לידקום חוזרת לתמונה: מחדלות פירעון לרווח של 16 מיליון דולר

לאחר שהתקשתה להחזיר חובות של 66 מיליון דולר עברה החברה לידי כונס נכסים ■ 3 שנים אחרי, הצליחה החברה להתאושש ואף להחזיר כמעט מחצית מהחוב לבנקים

אורן פרוינד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> עד לפני חמש שנים העתיד של חברת לידקום נראה ורוד. יצרנית התשתיות לתקשורת סלולרית חתמה עוד ועוד חוזים לביצוע פרויקטים באפריקה, נכנסה לתחום התקשורת האלחוטית והציגה שיעורי צמיחה של עשרות אחוזים בשנה. ואולם, ב-2009 לידקום נקלעה למצוקה תזרימית, התקשתה לעמוד בתשלומי הריבית למחזיקי האג"ח ולבנקים - ולאחר שהנושים לא הצליחו לגבש הסדר חובות, נסללה הדרך לכינוס נכסים.

לידקום הוקמה ב-1982 על ידי האחים משה ואלי שושן וגדי ודב סלוק. החברה עוסקת בתכנון ובהקמה של רשתות תקשורת אלחוטית וסלולרית במדינות מתפתחות, בעיקר בהודו ובאפריקה. ב-2005 לידקום הונפקה בבורסת AIM בלונדון לפי שווי של 61 מיליון דולר. ב-2008 היא הונפקה גם בבורסה של תל אביב, ואף גייסה אג"ח בסך 30 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים. בשלב זה מנכ"ל החברה אריק אלקלעי היה מלא אופטימיות ותימחר בחסר את הסיכונים של החברה.

מתקן בבנייה באפריקהצילום: ויקטור בזרוקוב

שנה מאוחר יותר, ב-2009, התברר מצבה האמיתי של לידקום, כשמצוקה תזרימית היכתה בה בעוצמה. קשיים לגבות כספים בגין פרויקטים שביצעה באפריקה ורכישת החברה הצרפתית Ytelecom תמורת 18 מיליון דולר, כמעט רוקנו את קופת החברה. בסוף הרבעון השני של 2009 נותרו בקופת לידקום 14 מיליון דולר בלבד - כנגד חובות של 38 מיליון דולר לבנקים (פועלים, לאומי, דיסקונט בינלאומי ובנק צרפתי) ו-28 מיליון דולר למחזיקי האג"ח. בשלב זה היה נראה כי הסדר חובות כללי עם נושי החברה הוא בלתי נמנע.

אבל הבנקים ומחזיקי האג"ח התקשו לגבש הסדר ובאופן בלתי צפוי החליטו על הליך של כינוס נכסים. בסוף 2009 בית המשפט מינה לתפקיד כונס הנכסים של לידקום את מי שייצג את הבנקים בניסיון להגיע להסדר חובות, עו"ד עופר שפירא.

"להחזיק בחברה כעסק חי"

אחרי שאלקלעי עזב, מסוף 2009 לידקום מנוהלת תחת שרביטו של שפירא, שצירף אליו את עופר אחירז, סמנכ"ל לידקום לשעבר. השניים החלו במלאכת ייצובה של החברה, ובתוך כשנתיים הצליחו להפוך חברה שהפסידה 33 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2009 (הדו"חות האחרונים שלידקום פירסמה) לחברה שרשמה הכנסות של 96 מיליון דולר ורווח של 16 מיליון דולר (לפני מס) ב-2011 - לפי נתונים שהגיעו ל-TheMarker.

"ביצענו חיתוך משמעותי בהוצאות והתאמנו את אופי הניהול לחברה עם פרויקטים רבים, מה שלא עשתה ההנהלה הקודמת", מסביר שפירא את השינוי החד בתוצאות של לידקום. לדבריו, פעילות החברה היתה רווחית גם בעבר, אבל סבלה מניהול כושל שלא ידע איך להתמודד עם התרחבות החברה. "לא היתה שליטה של ההנהלה על מה שקורה בשטח. היה מרחק בין מוקדי קבלת ההחלטות לבין מה שקורה בפועל בפרויקטים. בנוסף, היו לא מעט אנשים שקיבלו משכורות שמנות בלי לתת תרומה מהותית לחברה".

