הטריק של איזיצ'יפ: לא לתת למתחרות זמן תגובה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטריק של איזיצ'יפ: לא לתת למתחרות זמן תגובה

לאחר שבחמש השנים האחרונות שילשה מפתחת מעבדי הרשת מיקנעם את שוויה ל-4 מיליארד שקל, הצטרפה השבוע איזיצ'יפ למדד המוביל באחד העם ■ ב-2011 רשמה החברה הכנסות של 63 מיליון דולר ורווח נקי של 30 מיליון דולר ■ איזיצ'יפ: המכירות יגדלו פי ארבעה עד 2015

9תגובות

>> איזיצ'יפ רשמה השבוע היסטוריה קטנה. אחרי שבחמש השנים האחרונות שילשה החברה מיקנעם את שוויה לכ-4 מיליארד שקל, היא נכנסה השבוע למדד ת"א 25. גם הכנסותיה שולשו בתקופה זו - את 2011 היא סיימה בהכנסות של 63 מיליון דולר. הרווחיות הגולמית שלה הגיעה לכמעט 80% מהכנסותיה, והסתכמה בשנה החולפת בכ-50 מיליון דולר.

שורת הרווח התחתונה של איזיצ'יפ, שעד 2009 היתה חברה מפסידה, הסתכמה ב-30 מיליון דולר. הזינוק הזה בתוצאות, לפי הנהלת החברה, הוא רק ההתחלה - באיזיצ'יפ מעריכים שעד 2015 המכירות יוכפלו פי ארבעה.

הזינוק התאפשר משום שבחלק גדול מהפעמים שאתם גולשים או שולחים מידע דרך הרשת, יש סיכוי טוב שאתם עוברים דרך מוצר של איזיצ'יפ. החברה מפתחת מעבדי רשת לנתבים (Routers). הנתבים הם הרכיבים ברשת האחראים להחלטות להעברה של חבילות נתונים - בהתאם לכתובת היעד, לעומסים ברשת, למרחקים שאליהם נשלח המידע, לעלויות העברתו ועוד. במלים אחרות, הנתבים הם הרכיבים ברשת שמנתבים את המידע ליעדו.

חגי פריד

איזיצ'יפ מייצרת מעבדי רשת המוטמעים בתוך הנתבים ומאפשרים הגברה משמעותית של כמות המידע ומהירות העברתו. עם לקוחותיה נמנות חברות התקשורת הגדולות בעולם: סיסקו, ג'וניפר, HP, אלקאטל, לוסנט, אריקסון ואי.סי.אי.

איזיצ'יפ לא גילתה את התחום והיא אינה היחידה שעוסקת בו. נכון ל-2012, מעבדי הרשת שלה פשוט מהירים ויעילים הרבה יותר משל המתחרות. מתוך שבע יצרניות הנתבים הגדולות בעולם, חמש בחרו במעבדים של איזיצ'יפ.

"הבוגרים הכי טובים מהטכניון"

ההתחלה לא היתה פשוטה. בין השנים 2002 ל-2007 איזיצ'יפ הפסידה כמעט 60 מיליון דולר. אלי פרוכטר, המייסד והמנכ"ל, מסביר כי ההפסדים נבעו ממשך החיים של פיתוח מעבדי הרשת והטמעתם - מהרגע שמתחילים לתכנן את השבב חולפות חמש שנות פיתוח עד ייצורו, ושנתיים נוספות נדרשות להטמעתו במוצר של הלקוח.

התוצאות הגיעו ב-2008. בשנה זו היא רשמה רווח נקי, המיוחס לבעלי המניות, של 17.4 מיליון דולר. מניות איזיצ'יפ נסחרות הן בבורסה של תל אביב והן בנאסד"ק.

איזיצ'יפ לא נכנסה לשוק ששרר בו ואקום. שחקני ענק כמו אינטל, מוטורולה ויב"מ היו פעילים בו כשהיא החלה לפתח את מוצריה - ורובם לא פועלים בו כיום. אחד מיתרונותיה טמון כנראה בכך ששחקנים אלה לא התמחו בייצור מעבדים.

כשפרוכטר מנסה להסביר את ההצלחה, זה נשמע פשוט. "אצל מי שניסו ללכת לשווקים של מעבדי רשת, ראינו שהפתרונות שלהם לא יכולים לעשות את השדרוג שהתחום צריך. הם פשוט לקחו הרבה מעבדים, ושמו אותם בתוך שבבים קיימים.

