זליכה על הפירמידות: "מדובר בחבורת שודדים ששדדה אותנו 60 שנה - למה להגן עליהם?" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זליכה על הפירמידות: "מדובר בחבורת שודדים ששדדה אותנו 60 שנה - למה להגן עליהם?"

"בין המתנגדים לרפורמה ברכב היו ארבעת עיתוני ההון - הסיבה לכך היא שחלק מבעלי העיתונים פעילים בענף הרכב או שהם שותפים של פעילים בענף"; "הממשלה משרתת את האוליגפולים הקיימים - היא השותף הגדול שבחסותו ובפיקוחו צמחו אותם אוליגפולים"

141תגובות

לצפייה בנאום בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

"אנחנו מדינה המדורגת במקום 83 בעולם ברמת התחרותיות. אנחנו במקום הזה מכיוון שהממשלה משרתת את האוליגפולים הקיימים (ענפים במשק עם מיעוט מתחרים – ע"א). הממשלה היא השותף הגדול שבחסותו ובפיקוחו צמחו אותם אוליגפולים", כך אמר הערב פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה לניהול בקריה האקדמית אונו במסגרת כנס בנושא ממשל תאגידי וריכוזיות שהתקיים בקתדרה לממשל תאגידי, בראשות בני לאוטרבך, באוניברסיטת בר אילן. "עסק חדש רוצה לקום ולהיכנס לתחרות, הוא צריך לקחת בחשבון שהוא יתחרה בממשלה, ועסקים חדשים לא אוהבים להתחרות בממשלה", הוסיף זליכה.

זליכה, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב, אמר בכנס כי ענף הרכב מדגים את הבעיות הקיימות בממשל התאגידי במגזר הציבורי בארץ. זליכה מנה את המתנגדים להמלצות שהציגה הוועדה לעידוד התחרות בענף: "כשהצגנו את המלצות הוועדה לרשות המסים – 'צאר הרכב' היה בועז סופר. הגשנו את ההמלצות ואחרי עשר דקות של קריאת הדו"ח, הוא אומר 'טירוף אחז בזליכה'. רק הוא היה צריך להוסיף גילוי נאות שהוא עובד גם עבור בונדי לבנת (בעלי תעבורה – חברת ההובלה הגדולה בישראל - ע"א). מתנגד נוסף להמלצות הוא אגף התקציבים באוצר. אם הייתי שר האוצר במדינת ישראל – הייתי סוגר את האגף ומקים אותו מחדש. אי אפשר לרפא את התרבות הארגונית שם.

תומר אפלבאום

"המתנגד השלישי היו ארבעת עיתוני ההון – כלכליסט, ידיעות אחרונות, גלובס ומעריב, אם אפשר עדיין לקרוא עיתון ל'מעריב'.למה שלושת העיתונים התנגדו לכל הסעיפים? ב-TheMarker עשו ניתוח. לחלק מההמלצות הם היו בעד ולחלק התנגדו. בעיתונים האחרים התנגדו לכל 52 הסעיפים. יש להם משהו אישי נגד ההמלצות?".

לדברי זליכה, יש לכך כמה תשובות: "התשובה הראשונה היא בעלי ההון. חלקם של בעלי העיתונים או שפעילים בענף או שהם שותפים של פעילים בענף. שנית, כל רפורמה נותנת לגיטימציה לרפורמה הבאה. הם אומרים 'לא צריך, השוק מתפקד נהדר', 'קצת מתינות', 'בוא נחכה עוד 5 שנים', 'בדיוק עכשיו עושים מבצע', ומציעים לדחות את הרפורמות".

בהמשך דבריו התייחס זליכה לכשלים הקיימים בענף הרכב בארץ. "אם משקיע רוצה להקים סוכנות למכירת רכב בארה"ב הוא לא צריך רישיון. בישראל לא ניתן להקים סוכנות כי קיימת חברה עם זיכיון בלעדי למכירת מותג. היזם מקבל את הזיכיון הבלעדי מהממונה על ההגבלים. אותו יזם גם לא יכול להקים גם סוכנות מתחרה כאשר הוא ייבא מותג אחר. הזכיינים גם לא מתחרים עלינו כלקוח, מכיוון שהם מוכרים כמה מותגים במקביל. זו בעיית המיזוגים האופקיים.

"אחר כך יש גם מיזוגים אנכיים. הצרכן הופך להיות כפוף לזכיין שמכר לו את הרכב, כי הזכיין הוא גם היבואן המונופוליסטי של חלקי החילוף לרכב שמכר. אם יזם נוסף ירצה להקים עסק לתחרות על חלקי חילוף – זה שוב בלתי אפשרי, כי הזכיין מגביל את המוסכים המורשים שירכשו רק ממנו חלפים בהתאם למחיר שהם יגידו. יתרה מזאת, אם הצרכן בוחר לקנות חלף באינטרנט – אז הוא מאבד את האחריות על הרכב. הממונה על ההגבלים שוב לא היה שם.

