חיים שני: "רק קולומביה עולה עלינו מבחינת השכבות בפירמידות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיים שני: "רק קולומביה עולה עלינו מבחינת השכבות בפירמידות"

(עדכון) איריס שטרק: "להגביל שכר הבכירים והדיבידנדים בכניסה להסדר חוב" ■ חודק: "הוועדה עשתה תיקון" ■ עו"ד פנחס רובין: "הצעות החוק החדשות רוצות להוסיף להסדר מומחה מטעם בית המשפט - זה סם להמונים, פופוליזם ריק" ■

4תגובות

"בעת כניסה להסדר חוב, על בתי המשפט להגביל את שכר הבכירים ולהחיל הגבלות בחלוקת דיבידנד בתקופת ההבראה", כך אמרה הבוקר רו"ח וסגנית נשיא לשכת רואי החשבון, איריס שטרק, בכנס השנתי לדירקטורים ונושא משרה של המי"ל, המרכז הישראלי לניהול.

יח"צ

יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה – הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.

שטרק, שכיהנה בעבר כיו"ר דירקטוריון נמל אשדוד ומכהנהת היום בין השאר כדירקרטורית בחברת החשמל, הדגישה כי "בעת ההחלטה אם לפרק ולממש נכסים או להמשיך ולהפעיל במסגרת הסדר חוב, על הנושים לבדוק אם הכסף שיוזרם על ידי בעל השליטה שווה את אחוז המניות שהוא יאחז בו בסוף התהליך. השווי הזה צריך להיבחן באופן כלכלי, ניטרלי ומאוזן".

שטרק ציינה כי טוב שיש בעלי שליטה שחושבים שחייבים להחזיר החובות עד השקל האחרון וכי אסור להתחבא מאחורי חברה בע"מ. "יש גם קולות המתנגדים לכך שבעלי השליטה מקבלים בונוסים בהיקפי ענק ואלו קוראים למשיכת שכר נמוך ודיבדנדים בלבד, כפי שראוי".

לדברי שטרק, התופעה של בעלי שליטה הרוכשים חברות בסכומי ענק שממומנים בהלוואות, המוחזרות באמצעות משיכת דיבידנדים מהחברה הנרכשת, היא שיטה מסוכנת. "חלוקת דיבידנד חייבת להיבחן בזהירות ולשקול את מצבה הכלכלי של החברה ואת שאר החובות לנושים.אסור לאפשר ביצוע מינוף המסכן את משאביה של החברה ואת זכויות הנושים. גם המוסדיים חייבים לקבוע בדמי ניהול, מרכיב המותנה ברווחים, שיגבה רק כשיהיו כאלו. זאת על פי מודל שיבטיח כיסוי עלויות הניהול ומרכיב משתנה מותנה תוצאות".

עוד הוסיפה שטרק כי "הרבה דברים השתנו מאז שקמה החברה בע"מ, אך עדיין הזהירות היא מחויבת המציאות. בעידן שבו גם חברות ממשלתיות נמצאות במינוף ללא יכולת החזר, כפי שראינו את התמוטטות אגרסקו ואת קשיי התזרים בחברת חשמל, יש להבטיח כי נותני האשראי יקפידו על הגבלות ואמות מידה ראויות, בעת ההחלטה לתת אשראי".

רו"ח שטרק אף מתחה ביקורת חריפה על המתנגדים באופן גורף להצעת "חוק התספורות " - תיקון 19 בעניין הסדרי החוב. לדבריה, "אין מקום לתפיסה לפיה קיומה של החברה והערבות המוגבלת מקדשת כל כישלון ונפילה עסקית. מקסום רווחים ללא התחשבות בכל בעלי העניין, לרבות הספקים, העובדים והנושים וכן בעלי אג"ח, אינו ערך ומנוגד לתכלית החוק.

"יש לנהל סיכונים כדי להגן על כל אלו, כחלק מהווייתה של החברה המוגבלת בערבות. תפקיד הדירקטורים הוא לקרוא את מפת הסיכונים במועד מוקדם, ולפעול בהתאם לפני שכבר אי אפשר להציל דבר. גם מינוף פיננסי הוא לגיטימי כאשר בוחנים אותו בזכוכית מגדלת. הסיכון בהשקעות ייבחן גם במתן הלוואות באמצעות אג"ח, אך לא פחות בהשקעה במניות".

