ערבים רוצים להתנדב; לא בחסות המדינה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ערבים רוצים להתנדב; לא בחסות המדינה

עמאל, צעירה בדואית, מסבירה שכפלסטינית קשה לה שהטבות השירות האזרחי הן דרך הקרן לחיילים

26תגובות

"כל ההטבות של השירות האזרחי משולמות למתנדבים דרך הקרן לחיילים משוחררים. לי, כפלסטינית, יש קושי רב לקבל מכתב כזה" - במלים אלה מציגה עמאל אלסאנע את אחת הסיבות להתנגדותה לשירות האזרחי הערבי. אלסאנע, בדואית מהיישוב לקיה, לא התנדבה משום כך מעולם לשירות האזרחי הערבי.

לפני שקוראי TheMarker שופטים את אלסאנע כערביה קיצונית, שונאת ישראל, מוטב שיידעו עליה עוד כמה פרטים: בגיל 17 הקימה את ארגון הנשים הבדואי הראשון, היא בדרכה ללימודי תואר שני בפיתוח קהילתי בקנדה, היא ממקימי אג'יק, המרכזי הערבי-יהודי לשוויון, ובעיקר, היא הקימה את ארגון ההתנדבות הערבי הראשון.

אליהו הרשקוביץ

זהו ארגון בדואי המגייס בכל שנה 80 בוגרי י"ב לשנת י"ג. במהלך השנה הם מתנדבים חמישה ימים בשבוע, בבקרים בבתי הספר ואחר הצהריים בחוגים ובפעילויות לילדי הבדואים. יום אחד בשבוע מוקדש להעצמה - הכנה לבחינה הפסיכומטרית, אזרחות פעילה, כתיבה מדעית, אנגלית.

"המטרה של השנה הזאת היא להעצים את המתנדבים לקראת לימודים אקדמיים או יציאה לעבודה", מסבירה אלסאנע. "צריך לתת להם העצמה, במיוחד בנגב, שבו הרוב המוחלט של הבנות בגיל הזה פשוט מתחתנות". 70% מהמתנדבות באג'יק הן נערות.

כבר עשר שנים שאלסאנע מגייסת מתנדבים בדואים לשנת התנדבות, לרבות הכשרה והעצמה. את המימון היא מגייסת מפילנתרופיה, מאחר שהיא מסרבת בתוקף לקבל מימון מהמדינה במסגרת מינהלת השירות האזרחי. במשך השנים הצטרפו אליה עוד ארגוני התנדבות ערביים, שיחד מרכיבים את קואליצית חיראקונה - המודל האלטרנטיבי הערבי לשירות האזרחי של המדינה.

את ההתנגדות שלה לשירות האזרחי הערבי שמפעילה המדינה היא מסבירה בהתנשאות של המדינה ("באה המדינה והנחיתה על הערבים את השירות האזרחי בלי שום הידברות עמם"), בקישור לצבא (למשל, בכך שההטבות למתנדבים משולמות באמצעות הקרן לחיילים משוחררים), וגם בקישור הפסול, לתפישתה, בין שוויון זכויות לשוויון חובות - כלומר בכך שהדרך לשוויון אזרחי עוברת בשוויון חובות (נשיאה שווה בנטל) באמצעות התנדבות לשירות אזרחי.

"השירות האזרחי לא עוסק בשוויון", היא אומרת, "וגם לא בהיטמעות בחברה הישראלית. אני מציעה מודל של אזרחות משותפת, כי לי וליהודי יש מטרה משותפת. אני רוצה שנקדם שיח אזרחי משותף ושווה, ממקום של זהויות חזקות שמכבדות זו את זו, שעוסקות באזרחות אקטיבית לטובת כולם".

אלסאנע מציעה את מודל ההתנדבות שלה כאלטרנטיבה למודל השירות האזרחי של המדינה. היא מדברת על התנדבות בשנת י"ג שתקבל מימון מהמדינה, אבל באמצעות משרד הרווחה ולא באמצעות מינהלת השירות האזרחי.

כמעט כל הערבים מאוחדים בדעה שמינהלת השירות האזרחי איבדה את הלגיטימיות שלה משום שנבנתה ללא הידברות עמם, ובשל הקישור שלה לשירות צבאי. ההתנדבות עצמה, היא מציעה, תנוהל בידי מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות הערביות, כך שהרשויות הן שיגדירו את הצרכים ויקבעו היכן ישרתו המתנדבים.

מגעים חשאיים על מודל דומה ניהלו לפני שנה השרים אבישי ברוומן ויצחק (בוז'י) הרצוג, שהיו אז השר לעניני מיעוטים ושר רווחה, עם כמה מראשי ההנהגה הערביים המתונים יותר. המגעים לא הבשילו לכדי הסכמה, לא ברור אם משום ששני השרים התפטרו מממשלת נתניהו או משום שההנהגה הערבית חששה להגיע להסכמה עם המדינה על שירות אזרחי.

בימים אלה, לאור הדיונים בוועדת פלסנר על חוק טל והחשש שהוועדה תמליץ על שירות אזרחי חובה לחרדים ולערבים (ככל הנראה לא תהיה המלצה כזאת), הודיע ועד ראשי הרשויות הערביות על תמיכתו במודל הממסד את ההתנדבות הערבית, "בתנאי שהדברים ינוהלו בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות; הרשויות דורשות מעורבות ופיקוח הדוק באופן שבו מתבצעת ההתנדבות".

מדובר בהודעה שהיא בבחינת פריצת דרך: זו הפעם הראשונה שההנהגה הערבית מודיעה בפומבי כי היא מוכנה לתמוך בשירות אזרחי ערבי, ולו גם במודל חדש; עם זאת, הסיכוי להגיע להסכמה בעניין עדיין קלוש.

לא זו בלבד שהמדינה צריכה להסכים בכלל לדון עם הערבים על מודל חלופי - וספק אם יש נכונות לקיים דיון כזה - גם פרטי ההצעה שמעלה ההנהגה הערבית לוטים בערפל. בעיקר לוטה בערפל השאלה העקרונית: האם מדובר במודל חדש של שירות אזרחי ערבי, שנעשה בשיתוף הערבים, או שמא מדובר במודל התנדבות שהמדינה משתתפת בו רק במימון. שאלה השליטה, הסמכות והממלכתיות של המודל החדש, נשארה פתוחה.

וזאת שאלה קריטית, כי במידה רבה הקולות שנשמעו מכיוון ההנהגה הערבית בשנים האחרונות היו של הגברת האוטונומיה - גם בתחום ההתנדבותי - עד כדי התנערות מכל סממן של ממלכתיות. "ועד ראשי הרשויות רוצה משהו סטטוטורי המופעל על ידו", אומר פעיל בארגון קירוב יהודי-ערבי, "וזה בעייתי מאוד. כמו שאין ביטוח לאומי רק לערבים, אין מקום לשירות אזרחי שהוא רק של הערבים".

גם פרופ' סמי סמוחה, העוקב אחר תהליכי ההסלמה בחברה הערבית הישראלית, כותב כי "ועד ראשי המועצות המקומיות הערביות גיבש מודל חלופי ולפיו השירות האזרחי יעבור לשליטתו. מודל כזה נועד להגביר את ההפרדה ואת האוטונומיה, ולא את השילוב בין ערבים ליהודים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#