"'כוכב נוסף' שאחראי לחסמי הכניסה הוא רשות המסים. הרשות מצאה פטנט – היא מאפשרת דחיית מס לחברת ליסינג. ככל שהחברה גדלה יותר - היא תקבל דחיית מס גדולה יותר. אני חשבתי דווקא שמעודדים עסקים קטנים, ולמרבה הפלא הרשות נותנת הטבה – הלוואה ללא ריבית – דווקא לעסקים הגדולים. לא פלא שהגענו לנתח שוק של 30% בחברה הגדולה בשוק.

זליכה המשיך: "משרד התחבורה הוא גוף 'לא מאוד אפקטיבי', אמרו לי לעדן", אמר בציניות. "המשרד אינו אפקטיבי גם בתחום התקינה - המשרד קובע איזה רכבים אפשר לייבא ומהיכן. למשל, ניתן לייבא לארץ רכבים בתקינה אמריקאית רק אם מייצרים את הרכב בארה"ב. אם הרכב מיוצר בגרמניה – אסור לייבא ולהתחרות. האם המשרד מעוניין שעלויות ההובלה יהיו יקרות? יותר מכך", המשיך זליכה, "אם רוצים לייבא רכב מהמזרח, חייבים לפרוק אותו בנמל אילת כי יש מונופול של בונדי לבנת (בעל חברת ההובלה תעבורה הגדולה בישראל - ע"א).

זליכה אף התייחס בדבריו להמלצות ועדת הריכוזיות: "גם כאשר הרגולטורים נאנסים לעשות רפורמות - הם עושים אותן מתונות מידי. אני לא בעד שלוש או שתי שכבות לפירמידות אלא שכבה אחת. אם לאיזו חברה זה לא נראה – שתלך לקונגו. הקליקה שהגנה על החברות 60 שנה, בוחרת לפגוע בחברות הקיימות קצת. לכן נאפשר לשחקים הקיימים שלוש שכבות, ואילו לשחקנים חדשים שיעזו להיכנס לשוק נאפשר רק שתי שכבות.

"מדובר בחבורת השודדים ששדדה אותנו 60 שנה – למה להגן עליהם? או שעושים רפורמה או שלא עושים רפורמה. זו אפליה קשה וחמורה. לכן אני ממליץ במקום להתווכח שלוש או שניים – שכבה אחת וזהו".

"המלצות ועדת הריכוזיות - ציון דרך בהתמודדות עם בעיית הפירמידות"

עופר וקנין

"המלצות ועדה הריכוזיות הן ציון דרך חשוב בהתמודדות עם כשלי השוק שעשויים להיגרם בשל תופעת הריכוזיות והפירמידות", כך אמר הערב (ג') יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, במסגרת כנס בנושא ממשל תאגידי וריכוזיות שהתקיים בקתדרה לממשל תאגידי באוניברסיטת בר אילן.

האוזר, חבר בוועדת הריכוזיות ומי שעמד בראש הצוות לבחינת הפירמידות, הוסיף כי "ההמלצות נכתבו לאחר בחינה יסודית, מקצועית ומעמיקה של מבנה הבעלות והשליטה בחברות הציבוריות ובחברות האג"ח בשוק ההון הישראלי, בשים לב לפוטנציאל הפגיעה בציבור המשקיעים, ביעילות הקצאת המקורות במשק ובתחרותיות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לדברי האוזר, הוועדה זיהתה את הבעייתיות הקיימת בפער שנוצר בין האחזקה במניות על ידי בעלי השליטה בפירמידות לבין יכולתם לשלוט ולנווט באופן בלעדי את החברות. או במלים אחרות - המבנה הפירמידיאלי המשורשר גורם לבעלי השליטה להחזיק בחברה - תוך השקעה מעטה מאוד של הון עצמי.

"ככל שנוצר פער גדול יותר בין האינטרס ההוני לבין כוח השליטה וההשפעה, גדל בהתאמה הפוטנציאל לניגוד העניינים והפוטנציאל לפגיעה בעלי מניות המיעוט ובמחזיקי האג"ח", הסביר האוזר.

האוזר ציין שעל מנת להתמודד עם כשל השוק, הוועדה הציעה "לקפל" שכבות בפירמידות, לצד החלת כללי ממשל תאגידי מחמירים. עם זאת, האוזר חזר והדגיש כי נכון יהיה לאמץ את הסתייגותו להתיר לפירמידות עתידיות להתאגד במבנה של שלוש שכבות - בדומה לאופן שבו התירו לפירמידות קיימות - ולא להגבילן לרמה של שתי שכבות בלבד.

"לא מדובר כאן רק על הבדל טכני סמנטי בין עמדת הוועדה לבין עמדת הרשות. מדובר על הבדל היורד לשורשם של הדברים", אמר האוזר. "במקרים רבים הפער בין שליטה לזכויות הוניות בשכבה השלישית אינו עמוק מספיק כדי להצדיק שינוי מבני דרמטי שאוסר החזקה בשכבה שלישית". בפועל, ההמלצה היא אנטי תחרותית בגלל שהיא מפלה בין חברות קיימות לחדשות ואינה מידתית, ואף עלולה לייצור כמעט תוהו ובוהו בשוק ההון הישראלי".

בנוסף, ביקר האוזר את ההחלטת הוועדה להתיר לפירמידות עתידיות להנפיק "שכבה" שלישית בפירמידה באופן זמני לתקופה של שלוש שנים - כפי שהציע הוועדה. "הפתרון הזה אינו ריאלי, כיוון שאיננו רואים לנגד עינינו חברות שיסכימו להנפיק חברה בת בידיעה שבכך יכניסו עצמם ללוח זמנים של שלוש שנים למכירת השליטה באותה חברה, או משקיעים שירצו להיכנס להשקעה הכרוכה באי-ודאות לגבי זהות בעל השליטה בעוד שלוש שנים.

"הפתרון שהציעה הוועדה, אם כן, הוא פתרון לא עקבי עם בעיית הפער, ואני חושש כי הוא עלול לפגוע יתר על המידה במבנים פירמידאליים עתידיים, ולהפלותם לרעה שלא בצדק לעומת מבנים פירמידאליים קיימים. על כן יש להעדיף על פניו את הפתרון שהצעתי ליישם: קרי, מגבלת שלוש שכבות, הן ביחס למבנים קיימים והן ביחס למבנים עתידיים. אני סבור כי פתרון זה הנו מאוזן, מידתי ונכון יותר למשק", אמר.

"תיקון 16 הביא עמו רוחות של שינוי"

נושא נוסף אליו התייחס האוזר בנאומו הוא תיקון 16 לחוק החברות. התיקון, שנכנס לתוקף בנובמבר האחרון, קובע בין היתר כי שכרם של בעלי השליטה, שמחזיקים במקביל בתפקיד פעיל בחברה כמו יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל, יובא לאישור בעלי מניות המיעוט של החברה. האישור יידרש לרוב של 50% מקרב בעלי מניות המיעוט שאינם נגועים בעניין אישי, בתדירות של אחת לשלוש שנים.

"נכון להיום, על אף פרק הזמן הקצר יחסית שחלף ממועד כניסת התיקון לתוקף, ניתן לומר כי הוא הביא עמו רוחות של שינוי, ואנו רואים תרבות ממשל תאגידי משופרת בהשוואה למצב טרם התיקון", אמר האוזר. "מוקדם כמובן עוד לסכם את השלכות התיקון , אך יחד עם זאת ניתן לראות כבר עתה שהמגמה המסתמנת היא מגמה חיובית".

לדברי האוזר, הדרישה לאשרר מחדש הסכם שכר שאינו קצוב בזמן אפשרה לבעלי מניות המיעוט הזדמנות לבחון מחדש את ההצדקה הכלכלית של ההסכם. "התוצאה היא שכל ההתקשרויות הללו הובאו בשנה האחרונה לאישור מחודש של האסיפה הכללית, אך לא כולם אושרו. שיעור ההצעות לתגמול בעלי שליטה וקרוביהם שנדחו באסיפה הכללית שעמד בעבר על כ-3.6% - ועלה פי שניים בעקבות תיקון 16.

"מלבד התוצאה המבורכת של הפחתת התגמול במקרים המתאימים, תיקון 16 אפשר לגופים המוסדיים להתנגד באופן רוחבי להסדרים שנדמו בעיניהם כפסולים, למשל: הסרת תניות פטור שהוענקו בעבר לבעלי שליטה, הגבלות על בעלי שליטה וקרוביהם לכהן בעת ובעונה אחת כדירקטורים וכנושאי משרה בחברה, ועוד", הוסיף האוזר.

האוזר ציין כי עוד כי ההחלטה להעלות את רף אישור השכר משליש לחצי חיזקה את כוחו של הציבור, ועודדה את החברות להקדים ולדון עם הגופים המוסדיים על עמדתם בנוגע לתנאי העסקה, עוד טרם כינוס האסיפה הכללית. "התוצאה של משא ומתן מסוג זה, במספר לא מבוטל של מקרים, היא תיקון תנאי העסקה או ההתקשרות 'לרעת' בעלי השליטה, תוך הטבת מצבם של בעלי מניות המיעוט", הסביר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם