כשתשובה ומימן מתנערים מחובות: ויסמן ובירן מראים שאפשר גם אחרת - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשתשובה ומימן מתנערים מחובות: ויסמן ובירן מראים שאפשר גם אחרת

בעלי השליטה בחברת הנדל"ן הכושלת רוזבאד הזרימו 150 מיליון שקל לחברה כדי שתעמוד בהתחייבויותיה

18תגובות

>> אחת ההשקעות הטובות בחצי השנה האחרונה באג"ח הקונצרניות היתה רוזבאד. מול עלייה של כ-3% מתחילת השנה במדדים המובילים - מי שהשקיע באג"ח ג' של רוזבאד הרוויח כמעט 50%, והתשואה לפדיון ברוטו של איגרות אלה, שהיתה יותר מ-35% בתחילת 2012, ירדה אל מתחת ל-20%.

אייל טואג

אג"ח ב' של החברה, שנסחרה בסוף נובמבר 2011 בתשואה לפדיון ברוטו של 57%, עשתה מהלך מרשים לא פחות ונסחרת כיום בתשואה לפדיון ברוטו של 15%.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הסיבה לכך עשויה להיות הפנמת ציבור המשקיעים כי בעלי השליטה בחברה, דודי ויסמן ושרגא בירן, עומדים מאחורי החוב שלה. בשנתיים האחרונות הזרימו ויסמן ובירן - בעלי ביילסול, המחזיקה ב-75% מרוזבאד - כ-150 מיליון שקל לחברה. הם עשו זאת בארבעה שלבים: שתי הלוואות בעלים למשך שנה וחצי באפריל-מאי 2010, ושתי הזרמות כספים בהנפקת זכויות בדצמבר 2010 ובמארס 2012.

ההפנמה של הציבור לא היתה מיידית. האג"ח של החברה המריאו בסוף 2011 למרות ההתחייבות של בעלי הבית להשתתף בהנפקות זכויות נוספות בהיקף של 51 מיליון שקל - ואף שבאג"ח ג' קיימת התחייבות בשטר הפירעון שבעלי הבית לא ינטשו.

גיא רייביץ

רוזבאד היא זרוע הנדל"ן הכושלת של ויסמן ובירן, שבועז בירן, בנו של שרגא, הוא היו"ר שלה. היא נסחרת בבורסת תל אביב בפחות מ-10 מיליון שקל, הרחק משווי של 300 מיליון שקל, שבו נסחרה בשיא.

ויסמן ובירן רכשו את רוזבאד לפני עשר שנים. בתחילת שנות ה-2000 הם ביצעו רכישות ומימושים של נכסים בארה"ב ובאירופה. ב-2006 - כשנראה היה שערך הנדל"ן באירופה יודע רק לעלות - ביצעה רוזבאד, כמו חברות ישראליות רבות, רכישות במאות מיליוני שקלים בצרפת, בשווייץ, בגרמניה ובמזרח אירופה. לצורך זה היא גייסה כסף מבעלי האג"ח הישראלים.

אלא שכמו ישראליות רבות, ההתרסקות באירופה הביאה את החברה לעברי פי פחת. רוזבאד מצאה עצמה מממשת בארה"ב נכסים בהפסד, מחזיקה קרקעות ברומניה העומדות כאבן שאין לה הופכין, ומחזירה נכסים בגרמניה לבנקים שהלוו לה כסף לצורך רכישתם (רוזבאד חייבת לתאגידים בנקאיים כמעט 600 מיליון שקל).

עם תזרים מזומנים שלילי, שהחלק החיובי היחיד בו נובע מהזרמות הבעלים, וקופת מזומנים דלה של 26 מיליון שקל, לא היתה לחברה דרך להחזיר את חובותיה לבעלי האג"ח, שלפני שנתיים הסתכמו ברבע מיליארד שקל.

בשנים האחרונות בעלי אג"ח ישראלים חווים במקרים כאלה הסדר חוב והתחמקות של בעלי החוב ממתן גיבוי לחברה. יצחק תשובה עושה זאת בדלק נדל"ן, לב לבייב עשה זאת באפריקה ישראל, עידן עופר בצים, לאון רקנאטי בגמול, ורבים אחרים בחברות קטנות יותר.

ואולם אי אפשר להבטיח שהדבר יימשך. במצבת ההתחייבויות שלה מפרטת רוזבאד כי סך החובות שלה לבעלי האג"ח הוא 185 מיליון שקל, ואילו הבנקים הישראליים אינם חשופים לחברה כלל.

יש לויסמן ובירן אינטרס להנשים את רוזבאד. כל חברות קבוצת האחזקה שלהם - אלון רבוע כחול, דור אלון, רבוע כחול נדל"ן ואלון גז - גייסו אג"ח בשוק ההון הישראלי. וזינוק בתשואות האג"ח שלהן בגלל כניסה של רוזבאד להסדר חוב אינו תרחיש חיובי.

אמנם אי אפשר להיות בטוחים בכך שאם היה עליהם לגבות חוב של מאות מיליוני שקלים בהיקפים של דלק נדל"ן היו ויסמן ובירן עומדים בכך - אבל הזרמה של 150 מיליון שקל בתקופות רצופות בהסדרי חוב, שבהן המשקיעים יודעים שהתחייבויות על הנייר הן לא משהו שכל איש עסקים מקיים, ראויה למחמאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#