עופר שפיראצילום: ויקטור בזרוקוב

עם כניסתו לתפקיד החל שפירא בקיצוץ רוחבי שכלל פיטורים של 300 עובדים ברחבי העולם, ל-700 מועסקים, והרעה בתנאים לנשארים. "קיצצנו בכל מקום אפשרי והתאמנו את הניהול לחברה עם פעילות רחבה", הוא מספר. "בנוסף, שיפרנו את יכולות החברה לגבות כספים במדינות אפריקה והעמקנו את עסקינו בהודו, שהתגלתה כשוק רווחי מאוד".

מתוך חוב של 38 מיליון דולר לבנקים - 16 מיליון דולר לפועלים, 12 מיליון דולר ללאומי והיתרה לשאר הבנקים - הצליחו שפירא ואחירז להחזיר 16 מיליון דולר - בלי למכור את פעילות החברה. 11 מיליון דולר הוחזרו במזומן מפעילות שוטפת ו-5 מיליון דולר משחרור ערבויות על פרויקטים בחו"ל.

מחזיקי האג"ח עדיין לא זכו לקבל חלק מהחוב, אבל שפירא אומר: "עם ניהול נכון יהיה אפשר למכור את החברה בשווי כזה שגם מחזיקי האג"ח יוכלו ליהנות מהעוגה. המטרה שלי היא להביא כמה שיותר כסף עבור כל נושי החברה. יש מתעניינים בפעילות גם מחו"ל וגם מישראל, אבל זה הליך שמתנהל לאט מאחר שאנחנו רוצים למצוא עסקה כמה שיותר טובה.

"המכירה צריכה לשקף את העובדה שיש אלטרנטיבה להמשיך להחזיק בחברה כעסק חי. מוקדם עוד להגיד אם נצליח להחזיר כספים למחזיקי האג"ח - הכל תלוי בשווי שנקבל על החברה, אבל זה בהחלט תרחיש אפשרי", מדגיש שפירא.

"מחויב לנושי החברה"

ומה עם בעלי המניות בלידקום - האם ניתן להחזיר את החברה לפעילות שוטפת תחת שליטתם? בשלב זה ובעצם כבר מאז נובמבר 2009 בעלי המניות לא יכולים למכור את המניות שברשותם, גם בהפסד משמעותי. על שאלה זו משיב שפירא: "הסיכוי שבעלי המניות יראו חלק מהעוגה הוא קלוש בשלב זה. כיום, החברה היא רווחית, אבל בהחלט יכול להיות שבעוד שנה ניתקל בבעיות נוספות. אני לא יכול לקחת את הסיכון הזה מאחר שאני מחויב קודם כל להחזיר את החובות לנושי החברה. אם מחיר המכירה יהיה גבוה מסך החובות, אז כמובן שבעלי המניות, מתוקף היותם נושים אחרונים, יקבלו את מה שיישאר".

"הסיכוי שיראו חלק מהעוגה קלוש"

ברוב המניות של לידקום מחזיקים משקיעים פרטיים (70%). בעלי מניות נוספים בחברה הם קבוצת אלקו של גרשון זלקינד (12%), קבוצת רימון של צביקה לימון (7%) המשקיעה בעיקר בחברות תקשורת, בנק סיטיגרופ (6%), הפניקס (5%) ואקסלנס (0.2%).

שפירא סירב לנקוב במחיר מינימלי בעבור פעילותה של לידקום. ואולם לאור תוצאותיה הכספיות ב-2011 ולאור החוזים הנוספים שהיא סוגרת באפריקה, נראה כי ההחלטה למנות את שפירא ככונס הנכסים של החברה היתה נכונה - לפחות מבחינת הבנקים. ימים יגידו אם מינויו היה נכון גם מבחינת מחזיקי האג"ח ובעלי המניות של לידקום.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker