אל תחפשו היגיון במחירי העמלות של הבנקים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תחפשו היגיון במחירי העמלות של הבנקים

עוד לא נולד המתחרה הייחודי במערכת הבנקאות שיהיה שובר השוויון

53תגובות

אל תנסו לחפש היגיון במחירי העמלות שגובים הבנקים. אין בינם לבין העלות האמיתית של השירותים שהבנקים מספקים דבר וחצי דבר. אם בכל זאת אתם מנסים להבין מדוע הבנק שלכם גובה מכם עשרות שקלים רק כדי לספק לכם אישור שאתם מנהלים אצלו את החשבון, עליכם להסתכל על ההוצאות של הבנקים.

לבנקים יש הוצאות עתק שהם חייבים לכסות באמצעות כמות מסוימת של הכנסות. מבחינת הבנק, השאלה מהיכן מגיעה ההכנסה פחות חשובה, כל זמן שהיא מגיעה. כמו שתמיד קורה בכלכלה, ההכנסה מגיעה מהיכן שאפשר: משקי בית ועסקים קטנים. ולא סתם משקי בית ועסקים קטנים, אלא דווקא אלה שנמצאים בצרות. ככל שהלקוח נמצא בצרות גדולות יותר, כך חולבים אותו יותר.

למעשה, הבנקים לא פועלים בצורה שונה מהמדינה בכובעה כגובת מסים. למדינה יש הוצאות ברמה מסוימת, ואת ההוצאות האלה צריכים לכסות באמצעות הכנסות ממסים. תקראו לזה מע"מ, אגרת רישיון רכב, אגרת הוצאת דרכון, מס הכנסה, מס רכוש, בלו על הדלק - זה לא חשוב. הכנסות צריך לייצר ולא משנה מהיכן. לא משנה? אז זהו, שזה כן משנה. או נכון יותר לומר: משתנה.

החדשות הטובות הן שלצרכנים יש כיום הרבה יותר מידע מבעבר. העלויות של השירותים הבנקאיים ידועות לכל מי שמתעניין בכך, גם שיעורי הרווחיות של הבנקים מכל סקטור ידועים. וכאשר המידע ידוע ונגיש, קל יותר לזהות את הכשלים ואת המקומות שבהם חוסר הצדק הכלכלי זועק לשמיים.

החדשות הרעות הן שהבנקים עוד לא הגיעו לנקודה שבה יש דחיפות של ממש לפעול ולהתייעל. לבנקים יש בעיה כמעט בלתי פתירה בדמות אלפי עובדים מיותרים שהמערכת יכולה להסתדר היטב בלעדיהם. בשני העשורים האחרונים עבר העולם מהפכת מידע אדירה, והבנקים, כצרכני טכנולוגיות מידע, הגיעו למצב שבו חלק גדול מהתפעול נעשה הרבה יותר מהיר ויעיל. אלא שהמהפכה הזאת לא לוותה בהתאמת כוח האדם למצב החדש. הסכמי העבודה הקשיחים בבנקים אינם מאפשרים לבנקים להיפרד מעובדים ולהתאים את עצמם למבנה העלויות הנכון. יותר קל להם להישאר עם מבנה העלויות הלא נכון, כי מי שמשלם אותו - אנחנו - לא מתקומם.

מדוע הצרכנים לא מתקוממים? ובכן, יש כאלה שמתקוממים ומתמקחים ומצליחים להפחית את העלויות של ניהול החשבון שלהם. הם לא רבים. אחרים פשוט אינם מודעים לאפשרות הזאת. ויש כאלה שהרעיון לעבור לבנק אחר נפסל על הסף, משום שההבדלים בין הבנקים אינם מהותיים.

טס שפלן

עוד לא נולד המתחרה הייחודי במערכת הבנקאות שיהיה שובר השוויון. כזה שלא רק מושך אליו לקוחות חדשים, אלא גם מאלץ ומדרבן את כל המערכת להתייעל. בענף הביטוח היה כזה לפני 17 שנים בדמות חברת ביטוח ישיר, שהיתה הראשונה לשווק פוליסות ביטוח לרכב ללא סוכנים. היא חדרה לשוק והשיגה נתח שוק של 10%, שזה לא הרבה, אבל תרומתה הגדולה היתה לגרום לכל שאר החברות להתייעל, לשפר את השירות ולהוריד מחירים.

בבנקים אין כזה שחקן. עדיין. בנק ישראל מתכוון לפעול להוזלת חלק מעלויות השירות הבנקאי, אבל הוא צריך לכוון קצת יותר גבוה ולפעול להכנסת מתחרה שישבור את חוקי המשחק ויביא בשורה צרכנית אמיתית. ללא אחד כזה, הבנקים ימשיכו לשחק בחתול ועכבר עם בנק ישראל ויורידו מחירים של עמלה או שתיים, אבל במקביל ימציאו עמלות חדשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#