יום העצמאות המחשבתית - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יום העצמאות המחשבתית

האזרחים הפנימו את עוצמת מועדוני הריכוזיות של ההון והשלטון

67תגובות

יום העצמאות הוא באופן מסורתי המועד שבו העיתונות מעלה על נס את הישגיה המופלאים של ישראל בשנות קיומה הקצרות: מפליגה בשבחי הגניוס היהודי, מתארת את ההישגים האקדמיים והתרבותיים, משרטטת את ניצחונות ההיי-טק ומביאה את סיפורם של יזמים ומנהיגים חברתיים המקדישים את חייהם להפיכת ישראל למקום טוב יותר.

ואולם בשנים האחרונות המציאות התרחקה והלכה מהתמונה ששווקה לציבור הרחב ביום העצמאות: התחרותיות והתחכום של הסקטור הציבורי נשחקו, ההיי-טק נותר בועה מנותקת שלא מצליחה לסחוב את המשק, כנופיות הון-שלטון-עיתון קטנות ניהלו את המדינה ואת הסקטור העסקי, אי-השוויון הכה שורשים עמוקים והתשתיות האנושיות שבהן טמון פוטנציאל המשק לעתיד - נחלשו והלכו.

אחיזתן הלופתת של קומץ קבוצות כוח - טייקונים, ועדים של מונופולים וסקטורים מאורגנים - על הפוליטיקה, על המשאבים ועל המדיניות הכלכלית הפכה את חגיגות "העצמאות" לאירוניות במידת מה. בעוד שלישראל יש סוברניות מדינית וביטחונית איתנה, הרי שאזרחיה שזכו ל"עצמאות" אמיתית ושוויון הזדמנויות מונים רק כמה מאות אלפים. אלה התחברו לכספי ציבור, השתלטו על משאבי ציבור וחברים במונופולים חזקים.

אמיל סלמן

כך, יום העצמאות ה-64 של ישראל הוא לראשונה מזה שנים גם חג כלכלי וחברתי אמיתי לכל אזרחיה, משום שהוא מתרחש בסיומה של שנה שבה התגבשה תנועת העצמאות של אזרחי ישראל הבלתי מחוברים.

זוהי לא תנועה ימנית ולא שמאלנית, היא לא מסכימה שנמשיך להשליך את כל יהבנו על כיבוש שטחים או החזרתם, וגם לא על חיזוק הדת או החלשתה, בוודאי לא על הסטריאוטיפים החלולים של סוציאליזם וקפיטליזם. זו תנועה שמקדמת הוגנות, יושרה ושוויון הזדמנויות.

תנועת העצמאות הישראלית צברה הישגים אדירים בחודשים האחרונים, ובראשם בלימת קצב האוליגרכיזציה והטייקוניזציה, לצד דילול מסכי העשן הביטחוניים והפוליטיים ששירתו כנופייה קטנה שטבלה בבורות שומן ושררה.

ההישג הגדול ביותר של התנועה הוא שלאחר שנים ארוכות שבהן האליטות נהנו מהסדר הקיים וטישטשו את התודעה הציבורית, החלו מאות אלפי אזרחים לגבש עצמאות מחשבתית והבינו כי המצב הקיים הוא לא גזירת גורל הנובעת מהקשיים האוביקטיביים של מדינה קטנה בשכונה גרועה.

הנה כמה דוגמאות לתהליך חשיבה עצמאי ראשוני של מאות אלפים אזרחי ישראל מהשנה האחרונה:

עצמאות מהרעיון שלפיו ישראל היא נס כלכלי אדיר. הביצועים של כמה מענפי המשק עלובים, החינוך מידרדר ורמת אי-השוויון היא מהגבוהות בעולם. לפני שנתיים-שלוש חיו רוב אזרחי ישראל בהכחשה של הנתונים האלה. רוב הדוגלים במציאות הזו הם הנהנים ממנה.

מוטי קמחי

עצמאות מהרעיון שלפיו הצמיחה בתוצר היא הדרך למדוד את איכות החיים בישראל ורמתם. בישראל, כמו בארה"ב, מתבהרת ההבנה שצריך לבדוק כיצד מתחלקת העוגה וממה מורכב התוצר.

עצמאות מהמושגים קפיטליזם וסוציאליזם. הקרבות בין תומכי קפיטליזם לתומכי סוציאליזם היו לאורך שנים ארוכות המרשם הבדוק לשימור המצב הקיים. מושגים חלולים אלה מתחלפים ברעיונות של שוויון הזדמנויות, הכללה, יזמות, שוק חופשי, שירותים ציבוריים איכותיים, יושרה, ניהול אפקטיבי, מתקדם ויעיל של שירות המדינה, תחרות, כישרון וכמובן פירוק הריכוזיות.

עצמאות מהרעיון שלפיו "תהליך השלום" האינסופי הוא הפתרון היחידי לכישלונות החברתיים והכלכליים בישראל. לפתע שמו לב יותר ויותר אזרחים כי תהליך השלום מתנהל כבר עשרות שנים ונשלט ברובו בידי אליטות שנהנות מהסדר הכלכלי הקיים. האם ייתכן שכמה מקברניטי "התהליך" במערכת הביטחונית, הפוליטית, המדינית והכלכלית למעשה זקוקים ל"תהליך", ולא לפתרון?

עצמאות מהרעיון שלפיו העיתונות בישראל חופשית רק משום שברובה קל לתקוף ולבקר בחריפות פוליטיקאים. לפתע הבינו מאות אלפי ישראלים שפוליטיקאים כבודדים הם חלשים וחסרי חשיבות. לעומת זאת, העיתונות לא יכולה לעמוד בפני עוצמת מועדוני הריכוזיות של ההון והשלטון.

עצמאות מהרעיון שלפיו המקור היחידי לאי שוויון בחברה - ברמת ההשכלה וההכנסה - הוא באוכלוסייה הערבית והחרדית ובתהליך הטבעי של גלובליזציה והתקדמות טכנולוגית. הכלכלן פרופ' ג'יימס גלבריית פירסם החודש את ספרו "אי שוויון וחוסר יציבות: ניתוח הכלכלה העולמית רגע לפני המשבר הפיננסי", בהוצאתה של אוניברסיטת אוקספורד.

גלבריית מפרק את התזה ששלטה בפוליטיקה, בכלכלה ובעולם העסקים, שלפיה הזינוק באי שוויון בעולם נובע בעיקרו מגלובליזציה ומטכנולוגיה. הוא טוען כי הסיבה העיקרית לאי השוויון המתרחב הוא המערכת הפיננסית הגלובלית, שבנויה כדי להעשיר מעטים על חשבונם של רבים. גם בישראל החל הציבור להשתחרר מהסיסמה שאי השוויון מקורו רק בחרדים או בהיעדר השקעות ב"חינוך", ולהבין שיש כאן מערכת כלכלית שמשמרת את היתרון הכלכלי של מעטים, הן בסקטור הפרטי והן בציבורי.

עצמאות מהרעיון שלפיו יש הבדלים תהומיים בין המפלגות הפוליטיות המרכזיות בישראל. רוב המפלגות מבקשות לשמר את הסדר הכלכלי הנוכחי: כמה מהן דוגלות בשימור כוחם של המונופולים הפרטיים ואף בחיזוקם, וכמה מהן רוצות לחזק את המונופולים הציבוריים. עם זאת, אף לא אחת מהמפלגות מציעה תוכנית אמיתית לשינוי הסדר הקיים למען "הבלתי מחוברים" ושאינה מבוססת על מקסמי שווא של חובות וגירעונות.

מלחמת העצמאות המחשבתית היא ארוכה, קשה וכרוכה באכזבות, בתקופות ייאוש ובנסיגות. משברים כלכליים בישראל ובעולם עלולים לעכב אותה וגם להאיץ אותה. ואולם תנועת העצמאות הזאת לא תושתק ולא תפורר. היא תשאב השראה מתנועות דומות בכל רחבי העולם, גם במדינות שעד לפני רגע נדמו כדיקטטורות חזקות שאיש לא יכול לאיים על שליטיהן.

אלה הן בשורות מעודדות מאוד לכל אזרחי ישראל, בעיקר ל"בלתי מחוברים". יבוא יום וגם חלק מה"מחוברים" שמנסים כיום לדכא בכל דרך את תנועת העצמאות המחשבתית יבינו שהם צריכים לעודד אותה, כי רק העצמאות, החופש, היוזמה, ההוגנות ושוויון ההזדמנויות מאפשרים שגשוג בר קיימא של מדינה ואזרחיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#