המהפכה החברתית הגדולה בישראל

המהפכה הגדולה בביטוח הלאומי - שאלות ותשובות

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

1. האם הביטוח הלאומי נמצא בגירעון?

לא, הביטוח הלאומי נמצא כיום בעודף: יש לו יותר הכנסות מגביית דמי ביטוח לאומי ומהשתתפות של תקציב המדינה בתקציב הביטוח הלאומי - מאשר הוצאות על תשלומי קצבאות. אלא שזהו עודף זמני. הבדיקות המקצועיות מעלות שבתוך כמה עשורים, 20-30 שנה, הביטוח הלאומי יעבור לגירעון, כלומר תשלומי הקצבאות יהיו גבוהים מההכנסות שלו.

2. אם הגירעון ייווצר רק בעוד 30 שנה, מדוע בוער לטפל בנושא עכשיו?

לא בוער, רק שככל שנחכה כך הטיפול ייהפך קשה יותר. ניסיון לפתור את בעיית הגירעון רק בעוד 20 שנה יחייב קבלת החלטות קשות על קיצוץ חד בקצבאות. לעומת זאת, אם מתחילים לצבור את העודפים של הביטוח הלאומי כיום, ודואגים בכל נקודת זמן להבטיח כי בעוד 40 שנה מהיום הביטוח הלאומי יישאר מאוזן, הרי שההחלטות נהפכות הרבה יותר קלות. זאת הסיבה שמרבית המדינות המפותחות בעולם ממהרות לטפל בבעיות הביטוח הלאומי כבר כיום - כי כל דחייה היא הרעה.

3. ואם לא נעשה דבר?

אז לא בטוח כי בעוד 30 שנה יהיה לביטוח הלאומי כסף לשלם לנו קצבאות. בני ה-40 כיום, עלולים לגלות בהגיעם לגיל 70 שלביטוח הלאומי אין כסף לשלם להם. לכן החלטות הוועדה מוגדרות במשרדי הממשלה כמהפכה החברתית הגדולה בישראל זה עשורים - אם יאומצו, הן יבטיחו את קיומה של מדינת הרווחה גם בדורות הבאים.

4. איך מאזנים כיום את הביטוח הלאומי לתקופה של 30 שנה?

באמצעות הגבלה על קבלת החלטות שעלולות לפגוע בביטוח הלאומי בעתיד. כל החלטות הממשלה וכל החלטות הכנסת יצטרכו לעמוד, מעתה ועד עולם, בתנאים של איזון הביטוח הלאומי. החלטה שמרעה את מצב הביטוח הלאומי, למשל הגדלת קצבאות, תצטרך להיות מלווה עם החלטה נגדית המנטרלת את ההשפעה השלילית, למשל קיצוץ של קצבאות אחרות או הגדלת דמי הביטוח הלאומי.

5. האם קצבאות הביטוח הלאומי יורעו בקרוב?

לא. למעשה, הוועדה נמנעה בכל דרך אפשרית מלחוות דעה לגבי מצב קצבאות הביטוח הלאומי כיום - פרט להערה יחידה על כך שתשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי נמוכים מדי. זה אינו מקרי כי מטרת הוועדה היתה להבטיח כי לביטוח הלאומי יהיה די כסף לשלם את קצבאותיו, ולא משנה מה יהיה גובה הקצבאות שייקבע.

לפיכך הממשלה והכנסת בהחלט רשאיות להחליט כי יש לשפר את קצבאות הביטוח הלאומי.

השינוי היחיד הוא שמעתה הממשלה והכנסת יצטרכו להצביע על מקור כספי מיידי למימון השיפור בקצבאות. לא ניתן יהיה יותר להבטיח קצבאות גדולות, ולהטיל את מחיר המימון שלהן על הדורות הבאים. מי שמבטיח יהיה מעתה גם מי שישלם. הוועדה לא נועדה לפתור את כל מצוקות הביטוח הלאומי,אלא רק להבטיח את יכולתו של הביטוח הלאומי להמשיך ולשלם קצבאות גם לדורות הבאים, וכן להפוך את הדיון על גובה קצבאות הביטוח הלאומי למושכל ואחראי.

6. האם עצמאות הכנסת תיפגע?

במידה מופחתת. מפאת כבודה של הכנסת, הוועדה בחרה את מודל האיזון החצי אוטומטי (המודל הקנדי), שמותיר לכנסת את הזכות לבחור כיצד לאזן את החלטותיה. רק אם הכנסת נכשלת בכך ואינה מאזנת את החלטותיה, ייכנס מודל איזון אוטומטי. במרבית המדינות המפותחות, אגב, האיזון הוא אוטומטי מראש - ללא זכות לפרלמנט להשיג עליו. במרבית המדינות האיזון גם נעשה באמצעות פגיעה בקצבאות. בישראל נבחר מודל המאזן בין פגיעה בקצבאות ובין העלאת דמי הביטוח הלאומי והעלאת השתתפות תקציב המדינה.

7. האם עצמאות האוצר תיפגע?

כן, כי האוצר לא יוכל יותר לקבל החלטות תקציביות בעלות השפעה על עתיד הביטוח הלאומי, בלי להיות מחויב להביא החלטה נגדית המנטרלת את ההשפעה. כך משרד האוצר לא יוכל לממן בעתיד קיצוצים בתקציב באמצעות קיצוץ בהעברות לביטוח הלאומי - כל פגיעה בהכנסות הביטוח הלאומי תהיה חייבת באיזון מיידי. המחשה לכך היא ההפחתה של תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי ב-2005, שפגעה דרמטית בהכנסות המוסד. מעתה לא תוכל יותר להתקבל החלטה דומה, מבלי למצוא מקור המאזן את הכנסות הביטוח הלאומי מנגד.

8.האם תקציב המדינה ייפגע?

כן, כי משרד האוצר מגדיל את שיעור ההשתתפות של התקציב בהכנסות הביטוח הלאומי. זאת הדרך של האוצר "לשלם חוב" של 180 מיליארד שקל לביטוח הלאומי. השתתפות האוצר בתקציב הביטוח הלאומי תהיה גבוהה יותר ב-40 השנה הבאות.

9. איך חייב האוצר 180 מיליארד ש' לביטוח הלאומי?

זה לא באמת חוב. זאת קרן העודפים של הביטוח הלאומי, שמשמשת כיום לצרכים שוטפים של תקציב המדינה. לכולם ברור שזהו מנגנון גרוע, מאחר שהעודפים של הביטוח הלאומי אינם צריכים להשפיע על התקציב וגם לא להיות מושפעים ממנו, ולכן האוצר הסכים לנתק את קרן העודפים מהתקציב וכאילו "להחזיר" אותה לידי הביטוח הלאומי.

צריך להדגיש כי קרן העודפים שייכת לביטוח הלאומי, והאוצר יחויב לשלם את הכסף לביטוח הלאומי כשהוא ייכנס לגירעונות. ואולם קיים חשש כבד שכשהביטוח הלאומי יזדקק להזרמות כספיות של מיליארדי שקלים נוספים מדי שנה - תקציב המדינה יתקשה לעמוד בכך. ההערכה היא כי תקציב המדינה היה מתקשה לעמוד בתשלומים בבוא העת, ולכן המדינה היתה בוחרת בקיצוץ הקצבאות. זו בדיוק המחשה מדוע כה חשוב להתחיל ולטפל באיזון הביטוח הלאומי כבר כיום - כך האוצר יכול להחליק את החוב של 180 מיליארד שקל על פני 40 שנה, ולהבטיח כי הכסף יוחזר במלואו לביטוח הלאומי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום