ראיון TheMarker |

מנכ"ל פועלים שוקי הון: "בנקאי טוב צריך להיות לונג טיים גרידי"

אמיר אביב, שהציג ב-2011 תוצאות מרשימות וגידול של 40% ברווחים, מספר על תחומי החפיפה בין זרועות ההשקעה בבנק הפועלים, על הדילמה אם להעמיק את האחיזה בתחום החיתום, ועל הדרך להתגבר על הקושי בהבנת חוקי המשחק כשרוב הפעילות העסקית שלך מתבצעת בחו"ל ■ אמיר אביב: "המדיניות שלנו היא לייצר תשואה שהיא צפונה מ-15%"

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

>> "בגולדמן סאקס לימדו אותי שכדי להיות בנקאי טוב, אתה צריך להיות לונג טיים גרידי. צריך להסתכל על הטווח הרחוק. אתה צריך להיות זהיר מאוד בסיכוני המוניטין", כך אומר אמיר אביב, מנכ"ל פועלים שוקי הון - זרוע הבנקאות להשקעות של בנק הפועלים. פועלים שוקי הון הציגה רווח של 42 מיליון שקל ב-2011 - גידול של 40% לעומת הרווח בשנה שלפני כן.

התוצאות של פועלים שוקי הון השנה בולטות במיוחד כשמשווים אותן לתוצאות של הזרוע המקבילה בבנק המתחרה, לאומי פרטנרס, שהציגה ב-2011 הפסד של 114 מיליון שקל, לעומת רווח של 164 מיליון שקל ב-2010.

"במקרים מסוימים לאומי פרטנרס מרוויח ובמקרים אחרים הוא מפסיד הרבה כסף", אומר אביב. "אגב, הם אנשים איכותיים, אבל אין להם בנקאות להשקעות. הם יבנו אותה לאורך זמן. אנחנו עושים פעילות בינלאומית והם מבצעים לרוב עסקות מקומיות. בניגוד אלינו, הם עשו עסקות גדולות מאוד ובמקרים מסוימים ניסו ולא הצליחו. בחלק מהמקרים זה נשא רווחים. זו הדרך שהם בחרו. אנחנו שתי חברות שונות מאוד".

אביב (40) מונה למנכ"ל פועלים שוקי הון בנובמבר 2009, בעקבות פרישתו של המנכ"ל הקודם ניר ברונשטיין, על רקע חקירת רשות ני"ע בחשד כי מסר מידע פנים על מצב תיק ה-MBS (מכשיר השקעה מבוסס משכנתאות) של בנק הפועלים לסוחר בשוק ההון. עד המינוי שימש אביב משנה למנכ"ל, ולפני כן עבד במחלקת המיזוגים והרכישות של גולדמן סאקס בלונדון.

פועלים שוקי הון עוסקת בשלושה תחומים: בנקאות השקעות (מיזוגים ורכישות, גיוסי הון) תוך התמקדות בחברות בהיקף של 50-250 מיליון דולר(מיד מרקט); פעילות בתחום הפרייבט אקוויטי - הן כמשקיעה והן כיוזמת של קרנות; וביצוע השקעות ישירות. כיום אחראי אביב, בין היתר, לתיק השקעות עצמי של החברה (נוסטרו) בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל. עיקר ההשקעות בוצעו בשנתיים האחרונות.

"בורנשטיין עשה עבודה יפה. הוא כבר המשיך הלאה, וזה בסדר", אומר אביב. "הסיטואציה אז היתה של תקופת משבר. החברה באה ממקום טוב והיא נמצאת כיום במקום הרבה יותר טוב. היא צמחה בצורה משמעותית בהיקף ההשקעות שלה. בשנתיים האחרונות השקענו יותר מ-70 מיליון דולר. בכל השנים קודם לכן, החברה השקיעה במצטבר פחות ממחצית מהסכום הזה".

"משחקים על מגרש המשחקים שהוגדר לנו"

אמיר אביב, מנכ"ל פועלים שוקי הוןצילום: עופר וקנין

בניגוד לבנק לאומי, שמנהל את הפעילות הריאלית באמצעות לאומי פרטנרס, בנק הפועלים אינו מרכז את כל ההשקעות הריאליות שלו בפועלים שוקי הון. כך, שתי ההשקעות האחרונות בחברת נורסטאר (לשעבר גזית אינק) ובחברת שטראוס בוצעו על ידי ענת לוין, המשנה למנכ"ל והממונה על חטיבת שווקים פיננסיים בבנק הפועלים.

למה ההשקעות האלה לא בוצעו על ידך, בפועלים שוקי הון?

"ענת עשתה השקעות של פחות מ-5%. זה חלק מהאסטרטגיה של תיק הנוסטרו של הבנק, של איך הוא צריך להיות מנוהל. אנחנו לא עושים 5% ולא ניירות ערך סחירים, אלא עסקות מורכבות. עסקה שביצענו בחוות השרתים בארה"ב (פעילות של קבוצת ים סוף שבבעלות אלי פפושדו, ס"א) מערבת הון אג"ח להמרה והלוואת מזנין. זו עסקה מורכבת ומצוינת".

איך עובדת ההפרדה בינך לבין ענת לוין?

"זה די פשוט. המנדט שלנו כולל את התחום של הקרנות והעסקות המורכבות. הרוב בחו"ל. בסופו של דבר מה שאני עושה נכנס כקופסה בתוך הנוסטרו של לוין. המדיניות פה היא לייצר תשואה שהיא צפונה מ-15%. יכול להיות שהיא תיקח מעבר לזה פה ושם אחזקות. לנו יש התמחות לסוג העסקות הזה. אצלה יש עסקות גלובליות עם כספי הנוסטרו של הבנק".

אין מקום לרכז את ההשקעות הריאליות אצלך?

"השאלה היא למה אתה קורא השקעות ריאליות. השקעה של 5% בחברה סחירה זו השקעה ריאלית? זה קניית מניות, לא השקעה ריאלית. מה מבנה ההשקעות פה? מה עשית בזה? כל מה שהבית הזה מומחה בו - צריך להיעשות פה. מה שהוגדר לנו זה מגרש המשחקים שבו אנחנו פועלים".

פועלים שוקי הון מחזיקה ב-20% ממניות פועלים אי.בי.אי, שעוסקת בחיתום. שקלתם להגדיל את ההשקעה בפועלים אי.בי.אי, היכן זה עומד כיום?

"היו לנו מחשבות ודיאלוגים בנושא. כרגע יש בישראל חשיבה של הרגולטור איך הוא רוצה לשנות את התחום, ולהחזיר את נושא החיתום. כיום כל השוק עבר להפצה, ולדעתי הרשות רוצה להחזיר את החיתום ולראות בחתמים שומרי סף לשוק מבחינת איכות. לכן אנחנו בהמתנה בנושא זה. עד שלא יהיה לנו ברור איך תיראה הרגולציה, לא נחליט על הרחבת ההשקעה.

"אני רואה בפעילות החיתום פעילות ליבה של פועלים שוקי הון, ולכן אני בהחלט מבין למה אחרים (לאומי פרטנרס, ס"א) נוקטים גישה אחרת. אבל עם הרגולציה כיום, זה גם יוצר אצלם נכות מסוימת".

אם אתה מחזיק עד 20% בחברת החיתום, ההגבלה הזו לא חלה עליך?

"אם אתה באחזקה של עד 20%, אין לך בעיה, כי אתה לא שולט שם. תזכור שהפועלים ולאומי דומיננטיים מאוד בשוק. זה אומר שיהיו הרבה הנפקות שלא נוכל להוביל. הרגולטור יכול להחליט על שיעור אחזקה אחר שהמגבלה תחול עליו. לא ברור לנו איך תיראה הרגולציה, ולכן אין טעם לקבל כעת החלטה בנושא. בשנתיים האחרונות חיזקנו מאוד את הקשר ואת הפעילות עם פועלים אי.בי.אי. יש שם שותפים טובים והנהלה טובה. אנחנו רוצים לחזק את הפעילות הזו, בכפוף לרגולציה".

עד כמה אתם מעורבים שם?

"מאוד. ברמה של הדירקטוריון וברמה של לקוחות".

הרגולציה מתייחסת אליכם כאל משקיע ללא שליטה בחברה, ובפועל אתה אומר שאתה מעורב שם מרמת הלקוחות ועד הדירקטוריון. מוזר, לא?

"המעורבות שלנו היא מעורבות של תרומה, כלומר לעזור לפלטפורמה הזו להמשיך להוביל. אין לי שם סמכות לקבל החלטה חד צדדית ולשלוט. זה נעשה עם השותפים. יש לי אינטרס שהפעילות שם תצליח, לאור האחזקה שלנו במניות החברה. אם אני חושב שהרגולציה אופטימלית? התשובה היא לא, ולכן טוב שהרשות בודקת את הרגולציה כעת".

ההשקעות במזרח ובברזיל - גשר לפעילות עתידית

מבין הפעילויות שבהן מעורב אביב, הברק בולט בעיניו כשהוא מדבר על פעילות הבנקאות להשקעות ועל קרנות הפרייווט אקוויטי שבהן הוא מעורב.

מה הערך המוסף עבורך בהשקעה בקרנות פרייבט אקוויטי?

"מערכת היחסים עם הקרן, והעבודה בשוטף עם הפורטפוליו".

מערכת יחסים אומר שכשאתה מקים קרן היא משקיעה אצלך?

"ממש לא. קרנות לא משקיעות בקרנות של אחרים".

אז איפה מערכת היחסים באה לידי ביטוי?

"למשל בסודהסטרים. פורטיסימו השקיעו ועשו שם עבודה יפהפייה. היינו קרובים לסיטואציה מהיום הראשון, כי היינו קרובים לקבוצת הניהול. כשהגיע יום ההנפקה, השתתפנו בה עם ויליאם בלייר. אחר כך השתתפנו בהנפקה המשנית, וזה חלק מהסינרגיה. כמו כן, יש להם חברות בפורטפוליו שהם ירצו באיזשהו שלב למכור, ואני אוכל לתת להם שירות במכירת החברה. זו הסינרגיה.

"אנחנו גם יוזמים קרנות בחו"ל. תחום התשתיות הוא קטגוריה צעירה בישראל, ועדיין אין בה מספיק שחקנים מוסדיים. כדי שנוכל לקחת קבוצת ניהול מובילה, נשים את הכסף שלנו ונבנה את זה בצורה נכונה. לקרן נוי גייסנו יותר מ-600 מיליון שקל, וזו הקרן שתוביל את הקטגוריה בישראל למשך שנים. תצטט אותי ותבדוק בעוד כמה שנים. אנחנו הזרמנו 20 מיליון דולר לקרן, ואנחנו גם מחזיקים שיעור מסוים בשותף הכללי".

בקרן נוי אני יכול להבין איפה היתרון שלך. אתה ישראלי, חברה בת של בנק הפועלים שמחזיקה נתח שוק מרכזי במשק המקומי. מה היתרון שלך על פני אחרים בחו"ל, שזו הסביבה המקומית שלהם?

"כשאנחנו הולכים למזרח, להודו ולברזיל זה כדי ליצור ראשי גשר לפעילות עתידית. בראיית תיק ההשקעות שלנו אנחנו מחפשים את הגיוון. קשה מאוד להיכנס למקומות האלה. אין ספק שבחצר האחורית שלך החיים יותר פשוטים ואתה מבין מי נגד מי. כשאתה נכנס לשוק חדש צריך להיות ברור לך מי השותף שלך. בסין רקדנו שנתיים פלוס ותהינו איך להיכנס לשוק, והגענו למסקנה שקשה מאוד לפעול בטריטוריה הזו.

"יש הרבה מאוד דברים שהם סמויים מהעין ואתה לא מבין עד הסוף איך הדברים עובדים שם. בסוף החלטנו ללכת עם השחקנים המובילים, ושילמנו על כך מחיר כניסה. אני מעדיף לעשות שם תשואה נמוכה - אבל ללכת על בטוח. קבוצת CICC הסינית שלחה לפה לפני חודשיים את ראש תחום המיזוג והרכישות שלה. כך שיש לי ערך מוסף מההשקעות".

זה לא בעייתי שאתה מכניס את המוסדיים בישראל לקרנות האלה ומוכן לשלם את "המס" הזה ולשים גם כסף שלך בקרן כי לך זה עוזר?

"התשובה היתה חיובית אם הייתי משקיע סכום נמוך. אבל כשאני משקיע 5 מיליון דולר, פיתוח קשרים לא יצדיק שום. אנחנו קודם כל בודקים שזו השקעה טובה, ורק אחר כך את הערך המוסף עבורנו. ועדת ההשקעות לא דנה בערך המוסף מההשקעה, אלא בודקת את ההשקעה בפני עצמה".

"ביחס לקטסטרופה שקרתה, יצאנו מאוזנים"

"המטרה שלנו היא להיהפך לשער הכי מקצועי שיש, בתוך ישראל והחוצה", אומר אביב בהתייחסו לתחום הבנקאות להשקעות. "בהודו, מה שאני עושה היום זה להצטרף לגוף. בהודו אני מבין שאני לא מבין. נסעתי וחזרתי, ואסע ואחזור עוד הרבה פעמים עד שאבין שאני לא מספיק מבין ואצטרף לשחקן המקומי שיש לו רקורד ומבין את השוק - ואז אשים שם את הכסף.

"אותו הדבר בארה"ב ובבריטניה", ממשיך אמיר. "אני פועל באמצעות שותף מקומי, ויליאם בלייר, מאז 2004. אני סומך עליהם ב-100% אחוז ועשיתי אתם 25 עסקות רק בזמן האחרון. יחד עם גוף מוביל ומוכר מאוד בברזיל אנחנו בונים מכשיר שיושב בתוך פרייבט אקוויטי. אולם, כדי לענות על הצורך של נזילות, שאין בפרייבט אקוויטי, יש תחנות יציאה מדי תקופה.

"נשקיע בחברות הברזילאיות הגדולות ביותר. בברזיל אין שוק אג"ח כמו שיש בישראל. המדינה החליטה לצמצם את המימון לחברות ולכן זה יוצר הזדמנות מעניינת. האלטרנטיבה היחידה היא בנקאית. בסין השקענו עם CICC מיליוני דולרים. בהודו יש לנו שתיים-שלוש עסקות בבנקאות להשקעות שנסיים בקרוב. ויש מכשיר השקעה שנסיים עד סוף השנה. בברזיל הגענו למסקנה שאין עדיין מספיק עניין בבנקאות השקעות".

מה קרה לקרן הפרייבט אקוויטי פועלים נדל"ן, שפעלה במזרח אירופה? היא הצליחה בסוף?

"באופן יחסי הצליחה מאוד. באופן אבסולוטי לא. מדובר היה בהשקעה של הון וחוב. החוב נשא ריבית של 6%. ב-2007 העסק הזה היה עם תשואות של 50% וצפונה. המזל הגדול שלנו היה שב-2007 מימשנו חצי מהפורטפוליו. בהמשך, כשהעסק התהפך, מאחר שחלק מהחוב כבר נפרע, החזרנו 72% מההשקעה: החזרנו את כל החוב בתוספת ריבית של 6%, וכן החזרנו 27% מההון. בסך הכל החזרנו 72% מהכסף למי שרכש יחידה מעורבת. חלפו שש שנים. אני מקווה שכשנסיים את ההשקעה, בתוך שנתיים-שלוש נוכל להחזיר את כל הכסף. ביחס לקטסטרופה שקרתה במזרח אירופה, לצאת מאוזן זה גם טוב.

"היתה כוונה להקים קרן פועלים נדל"ן 2. גייסנו כבר את הכסף וקיבלנו החלטה להחזיר את הכסף. זה היה באוקטובר 2008. קיבלתי את ההחלטה כי אחרי הרוד שואו ליהמן ברדרס קרס והמשבר התעצם. זה שהחתמתי את הלקוח לא אומר שהיה נכון לצאת לדרך. משוואת הסיכון מול הסיכוי שמכרתי להם ברוד שואו השתנתה משעותית.

"חלק אמרו שעכשיו הזמן להיכנס לקנות בזול. אבל זו לא היתה האסטרטגיה שמכרנו ללקוח. המוסדיים היו בלחץ באותה התקופה. כמו צבי שמסתכל בפנסי כלי רכב וקופא במקום. אחד הלקוחות שלנו בדרום אמריקה - בגודל של כל מוסדי בארץ - החליט להשקיע אתנו. שלחתי לו את הכסף בחזרה והוא זוכר לי את זה לטובה עד היום. עכשיו הוא נכנס אתנו לקרן מזנין בארה"ב. זה תרם לאמון. בפועלים נדל"ן לא השגנו את התשואה המצופה, אבל לאורך הדרך קיבלנו את ההחלטות הנכונות".

על פניו, אהוד בן שך, שהוביל את הקרן, לקח כסף והלך לחפש מציאות במזרח אירופה. זו היתה אסטרטגיה רצינית?

"כן. האסטרטגיה היתה לקנות קרקע ולבנות. אבל היו מקומות שעליית המחיר של הקרקע מרגע הקנייה היתה מטורפת. באמת. ואז אמרנו לעצמנו ‘בואו נמכור את הקרקע ולא ניכנס לסרט של בנייה'. בפראג ובהונגריה כן בנינו בניינים ומכרנו דירות. ברומניה בנינו קניון שעובד. האסטרטגיה לא היתה לחפש מציאות, אבל באיזשהו שלב, לאור עליות המחירים, החלטנו לממש קרקעות ברווח".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker