"לפרק את משרד האוצר - הוא כופה על הממשלה מהלכים אלימים"

זאב רותם, מבכירי היועצים האסטרטגים בישראל, לא מהסס לתקוף את הממשלה - לה ייעץ לא פעם בעשור האחרון ■ "יש לאחד את משרדי הממשלה לאשכולות ולנתק את מנכ"לי המשרדים מהשרים"

מירב ארלוזורוב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מירב ארלוזורוב

>> לפצל את משרד האוצר, לנתק את מעמד מנכ"לי משרדי הממשלה מהשרים, להקים משרד חדש לתכנון כלכלי, להגביל את כוחם של היועצים המשפטיים ולרכז את משרדי הממשלה לשבעה אשכולות עיקריים - אלה הן כמה מההמלצות שהגיש באחרונה ד"ר זאב רותם, מבכירי היועצים האסטרטגים בישראל, לוועדת המשילות במשרד ראש הממשלה.

ועדת המשילות, שאותה הקים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר ומנוהלת בידי אודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד, הוקמה כדי לבחון את שיפור עבודת המטה ויכולת הביצוע של משרדי הממשלה. הוועדה מקבלת כעת משנה תוקף על רקע הממצאים הקשים של דו"ח מבקר המדינה בנוגע לשריפה בכרמל, שלימדו על בעיית משילות קשה שלא איפשרה למדינה לפתור את הבעיות של מערך הכבאות במשך יותר מ-25 שנים.

זאב רותםצילום: אייל טואג

ההמלצות של רותם הן סנסציוניות גם בשל מעמדו האישי הבכיר, וגם כי בעשר השנים האחרונות שימש רותם כיועץ האסטרטגי המוביל של ממשלת ישראל. הוא ערך עבודות ייעוץ בעשרה משרדי ממשלה, בהם גם משרד האוצר, וייעץ לכנסת ולבנק ישראל - ולכן הוא נחשב לאחד היועצים האסטרטגים המכירים טוב מכל את הכשלים בעבודת הממשלה.

"מהיכרותי הרחבה והעמוקה עם המערכת הממשלתית והעסקית במדינה, הכשלים בעבודת הממשלה הם אחד הגורמים שמסכנים את יכולת המדינה להתפתח", כותב רותם בפתח דבריו.

"הבעיות בעבודת הממשלה הן עמוקות ומבניות - שילוב של מבנה ארגוני לקוי, חלוקת סמכות ואחריות לא תואמת, תרבות ניהולית לקויה, חוסר השקעה במשאב האנושי והיעדר גמישות ניהולית".

רותם הגיש את ההמלצות בהתנדבות, מתוך רצון לסייע לממשלה וללא כל רווח אישי, וזאת אף שהוא יודע כי "הדברים שמועלים בנייר עלולים להיתקל בהתנגדות חריפה של שחקנים במערכת שמעמדם ייפגע אם יהיו שינויים. אני מוכן לקחת את הסיכון האישי הזה, כי גודל השעה מחייב".

רותם אמנם אינו קורא בשמם ל"שחקנים במערכת שמעמדם ייפגע", אבל אין ספק כי כוונתו לשחקן הראשי בממשלה, שאליו הוא גם מכוון את עיקר חצי הביקורת שלו - משרד האוצר.

בהתאם, ההמלצה המרכזית של רותם היא פירוק משרד האוצר. את המלצה הוא מעלה כמענה לאחת הבעיות המבניות המרכזיות שהוא מזהה - היעדר גוף תכנון מרכזי בממשלה, וזאת כאשר משרד האוצר "מרכז כוח תכנוני וביצועי רב, המצמצם את יכולת המשרדים האחרים לפעול ומפעיל אותם בצורה חד צדדית". עוד מאשים רותם כי כישלון ההפרטה נובע מ"תהליכי הפרטה אלימים וחד-צדדיים, שנכפו על ידי משרד האוצר".

הפתרון המוצע על ידי רותם הוא לצמצם את משרד האוצר לתפקידו כמשרד אוצר "אמיתי", משמע משרד שעוסק בגיוס הון, תקצוב וביצוע בלבד. לשם כך יישארו במשרד האוצר רק רשות המסים, אגף התקציבים, עם סמכויות תקצוב אך ללא סמכויות לייזום רפורמות, ואגף החשב הכללי.

במקביל, יוקם משרד כלכלי חדש - לתכנון כלכלי - שיכלול את פעילות הרפורמות של אגף התקציבים, המועצה הלאומית לכלכלה ואגף תכנון ומדיניות במשרד ראש הממשלה. הפעילות המקצועית הנוספת, שנמצאת כיום בתוך משרד האוצר, תוצא ממנו.

