תכנית: הפנסיונרים יקבלו את החיסכון ויקיימו מכרז על גובה הקצבה

המפקח על הביטוח במשרד האוצר, עודד שריג, עומד לצאת בתוכנית מהפכנית של יצירת שוק לקצבאות פנסיה. הכוונה היא שבעת הפרישה יוכל הפורש לערוך התמקחות בין כל קרנות הפנסיה, ביטוח החיים וקופות הגמל ולבדוק מי מהם מציע לו - עבור סכום החיסכון שצבר - את קצבת הפנסיה הטובה ביותר.

שוק של קצבאות פנסיה מקובל כיום ברבות מהמדינות המפותחות. היתרון של שוק כזה הוא גם יצירת תחרות על גובה הקצבה שניתן לקבל, וגם במגוון הקצבאות. ניתן בעולם לבחור מסלולי קצבאות שונים, לתקופות זמן שונות, בסכומים שונים, ובבעלות שונה על הכסף. כך, ניתן לבחור קצבה מובטחת עד תום החיים, לבחור קצבה מובטחת לתקופה קצובה (10-20 שנים), לשלב בין המסלולים.

כמו כן, כך ניתן יהיה לקנות קצבה מובטחת לזמן קצוב וביטוח על תקופת השייר. הכוונה היא למצב שבו הפורש רכש בגיל 67 קצבה ל-20 שנים, אבל הוא מאריך ימים מעבר לגיל 87. במקרה כזה ניתן לרכוש ביטוח, שמבטח את הפורש רק על תוחלת החיים שנותרה לו מעבר לתקופת הקצבה שקנה. בנוסף, ניתן לרכוש קצבאות חלקיות ולהשאיר את שאר הכסף בחיסכון, וכן לרכוש את כל השילובים לגבי הבטחת כסף ליורשים - אלמנה או ילדים.

המודל המקובל בישראל של קרנות פנסיה בערבות הדדית - כאשר כספו של החוסך שייך לעמיתי קרן הפנסיה (הקבוצה כולה) ולא לחוסך עצמו - לא מקובל בעולם. כך גם לא מקובל המודל של חברות הביטוח בישראל, שבו החוסך מעביר את הכסף לידי חברת הביטוח - והיא מבטיחה לו קצבה לפי מסלולים קבועים. בעולם מעדיפים מודלים שבהם הכסף שייך לחוסך, והוא קובע את מסלול הקצבה שלו - לרבות יכולת לשנות את המסלול תוך כדי קבלת התשלומים - והוא גם רואה כיצד הקצבאות שלו מנוהלות בשקיפות מוחלטת.

עתה מתכוון הפיקוח על הביטוח באוצר ליישם גם בישראל שוק דומה. על פי התוכנית הנבחנת, כל פורש יוכל ערב הפרישה שלו לקחת את כספי החיסכון שלו, ולערוך התמקחות בין מנהלי החיסכון הפנסיוני השונים לגבי מסלולי הקצבאות שהם מציעים לו. זאת, פרט למסלול שיוצע לו באופן אוטומטי בקרן הפנסיה או בתוכנית ביטוח המנהלים שלו.

רכישת הקצבאות תהיה כפופה לכללים שנקבעו כבר בישראל בנוגע לחובת קצבה מינמלית (כ-4,300 שקל בחודש קצבה, מי שיש לו חיסכון גדול מכך יוכל למשוך את יתרת הסכום כחיסכון חד-פעמי). בנוסף, שוקל המפקח על הביטוח להטיל מגבלות נוספות של מסלולי הקצבאות הנמכרות. כך למשל, תהיה חובה כי מסלול הקצבה יהיה עד גיל 85 ואולי אפילו 90. תהיה גם חובה לרכוש ביטוח על תקופת השייר - כל זאת כדי להבטיח שאנשים מבוגרים מאוד לא יגמרו את כל הכסף שלהם וישארו בלי פנסיה.