"ראינו שהשימוש במעבדים סטנדרטיים אינו מאפשר את הגידול שהתחום זקוק לו ברמת הביצועים. פיתחנו מעבדים ייעודיים, קטנים ומהירים פי 10 מהמעבדים הסטנדרטיים, וכך יצא שאמנם נכנסנו לשוק הזה מאוחר יחסית - אבל עם צ'יפים מהירים מאוד, והמתחרים לא יכלו לעשות את השדרוג לרמת המוצרים שלנו במהירות שהשוק דרש. היינו מהירים יותר, טובים יותר ועם רמות אינטגרציה טובות יותר", מסביר פרוכטר.

אבל מה בכל זאת גרם ליתרון של המוצרים שלכם?

"אין פה נסים. אנחנו מסתמכים על אנשים מצוינים. אנחנו לוקחים את הבוגרים הכי טובים מהטכניון. יש לנו שניים-שלושה מצטייני נשיא הטכניון בכל מחזור - וזה יוצר את קבוצת הפיתוח החזקה שלנו".

שולי רווח של 50%

לאיזיצ'יפ יש אולי כמה פטנטים שמגנים על הארכיטקטורה שלה, אבל האתגר הגדול של החברה הוא להצליח לשמר את היתרון הטכנולוגי בתחום שהמונח "דינמי" הוא אטי מדי. בחברה מודעים לכך ומכריזים בדו"חות: "אנחנו עלולים להיאלץ לעצב מחדש את מוצרינו בהתאם לשינויים המהירים אצל הלקוחות".

ההתמודדות של איזיצ'יפ באה לידי ביטוי גם בכך שלמרות העובדה שמחזור החיים של מעבדי החברה הוא כעשר שנים מרגע שהם נכנסים לשימוש אצל הלקוחות ועד שהם יוצאים משימוש - המדיניות שלה בשנים האחרונות היא להוציא בכל שלוש שנים דור חדש של מוצרים.

הדור החמישי של מעבדי איזיצ'יפ המפותח בימים אלה, NP5, ייצא לייצור ב-2014. "כל זמן שנשמור על טווח של שלוש שנים בין מוצר למוצר, לא ניתן ללקוחות זמן לפתח מעבדים בעצמם ונשאיר את התחום לא כדאי עבורם", מדגיש פרוכטר.

השדרוג התכוף של המוצרים משתלם לחברה מכיוון נוסף. "המחיר הקטלוגי של מוצרי איזיצ'יפ מוכפל מדור לדור, ומזנק בעשרות אחוזים אפקטיבית", אומר רמי רוזן, מנהל מחלקת מחקר סל סייד בהראל פיננסים. "החברה מוציאה יותר דולרים מכל לקוח בזכות המעבר מדור לדור, למרות מספר הלקוחות המצומצם. ואם תארוז הכל עם העלייה העצומה בדאטה בעולם ובקצבים של העברת המידע - זו התוצאה".

עוד סיבה לתוצאות של איזיצ'יפ היא שולי הרווח הגבוהים, שמגיעים לרמה של 50%. שיעור רווח זה אינו אופייני לחברות שבבים ונובע מכך שאיזיצ'יפ אינה מייצרת את המעבדים בעצמה - אלא מעבירה ללקוח אלגוריתם, נוסחה, לייצורו. היעדר עלויות הייצור מאפשר להציג שולי רווח כה גבוהים.

כך, מכירות איזיצ'יפ ללקוח הגדול שלה, סיסקו, הן פרי ייצור של שותפתה העסקית מארוול. מערכת היחסים הזו היא אולי תולדה של דרישת סיסקו לייצר באופן כזה, אבל התבררה כמודל מנצח עבור איזיצ'יפ.

החליפו את ג'וניפר בסיסקו

כל זמן שאיזיצ'יפ שומרת על שליטה בשוק, היא יכולה להסתמך על כך שהזינוק בשימוש בווידיאו באינטרנט בשנים הקרובות ימשוך אותה קדימה. אלא שקיימים איומים רבים על שליטה בשוק.

