברות, העובדים והעסקים שלהם, יש לפרק את החברות או לשנות את מבנה ההון שלהן - ולהעביר את השליטה והבעלות לידי בעלי החוב.

נפילת הטייקונים והלווים הגדולים והממונפים תיצור שוק הון בריא יותר, חברות חזקות יותר - וכמובן משק תחרותי, דמוקרטי ומריטוקרטי יותר. ההפסדים הגדולים כתוצאה מנפילת הטייקונים כבר מאחורינו, כבר חטפנו ושילמנו מחיר על המבנה המעוות של שוק ההון. עכשיו הגיע הרגע של הציבור ליהנות מיצירת מבנה משק חדש.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