שקיפות מלאה

התחרות בשוק הקצבאות תהיה בין כל מנהלי הפנסיה - קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל. בשוק כזה, עם זאת, צפוי להיות יתרון תחרותי לקופות הגמל, מאחר שהן תהיינה המסלול היחיד שמותיר את הבעלות המלאה על הכסף בידי הפורש, לרבות שקיפות מלאה כיצד הכסף מנוהל, וכן יכולת לשנות מסלול תוך כדי חיי הפרישה. זאת, לעומת קרנות הפנסיה, שבהן הכסף שייך לקבוצת העמיתים או חברות הביטוח, שמציעות חבילה כוללת קבועה בלי יכולת שינויים למבוטח.

הצורך ביתרון תחרותי לקופות הגמל הוא כמענה לנזק הכבד שיצר תיקון 3 לחוק - התיקון שאסר על משיכת פנסיה כמשיכה הונית (אלא ברובד שני), וחייב קבלת החיסכון הפנסיוני רק כקצבה חודשית - לקופות הגמל. הצטברות של הארכת משך החיסכון בקופות הגמל מ-15 שנים לחיסכון לגיל פרישה, ביחד עם תיקון 3, הביאו לכך שהחוסכים נטשו את קופות הגמל. מאז 2006 היקף ההפקדות השנתי בקופות הגמל פחת ב-6 מיליארד שקל.

כתוצאה מכך, אבד אחד משלושת שחקני הפנסיה העיקריים. יתרה מכך, מדובר דווקא בשחקן הפנסיה התחרותי ביותר. חברות הביטוח שולטות באופן מוחלט בענפי קרנות הפנסיה וביטוח המנהלים - נתח השוק שלהן בשני השווקים הוא יותר מ-95%. הענף היחיד בחיסכון הפנסיוני שבו חברות הביטוח אינן שולטות הוא ענף קופות הגמל - נתח השוק של חברות הביטוח בו הוא 59% בלבד. 41% מוחזקים בידי ברוקרים פרטיים. את סימני התחרותיות הגדולים יחסית בענף קופות הגמל ניתן לראות בירידה בדמי הניהול של קופות הגמל, שכיום הם זהים לדמי הניהול של קרנות הפנסיה. לאור זאת, למפקח על הביטוח יש אינטרס מיוחד לשמר את קופות הגמל כענף חיסכון פנסיוני פעיל.

"הקצבאות שמציעות חברות הביטוח כיום אינן כדאיות לחוסך - שוק תחרותי ישנה זאת"

>> "פתיחת שוק הקצבאות לתחרות, כפי שנעשה בבריטניה, תשנה את כל שוק הפנסיה בישראל. היא תהפוך אותו משוק שבוי ושמרני בידי חברות הביטוח, לשוק תחרותי ויצירתי. זה גם יביא לשיפור במסלולי הקצבה הקיימים כיום בביטוח ובפנסיה" - כך מעריך יו"ר איגוד המתכננים הפיננסיים, דן דוברי.

דוברי, שהיה בין היועצים לפיקוח על הביטוח לאמץ מהלך של שוק קצבאות, קובע כי הקצבאות המוצעות כיום לחוסך הישראלי, בעיקר בביטוח מנהלים, אינן כדאיות לחוסך. לדבריו, החובות המוטלות על חברות הביטוח (שמירה על הון עצמי גבוה, כללי השקעה שמרניים של כספי הגמלאים), ביחד עם רצונן להבטיח את עצמן מפני סיכון, מביא לכך שהן מציעות לחוסך קצבאות מינימליות ביותר. לדבריו, מדובר בקצבאות המייצגות תשואה שנתית של כ-5% על קרן החיסכון. תשואה כזו משמעה שחברת הביטוח משלמת לחוסך כמעט אך ורק את הרווח על תיק החיסכון - בעוד שכל קרן החיסכון עוברת לחברת הביטוח.

בקרנות הפנסיה המצב הוא שונה: הקצבאות הן כדאיות יותר בשל מנגנון הערבות ההדדית, אבל המנגנון הזה גם אומר שהכסף שייך לקרן (העמיתים המבוטחים בה) ולא לחוסך, והכסף יכול לרדת כולו לטמיון במקרה של מוות מוקדם של הגמלאי.