איזיצ'יפ תלויה במספר לקוחות נמוך, שכל אחד מהם אחראי ליותר מ-10% מפעילותה. מעל כולם ניצבת סיסקו, שב-2011 היתה אחראית ל-27% ממכירות החברה וב-2012 אמורה להיות אחראית ל-40% מפעילות איזיצ'יפ.

לכל הלקוחות הגדולים האלה יש יכולת לפתח בעצמם את מוצרי איזיצ'יפ, גם אם באיכות נמוכה יותר. תסריט שבו סיסקו, למשל, מחליטה שהיא לא מעוניינת בסיכון הנובע מהתלות באיזיצ'יפ או מחליטה לחסוך עלויות על ידי ייצור פנימי - עלול להיות הרה אסון.

למעשה, תסריט כזה כבר התממש פעם אחת. בשנת 2009 היתה ג'וניפר אחראית ל-54% ממכירותיה של איזיצ'יפ. כשבג'וניפר שמעו שגם המתחרה סיסקו מתחילה לעבוד עם איזיצ'יפ, היא הודיעה על מעבר לייצור המעבדים בתוך הבית. אלא שאיזיצ'יפ יצאה מחוזקת מהעזיבה הזו - סיסקו נכנסה לנעליה של ג'וניפר, ואף יותר מכך.

"אופי המוצרים של איזיצ'יפ הוא כזה שחרף העובדה שג'וניפר אינה לקוח שלה כבר שנתיים-שלוש, היא עדיין ממשיכה למכור נתבים המבוססים על הטכנולוגיה של איזיצ'יפ", מסביר רוזן מהראל פיננסים. "במקביל, היא מאבדת נתח שוק בגלל המעבר לייצור עצמי. כרגע - כשמדובר בדור הבא של איזיצ'יפ, NP5 - יש מחשבות בג'וניפר לחזור לאיזיצ'יפ כלקוח. זה מעיד יותר מהכל על 'שאפו' לטכנולוגיה של איזיצ'יפ".

וכפי שאומר פרוכטר, כשהוא נשאל מה השתנה במוצר של ג'וניפר כתוצאה מהעזיבה: "זה מתבטא בצפיפות הערוצים על הכרטיס שג'וניפר מייצרת - כרגע צפיפות הערוצים על הכרטיס שלהם נחותה ממה שהמתחרה סיסקו נותנת עם המוצר שלנו".

תסריט אחר שעשוי לנבוע מהסימביוזה הזו עם לקוחות גדולים - שדווקא דוחף את מניית איזיצ'יפ קדימה - הוא רכישת החברה על ידי אחת מענקיות השבבים.

מה קורה בקרית גת?

סיכון נוסף שמאיים על איזיצ'יפ הוא המגבלה של גודל השוק שבו היא פועלת. "גודל השוק העולמי ב-2015 יהיה 700-800 מיליון דולר - כפול מגודלו כיום", אומר פרוכטר. "השוק הזה מורכב ממעבדים במהירויות גבוהות ובמהירויות נמוכות. אנחנו פעילים רק במהירויות הגבוהות, שנתח השוק שלהן יגיע ל-400 מיליון דולר ב-2015".

הצורך לפרוץ את מגבלת השוק עומד גם מאחורי מדיניות החברה שלא לחלק דיווידנדים, ולשמור את 125 מיליון הדולר שבקופתה לצורכי מחקר ופיתוח. במרכז הפיתוח של איזיצ'יפ בקרית גת, שנפתח באמצע 2011, מפתחת החברה קו מוצרים חדש שטיבו עדיין לא פורסם.

שליש מהוצאות המחקר והפיתוח של החברה מופנות אליו, אבל כל מה שפרוכטר מוכן לומר עליו הוא שמדובר בתחום חדש, שהשוק שאליו הוא פונה דומה בהיקפו לשוק הנוכחי של החברה וצפוי להכפיל את מכירותיה של איזיצ'יפ.

"זה מוצר שנציע ללקוחות הקיימים שלנו וגם ללקוחות חדשים", מספר פרוכטר. "זה קו שאנו מאמינים בו. מדובר במוצר תחרותי מאוד שלוקח את הטכנולוגיה שלנו הלאה וקדימה. כעת אנחנו רוצים להשיג בתחום הזה יתרון טכנולוגי משמעותי מספיק לפני שנגלה מה בדיוק אנחנו עושים בו".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#