דרוש: מנכ"ל הסלולר הראשון שיקצץ בשכר המיליונים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרוש: מנכ"ל הסלולר הראשון שיקצץ בשכר המיליונים

המהפכה בענף יוצרת הזדמנות עבור המנכ"לים להוכיח אם אכפת להם מהעובדים

72תגובות

השיח הארגוני המוכר קובע ש"ההון האנושי הוא הכל". "מי אני בלי העובדים?" שואל כל מנכ"ל זחוח ומוסיף ש"עבודת צוות הביאה אותנו עד הלום". זה נכון בתיאוריה, וגם בימים טובים. בימים קשים יש לאמירות אלה נטייה לפרוח היישר מהחלון, כשגל גדול הופך את ההון האנושי להון המפוטר.

גם בתחום הסלולר נשמעות לא מעט אמירות, לא רשמיות עדיין, על פיטורי מאות ואולי אלפי אנשים. הזמירות האלה מוכרות. בכל פעם שמתחילה תחרות זועקים אלה שנפגעים ממנה שאוטוטו ייפגעו גם העובדים. אלא שלחברה במשבר יש הרבה מאוד כלים להשתמש בהם לפני שהיא שולחת את עובדיה, סטודנטים או אנשים מבוגרים יותר, אל לשכות התעסוקה.

יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה – הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

צעד ראשון הוא הורדת שכר גורפת, כשהמנכ"ל הוא הראשון להודיע על קיצוץ וחברי ההנהלה אחריו. קיצוץ השכר צריך להיות דיפרנציאלי - מי שמרוויח יותר מקצץ יותר. מובן שבשנה כזו אין מה לדבר על בונוס, וגם שם צריך להודיע מיד על ויתור. במקביל אפשר להודיע על עצירת גיוסים זמנית, ביטול תנאי רווחה לא חיוניים, בדיקת הסכמים עם הספקים כדי לוודא את התנאים הטובים ביותר, איחוד תפקידים או מחלקות ועוד.

צעדים אלה מוכרים היטב כי כל החברות במשק הישראלי עברו את משבר 2009, אז שמענו על חברות שעצרו טיסות מיותרות, עברו להשתמש בכלים רב־פעמיים ואפילו על שינוי ברמת גלילי נייר הטואלט שמענו. חברות במשבר שרוצות לשמור על העובדים שלהן יודעות לעשות את כל הדברים האלה, ובמקרה הגרוע, רק אם כל אלה לא עזרו בשום צורה - לפטר. כשההון האנושי חשוב באמת, מקצצים בבשר החי והראשונים להשלם את מחיר הקיצוץ הם המהנלים. דוגמה אישית היא חלק מניהול תקין ובשעת משבר היא נדרשת יותר מתמיד.

שיטות פינוק יצירתיות

כשמדובר בחברות הסלולר, חובת ההוכחה חזקה עוד יותר. הסיבה פשוטה: במהלך העשור האחרון דאגו החברות האלה לפנק את בכיריהם ברמות הגבוהות ביותר, תוך שהן מפעילות שיטות פינוק יצירתיות, כמו בונוס שימור למשל, פיצויי פרישה מטורפים או תשלום של יותר משנה נוספת למנכ"ל שכבר לא עובד בחברה - והכל במיליונים. הרבה מיליונים.

הנה כמה דוגמאות לטיפוח המתמשך: עלות שכרו של גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, ב-2011 היתה לא פחות מ-5.9 מיליון שקל, שכר שלא נפגע אף שהכנסות החברה ירדו ב-3%. נשמע הרבה? ממש לא. שרון הוא הזול מבין המנכ"לים.

על פי הערכות זכה עמוס שפירא בשנים 2005-2011, אז שימש מנכ"ל סלקום

, בסכומים הנושקים את ה-50 מיליון שקל. כך למשל נהנה שפירא מ–4.2 מיליון שקל פיצויי פרישה ב–2011. נדיבות, כבר אמרנו? כיוון שסכום זה לא הספיק, שלשל הדירקטוריון לכיסו של שפירא גם בונוס שנתי בן שש משכורות, שעלותו 2.8 מיליון שקל. השכר חודשי שלקח שפירא הביתה היה צנוע - כ–150 אלף שקל בחודש בלבד. רבים מבני המעמד הבינוני היו שמחים לצניעות הזו. גם אחרי שעזב לא תמו הצ'ופרים. סלקום העניקה לשפירא מצנח זהב והיא ממשיכה לשלם לו עד סוף 2013, שוב מיליונים, על אף שהאיש כבר זכה במשרה נכספת כנשיא המיועד של אוניברסיטת חיפה.

פרטנר

לא רק שלא פיגרה אחרי סלקום, אלא לעתים אף עלתה עליה. עלות שכרו של יעקב גלברד, המנכ'ל שעוד לא הספיק להגיע וכבר עזב, הסתכמה ב-5 מיליון שקל ב-2010, על אף שהחל לעבוד שם רק באוקטובר. על אותם שלושה חודשים זכה גלברד במענק צנוע של מיליון שקל, וכן שכר זעום בסך 840 אלף שקל. שאר הסכום כךך דמי פרישה של 1.9 מיליון שקל, כי טוב לפרוש מחברת סלולר, ופינוקים נוספים כמו תשלום מבוסס מניות.

גם עלות שכרו של מחליפו והמנכ"ל הנכחי, חיים רומנו, הסתכמה ביותר מ-3 מיליון שקל ברבעון. המנכ"ל שקדם לגלברד, דוד אבנר, הוא ללא ספק מהמרוויחים הגדולים. ב-2009 הוכתר כאלוף השכר לשכירים בחברות ציבוריות, עם לא פחות מ-19.8 מיליון שקל. ב-2010 ירדה עלות שכרו ל-16.4 מיליון שקל, מתוכם זכה אבנר לבונוס שימור ‏(מה זה בדיוק? תשאלו את פרטנר) של לא פחות מ-7.2 מיליון שקל. בהמשך זכה אבנר גם בבונוס פרישה צנוע - 3 מיליון שקל "בלבד".

גם סגניו לא קופחו. עלות שכרו של המשנה למנכ"ל, אלי גליקמן, נשקה ל-8 מיליון שקל, עלות השכר של סמנכ"ל השיווק, יעקב קדמי, היתה 6 מיליון שקל בשנה בלבד. על פי דיווחיה, העניקה אורנג' לבכיריה ב–2010 הטבות בלא פחות מ–68 מיליון שקל. חגיגת השכר הזו לא הופרעה גם כשביצועי החברה הוכיחו ירידה מתמשכת.

במשך שנים ידעו חברות הסלולר לטפח את הנהלתן הבכירה. כולן, בלי יוצא מן הכלל, הפכו את המנכ"לים, ולעתים גם את הסמנכ"לים, לאנשים עשירים מאוד. עכשיו הגיע הזמן להחזיר. נשאלת השאלה: מי יהיה המנכ"ל הראשון שירים את הכפפה ויודיע שהוא מקצץ את שכרו?

מנכ"ל שהרוויח מיליונים במשך שנים יכול לעבוד עבור החברה שהוא כה מאמין בה עבור, נגיד, 50% משכרו ועדיין יביא לא מעט הביתה. הוא יכול לעשות צעד דרמטי יותר ולקחת שקל אחד בחודש, עד יעבור זעם. מנהל הבנק שלו לא יכעס, העובדים יתרשמו ויתנו יותר, וסוף־סוף ניתן יהיה לראות מי באמת עומד מאחורי ההון האנושי, ועבור מי העובדים הם רק כלים על לוח שחמט בדרך להתעשרות העצמית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#