בבריטניה, לכן, פיתחו חלופה שלישית - שוק קצבאות פנסיה. במסגרת החוק, שעבר בבריטניה לפני כשנה, שונתה בבריטניה החובה לרכוש קצבת פנסיה בחברת ביטוח - חובה שמשמעה שהחוסך מעביר את השליטה על כספי החיסכון הפנסיוני שלו לחברת הביטוח בתמורה לזכות לקבל קצבה לכל חייו. "בבריטניה החליטו שזה לא הגיוני לחייב אנשים לוותר על החיסכון שלהם, וחוקקו את חוב ה-Draw Down, חוק שמאפשר לחוסך להישאר עם החיסכון שלו, להמשיך להשקיע אותו בשוק הון ולמשוך כספי קצבה מהחיסכון של עצמו".

לדבריו, המפקח בבריטניה קבע כללים לגבי היקף משיכת הקיצבה - שיעור המשיכה השנתי משתנה בהתאם למצבו של שוק ההון. בשנים של גאות ניתן למשוך יותר, בשנים של משבר ניתן למשוך פחות. כיום, למשל, בשל המשבר, המפקח הבריטי מאפשר למשוך כקצבה רק 3.75% מהיקף החיסכון. שיעור משיכה כזה משמעו שקרן החיסכון כמעט שאינה דועכת - גם אם החיסכון אינו נושא רווח כלל (ריבית של 0%) ניתן למשוך 5% בשנה, ויחלפו 20 שנה בטרם החיסכון ידעך. ברור, לכן, שכאשר החיסכון נושא תשואה חיובית לאורך השנים, ניתן למשוך ממנו שיעורים של 3%-5% כמעט ללא חשש שלא יוותר כסף.

כך, המפקח הבריטי מבטיח כי החוסכים לפנסיה יוכלו למשוך קבצה, מבלי שהם יקלעו לסיכון שהם ישארו בגיל מבוגר ללא כסף (קרן החיסכון תאכל כולה), וכי תישאר ירושה לדורות הבאים. בבריטניה כספי החיסכון הפנסיוני של הורים יכולים להיות מורשים רק לקרן הפנסיה של הילדים, דבר היוצר עתודת פנסיה לדור הבא.

לדבריו, החוק הבריטי מציע את החלופה של שוק קצבאות, לצד הקצבאות הקיימות של חברות הביטוח, המוצעות אוטומטית לכל החיים. כך נוצר שוק המתמקד בקצבה הטובה ביותר, דבר שמשלל את השוק - ומאלץ גם את חברות הביטוח לשפר את מסלולי הקצבה שלהם "כי אחרת 80% מהאנשים יעזבו אותם. החוסכים מעדיפים ברובם להשאר עם שליטה על כספי החיסכון הפנסיוני שלהם", הוא אומר.

דוברי מספר גם כיצד התפתחו בשוק הבריטי, בעקבות זאת, מכשירי ביטוח - להבטיח את מי שמנהלים את הקצבה שלהם באופן עצמאי כי גם במקרה של אריכות חיים מופלגת (נניח, גיל 85 ויותר) הם לא ישארו ללא קצבה - הם קונים ביטוח על שנות החיים המאוחרות מאוד.

על אף שהמפקח על הביטוח מציע הצעה דומה גם בישראל, דוברי מתנגד לכך. לדבריו, אם המפקח יחייב את החוסכים לקנות ביטוח על הזנב - חברות הביטוח יסרבו למכור ביטוח, ובכך יחסלו את שוק הקצבאות באיבו. "לחברות הביטוח אין אינטרס לתת לשוק הקצבאות להתפתח כי הוא מאיים עליהן. לכן, אסור להשאיר את השוק הזה שבוי בידיהן. את קניית ביטוח הזנב צריך להשאיר כאופציה, לא כחובה".

לדבריו, שוק הקצבאות יביא לכן להכנסת תחרות ויצירתיות לענף הפנסיה בישראל, שהוא כיום שמרני, לא תחרותי, ולא כדאי לחוסך.