בהתייחסה להמלצות ועדת הריכוזיות בנושא הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי ובגוף ריאלי בו זמנית, אמרה כי אלו יובילו לכניסת עוד בעלי מקצוע חשובים ולגיוון בציבור הדירקטורים. "הרגולציה כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקה הם כוח מניע רב יותר המביא לשינויים בדפוסי התנהגות של דירקטורים, יותר מאשר ההשפעות של מצב השוק", אמרה.

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר כי "יש לשקול מעבר מהכבדות רגולטוריות לרגולציה שמקלה על הפעילות העסקית ותסייע לחברות הציבוריות לגייס כסף. רגולציה אמורה לפתור מצב שבו יש כשל שוק – זה לא המצב בכל המקרים בהם מתקינים חוקים ותקנות חדשות, במיוחד לא בעניין נושא ועדת הריכוזיות. המלצות הוועדה מבוססות על "פוטנציאל לכשל" ולא על כשל אמיתי. בפועל ייעשה לחברות הציבוריות נזק עצום רק בכדי למנוע את הפוטנציאל. במקרה של וועדת הריכוזיות, לא נעשתה בחינה של עלות מול תועלת. אין ברגולציה כיום מבוגר אחראי – אין קו מתואם בין הרגולטורים, יש גם רגולציות סותרות".

פלטו הוסיף כי "אם ניקח את המשל של נתניהו על השמן והרזה – השמן היום גם רוכב על הרזה וגם שם לו רגליים. הדירקטורים עוסקים 80% מהזמן ברגולציה במקום קידום הפעילות העסקית של החברות – פגיעה בעסקים היא בסופו של דבר פגיעה במשק".

"רק קולומביה עולה עלינו מבחינת השכבות במבנים פיראמידיאליים"

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ומי שעמד בראש ועדת הריכוזיות, הציג את המלצותיה של הוועדה. שני הדגיש בדבריו כי רק קולומביה עולה על ישראל מבחינת השכבות במבנים פיראמידיאליים. "הריכוזיות אינה משהו של זבנג וגמרנו. לא נראה תוצאות מחר בבוקר – זה תהליך מבני, ארוך טווח. ייקח שנים עד שהמשק יתייצב בהתאם להמלצות, אך אנחנו מקווים שהתתוצאה תהיה הקצאה טובה יותר של הון והקטנת הסיכון המערכתי", אמר שני.

עופר וקנין

לדברי שני, בעתיד המשק יהיה עם פירמידות בנות שתי שכבות, ובחברות עם פער בהון – הדירקטוריון יהיה טיפה שונה. "מאחר ולא רצינו לזעזע את המשק – אמרנו שחברות משכבה שלישית יוכלו להמשיך להיות שכבות קיימות, אך יהיה עליהם כללים של מבנה דירקטוריון שונה. יהיה רוב בדירקטוריון לדירקטורים בלתי תלויים. המלצנו גם להקטין את האשראי הניתן לקבוצות עסקיות על ידי גופים מוסדיים".

שני נימק את ההמלצה להפריד בין גופים פיננסיים לריאליים. "אם מישהו בקרן פנסיה שמנהל כספי חוסכים צריך להתלבט אם להקצות הכספים לחברות של בעל השליטה שותפים מתחרים. יש פוטנציאל לניגוד עניינים. זו דוגמא לכך,שגם אם יש רגולציה – זה שם אזיקים. אנחנו ממליצים על הפרדה בין לווים גדולים למלווים גדולים".

"הוועדה עשתה תיקון"

עו"ד דוד חודק, שייצג את פירמידת אי.די.בי בפני ועדת הריכוזיות, אמר כי הוועדה עשתה תיקון. "מי שיקרא את המלצות הביניים יחסית לסופיות יבין את גודל התיקון. נעשה תיקון משמעותי, ועל כך מגיע לחיים שני שבחים. כלכלה היא אינה מדע ולכן כל השינויים הכלכליים צריכים להיעשות בזהירות, אחריות ונדידתיות – אני לא בטוח שהדרגים הפוליטיים פועלים לפי הערכים הללו כל הזמן.

חודק מתח ביקורת על החלטת הוועדה כי גם חברת אג"ח תיחשב כ"שכבה" בפירמידה עסקית. "חברת אג"ח אינה מקנה לבעל הלשיטה כל יתרון על פני החזקת חברת אג"ח שלא במבנה פירמידיאלי", אמר חודק והמשיך: "הצורך במתן הגנות לבעלי האג"ח אינו קשור לסיכונים במבנה הפירמידיאלי. מעבר לכך, גיוס הון באמצעות אגח ציבורית אינו שונה מהלוואה בבנק או הנפקה פרטית. לכן לא היה נכון לספור חברת אג"ח כשכבה.

דוד חודק
אוליביה פיטוסי

חודק התייחס להמלצת הוועדה בענייין כללי הממשל התאגידי בשכבה השנייה של הפירמידה, לפיה שליש מחברי הדירקטוריון יהיו דח"צים, שייבחרו על ידי בעלי מניות המיעוט. "זה נשמע לי סידור בסדר", אמר, "למעשה לקחו בכך את השליטה במינוי הדירקטורים".

"הפחד שלי הוא שזה ייצור דירקטורים דיפנסיביים. בעלי שליטה יודעים לבחור סיכונים, ועל ידי נטילת סיכון הם רוצים להגיע לתשואות גבוהות. החשש הוא כשיש רוב לדח"צים הם יהפכו לכסת"חניקים כדי לוודא שהם לא נחשפים לסיכון אישי. אני תוהה בליבי האם זה סוג החברות בישראל אנחנו רוצים שתוביל.

ביחס להצעתו של הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, כי יש לאסור באופן גורף על עסקות עם בעלי עניין, ציין חודק כי היא "טובה על שולחן השירטוטים, אך לא טובה לעולם המיציאות, ואפילו מזיקה".

"סם להמונים, פופוליזם ריק"

עו"ד פנחס רובין, ראש משרד עו"ד גורניצקי, אמר בכנס כי "המהלכים החקיקתיים החדשים הם לא תבונתיים. כאשר חברה נכנסת למצוקה עד כדי חדלות פירעון, דרכה נחרצת לפירוק. מי שיש לו אינטרס למנוע הפירוק הם הנושים הלא מובטחים וביניהם גם בעלי איגרות החוב. אינני מכונן על מר גורל הנושים הלא מבטחים. למרות שהם לא נפרעים על חובם, הרי כשהם מלווים כספים – התשואה הגבוהה נועדה כדי לרפא את היעדר הביטחון. אותם גופים מוסדיים הם מתוחכמים. ככל שהכסף שהם מלווים הם לא בטוחה וערבות בעלים, אז לוקחים את הסיכון שבשוליים יהיה חדלות פירעון. הם מרפאים את זה על ידי התשואה העודפת. בראייה הכוללת של התשואה העודפת הם מכסים גם את הפסדי השוליים.

"גם לבעלי המניות יש לעתים אינטרס לא להביא החברה לחדלות פירעון. יש לו היבט של מוניטין. האינטרס הנוסף הוא שבעלי המניות חושבים שמדובר רק בזמן עד שהחברה תצא מהמבוך שתצא ממנו. לעתים מזומנות, יש מפגש רצונות בין בעלי המניות לבין בעלי האג"ח, שמאמינים שבחלוף הזמן ניתן יהיה להיפרע.

"אם בעל השליטה מאמין שהחברה לא תשתקם, אין לו אינטרס להזרים כסף לחברה, פרט למוניטין. גולת הכותרת של דיני התאגידים שחברה היא בעירבון מוגבל . מדובר במילות אזהרה שנועדו להזהיר כל מי שבא במגע עם החברה. אל תצפו שבעל המניות יצרפםו את תרומתם. דעו שלבעלי המניות אין אחריות ואין ערבים. זהו הדין והוא פשוט לגמרי. זה שלט מנצנץ לכל הנושים. אין ערבות. אם בעל המניות התנהג שלא כהלכה, יש לו אחריות בדיני התאגידים מסוג אחר. חברה בע"מ נותנת לכלכלה לרוץ קדימה מבלי לרדת לנכסים הפרטיים כאוחזי מניות. אנחנו ערבים רק כדי סכום ההון שהשקענו בחברה. כך אפשר לנהל כלכלה.

עופר וקנין

"בהסדרי חוב, ערב רב של אנשים בוחש בקדרה. הצעות החוק החדשות רוצות להוסיף להסדר מומחה מטעם בית המשפט. עם כמה אנשים אפשר לנהל מו"מ? למה עד היום לא מינה בית המשפט מומחה? אלה הצעות שאינן מועילות. כבר היום יש מלא מומחים. המומחה החדש רק יזיק. אכפת לי שתבינו שזה סם להמונים, פופוליזם ריק, די באנשי המקצוע הקיימים המסתובבים ולוקחים חלק בהסדרי החוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#