כך, הפיקוח על הביטוח יאוחד עם הפיקוח על הבנקים ורשות ההגבלים העסקיים למפקח-על פיננסי חדש. המפקח הפיננסי יפוצל לשתי פעילויות נפרדות: פיקוח על היציבות ופיקוח על התחרות. לפי הצעתו, אגף הממונה על השכר יופרד גם הוא, וימוזג יחד עם נציבות שירות המדינה במשרד ראש הממשלה לגוף אחד, האחראי על טיפוח, טיוב ושימור המשאב האנושי בממשלה.

את הבעיה המבנית של ריבוי משרדי ממשלה מציע רותם לפתור באמצעות יצירת שבעה אשכולות של משרדים, שבראש כל אחד מהם יעמוד שר בכיר: אשכולות ביטחון, רווחה, חינוך, כלכלה, פנים, מגזרי ומטה. כך, אשכול כלכלה יכלול את המשרדים תמ"ת, תיירות, מדע ומים; ואשכול פנים יכלול את המשרדים פנים, שיכון ותחבורה.

המשרדים לא מבחינים בין תפקידיהם

לאחר שעסק במבנה משרדי הממשלה, עובר רותם לעסוק בבעיות הניהוליות של משרדי הממשלה עצמם. הוא מזהה שלוש בעיות מרכזיות כאלה. האחת, התחלופה הגבוהה של מנכ"לי המשרדים, שלדעתו היא בעיה חמורה יותר מחוסר היציבות של הממשלות עצמן בישראל. הוא מציע לפתור את תחלופת המנכ"לים ברוח המבנה הבריטי - ניתוק המנכ"ל ממעמד השר, כך שהמנכ"ל אינו משרת אמון של השר, אלא מינוי מקצועי לכהונה של ארבע שנים. את משרות האמון מציע רותם לצמצם לכמה משרות בלשכת השר בלבד.

הבעיה השנייה היא כוחם הרב של היועצים המשפטיים, שלדברי רותם מהווים גורם מעכב בתהליכי הביצוע של המשרדים. כאן מציע רותם עוד הצעה רגישה, המאיימת על כוחו של משרד המשפטים, שלפיה ישונה מעמד היועצים המשפטיים כך שיהיו אחראים לא רק על טוהר המידות, אלא גם על תפוקות המשרד. זאת, בדומה לתפקידו של היועץ המשפטי בחברות פרטיות.

הבעיה השלישית היא חוסר התיאום בין משרדי הממשלה בשטח - מאחר שלכל אחד מהם חלוקה אחרת של מחוזות. לכן ממליץ רותם לאחד את החלוקה למחוזות של כל משרדי הממשלה, תוך יצירת מחוזות אחידים. בראש כל מחוז מאוחד יעמוד מושל שירכז את הטיפול בכל בעיות המחוז מול הרשויות המקומיות.

רותם מצביע גם על בעיות תהליכיות במשרדי הממשלה, בהן היעדר תכנון מרכזי, בעיה שאותה הוא מציע לפתור באמצעות הקמת משרד חדש לתכנון כלכלי, וכן היעדר תיאום בתהליכי הרכש הממשלתיים. לכן הוא מציע להקים רשות ממשלתית לרכש, תפעול וניהול נכסים.

בנוסף, רותם מצביע על חולשה בתפקוד המקצועי של המשרדים, בשל חוסר הבנה של המשרדים להבחנה בין תפקידיהם כמפקחים, נותני שירותים ומבצעים. בין השאר, הוא מצביע על כישלון מדיניות ההפרטה, כאשר משרדי הממשלה היו אמורים - בעקבות ההפרטה - להיהפך ממשרדים שמבצעים בעצמם למשרדים שמפקחים על ביצוע הפעילויות בידי גופים פרטיים, אבל מרבית המשרדים לא השכילו לבצע את שינוי המדיניות הנדרש מהם.

לשם כך סבור רותם כי יש לבצע מהלך רוחבי של בניית תפישת הרגולציה הממשלתית, הנחלתה למשרדי הממשלה ובחינה לעומק של המבנה וההתנהלות של כל משרד בנפרד.

ועדת המשילות הוקמה לצד שלוש ועדות נוספות, הפועלות במשרד ראש הממשלה כדי להתמודד עם בעיית המשילות של משרדים: ועדה לבחינה מבנה משרד ראש הממשלה עצמו, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יוסי קוצ'יק; ועדה לתכנון אסטרטגי, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל; והוועדה לרפורמה במינהל הציבורי, בראשות נציב שירות המדינה, משה דיין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker