המט"ח והפנסיה: זמן ההשקעה ממתן תנודות

ההשקעה בחו"ל חושפת את ההשקעות לתנודות אך התשואה משפרת את התיק

אלי מלכי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אלי מלכי

תיקי החיסכון לטווח ארוך בישראל מרוכזים ברובם בניירות ערך ישראליים. כך למשל, מרכיב המניות בחו"ל (כולל תעודות סל שעוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל וקרנות נאמנות זרות) בתיקי הגמל והפנסיה היה כ-10% בסוף 2011.

אחת הטענות שמועלות להצדקת מדיניות השקעה זו היא שהחשיפה למט"ח מסכנת את החיסכון לטווח ארוך בגלל התנודות בשערי החליפין. עם זאת, היעדר חשיפה לניירות ערך זרים, ובמיוחד למניות של חברות מחו"ל, מגביל את הפיזור של התיק ובכך מגדיל את הסיכון. לאור זאת עולה השאלה עד כמה החשיפה למט"ח בתיק ניירות ערך מפוזר גלובלית אכן יוצרת סיכון למשקיעים לטווח הארוך.

חברת MSCI, שמפרסמת מדדי מניות, פירסמה באחרונה מחקר שעוסק בסוגיה זו. בשלב הראשון חישבו כלכלני החברה את השינוי של כמה מטבעות עיקריים ביחס לדולר האמריקאי מתחילת 1970 עד סוף 2009.

הנתונים ממחישים שקיימת שונות גבוהה בין המטבעות ובין התקופות. כך למשל, בין תחילת 1970 לסוף 1979 התחזק הפרנק השווייצי ביחס לדולר בשיעור שנתי ממוצע של 10.5%, ואילו הליש"ט נחלשה ביחס לדולר בשיעור שנתי ממוצע של 0.7%. אם מסתכלים על תיק גלובלי שבו משקלי המטבעות נקבעים לפי משקל המדינות במדד מניות גלובלי, ניתן לראות מגמת התחזקות של התיק הגלובלי ביחס לדולר.

כשבוחנים את כל התקופה שבין 1970 ל-2009 השינויים בשערי החליפין מתמתנים, אך גם על פני תקופה של 40 שנה התחזקו הפרנק השווייצי והין ביחס לדולר, בשיעורים שנתיים של 3.6% ו-3.4% בהתאמה.

גם התיק הגלובלי כולו התחזק ביחס לדולר, בשיעור שנתי ממוצע של 1.1%. המשמעות של נתון זה היא ש-100 דולר שהיו מושקעים בסל המטבעות שהוצג לעיל (המשוקלל כמו מדד מניות גלובלי) בתחילת 1970 היו שווים בסוף 2009 כ-155 דולר. משקיעים אמריקאים אמנם היו יכולים להרוויח מפיזור גלובלי, אולם משקיעים מיפן או מאירופה היו רואים את תיקי ההשקעות שלהם נשחקים כתוצאה מהחשיפה לדולר.

המסקנות מתחשיב זה רלוונטיות רק להשקעה ישירה במטבעות או באג"ח שנקובות במטבע זר. בהשקעה במניות של חברות זרות יש להביא בחשבון שני גורמים נוספים. השקעה במניות היא למעשה השקעה ברווחי החברות, ולכן כאשר עולים המחירים בשוק המקומי (אינפלציה) יש עלייה מקבילה הן במכירות והן ברווחי החברות. מכיוון שההשקעה במניות היא ריאלית, שער החליפין הרלוונטי לגבי כל מטבע הוא השער הריאלי (בניכוי האינפלציה במדינה), ולא השער הנומינלי.

בנוסף, השקעה בחברות במדינה מסוימת אינה מביאה בהכרח לחשיפה למטבע של אותה מדינה. למשל, השקעה בחברה ישראלית שפועלת בעיקר בחו"ל יוצרת חשיפה למטבעות שמהן מורכב מחזור המכירות שלה.

כדי לשקף זאת, חישבו כלכלני MSCI את שער החליפין הריאלי בכל מדינה ביחס לסל של מטבעות שמשוקלל לפי הרכב הסחר שלה. השינויים בשער זה, שנקרא שער החליפין הריאלי אפקטיבי, מייצגים את החשיפה הבין-מטבעית האמיתית של משקיעים במניות של חברות זרות.

מתברר שבהשקעה במניות החשיפה לתנודות בשער החליפין מצטמצמת ביחס להשקעה באג"ח או להשקעה ישירה במטבעות. כך למשל, התחזקות הפרנק השווייצי בשיעור שנתי של 10.5% בתקופה שבין 1970 ל-1979 התמתנה ל-2.8% עבור המשקיעים במניות של חברות שווייציות.

עוד מתברר שהשקעה בתיק מניות גלובלי לתקופה של 40 שנה כמעט שלא היתה חשופה לשינויים בשערי חליפין, מכיוון שהשינויים בשער החליפין הריאלי אפקטיבי קיזזו זה את זה כמעט לגמרי.

המסקנות למשקיעים

השימוש בשער חליפין ריאלי אפקטיבי ממחיש שהשקעה בשוק המקומי אינה מבטלת את סיכוני המטבע. משקיעים אמריקאים שהשקיעו רק במניות של חברות מארה"ב עדיין נחשפו לסיכוני מטבע שנבעו מפעילות החברות בחו"ל. מ-1970 עד 2009 היה שיעור הירידה השנתי של שער הדולר הריאלי אפקטיבי כ-1%.

השקעה במטבעות או באג"ח חו"ל חושפת את המשקיעים לסיכוני מטבע, שמצטמצמים ככל שהתקופה מתארכת, אך אינם נעלמים לגמרי. בנוסף, סיכוני המטבע שנובעים מהשקעה במניות בחו"ל קטנים בהרבה מהסיכונים המקבילים שנובעים מהשקעה באג"ח חו"ל. מסקנה נוספת היא שבניגוד לדעה המקובלת, השקעה במניות של חברות ישראליות בלבד לא מעלימה את סיכוני המטבע. למעשה הדרך היחידה לצמצם את סיכוני המטבע היא תיק גלובלי.

-

הכותב הוא יועץ כלכלי ועורך אתר INBEST, המציע תיקי השקעות אסטרטגיים בניהול בית ההשקעות הדס-ארזים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker