פרופ' אמיר ברנע: "הפועלים עולה על לאומי כמעט בכל מימד בנקאי"

זוהי המסקנה של פרופ' ברנע, שביצע בימים האחרונים הערכת שווי לשני הבנקים הגדולים; ברנע קבע כי הבנקים נסחרים כיום בגבול התחתון של הערכת השווי שלו, אך עם זאת לא מדובר בהזדמנות השקעה יוצאת דופן

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים6

פרופ' אמיר ברנע חתם אתמול את כנס באזל 3, שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה, כשהציג הערכת שווי שביצע לשני הבנקים הגדולים על בסיס הדו"חות הכספיים ל-2011 שפורסמו בשבוע שעבר.

מסקנת הערכת השווי של ברנע היא כי השווי הראוי לבנק הפועלים הוא מכפיל הון של 0.84-1. הפועלים נסחר כיום במכפיל 0.77. מסקנת הערכת השווי ביחס לבנק לאומי, הנסחר כיום במכפיל הון 0.74, היא כי השווי הראוי הוא מכפיל הון של 0.7-0.9. לכן אמר ברנע כי אף שמקובל לחשוב שבנק שנסחר בפחות מההון שלו הוא הזדמנות קנייה, הרי ש"שווי השוק של שני הבנקים הגדולים הוא בגבול התחתון של הערכת השווי, כלומר מדובר בהשקעה סבירה אך לא מעבר לכך". פרופ' ברנע ניטרל השפעות חד־פעמיות מדו"חות הבנקים, והגיע למסקנה כי הרווח המייצג של הפועלים עולה באופן משמעותי על זה של לאומי.

"הפועלים עולה על לאומי כמעט בכל מימד בנקאי שאפשר לחשוב עליו. הפועלים עולה על לאומי ב–600 מיליון שקל בהכנסות מימון, ובמאה מיליון שקל בהכנסות מנכסים מניבים. לאומי לא מצליח לקבל את חלקו בשוק כרטיסי האשראי עם חברת הבת לאומי קארד. איך יכול להיות שחלקו של לאומי נחות מחלקו בסך מערכת הבנקאות?" תהה ברנע, והוסיף כי "גם בתחום ניהול ני"ע חלקו של לאומי נחות מחלקו במערכת". "גם בתחום הלווים הקטנים הפועלים הוא באופן משמעותי גדול יותר. אין ויכוח מיהו מספר אחת - 2011 קבעה את הדברים האלה בצורה נחרצת", אמר ברנע בהרצאה.

פרופ' אמיר ברנעצילום: דודו בכר

תחום נוסף שאליו התייחס ברנע הוא היעילות התפעולית. "הצורך של הבנקים בהתייעלות תמיד קיים, אבל השנה במיוחד. הבנקים עוברים שינוי ארגוני מקיף. אם נסתכל על עלויות השכר בבנקים, נגלה שהיחס בין עלות השכר לבנק לשכר שמקבל העובד גדול מאוד. ב–2011 היה פער ענק בין עלויות השכר בלאומי לבין העלות בהפועלים - זאת לאור הפרשות שביצע לאומי בהיקף של 500 מיליון שקל לקופות הפיצויים לעובדי הבנק. הפועלים היה פטור מהוצאות אלו, שכן עובדיו מקבלים קרן פנסיה.בלאומי מעל השכר שמקבל העובד יש הוצאה של עוד 60%. בהפועלים יש הוצאה של עוד 50%. אלה סכומים אדירים, ולא ברור לי למה בלאומי עלות השכר גבוהה כל כך".

בהתייחס להשקעות הריאליות של לאומי, המחזיק בין היתר כ–18% ממניות החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, אמר ברנע כי "כשאתה קונה מניית לאומי אתה קונה למעשה קרן נאמנות - ומקבל גם מניות של החברה לישראל".

לדברי ברנע תיק האשראי של לאומי איכותי יותר, ובטווח הארוך הוא צופה ללאומי שיעור ההפרשה מייצג להפסדי אשראי של 0.5% לעומת 0.6% להפועלים. "תיק האשראי של לאומי איכותי יותר", אמר ברנע, אולם מדבריו ניתן היה להבין כי אין בכך כדי לאזן את הדברים לטובת לאומי. ברנע התייחס בהרצאתו גם למחאה החברתית, ואמר כי "אם לבנקים היו חיישנים כמו שיש באוטו שלי, הם היו מרגישים שמשהו מתקרב אליהם מכיוון המחאה החברתית".

קובי הבר: "העסקים הגדולים יסבלו ממחסור באשראי"

"אנחנו בעולם שבו תכנון ההון משתנה מהותית. בשלוש השנים שלי בבנק לאומי ההון לא היווה מגבלה. העולם הזה נגמר" - כך אמר אתמול קובי הבר, ראש החטיבה לכספים וכלכלה בלאומי, בהרצאה בכנס שעסק בבאזל 3 במערכת הבנקאות, שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

הבר ציין כי אף שבנק ישראל הציב דירשות הלימות הון ליבה של 9% מתחילת 2015 ודרישות יחס הון ליבה של 10% לשני הבנקים הגדולים מ–2017, בפועל יחסי הון הליבה במערכת הבנקאות יהיו גבוהים יותר: "ברגע שאומרים לנו 9% או 10%, אנחנו חייבים להתכוונן גבוה יותר כדי לא להיות על הגבול", אמר הבר, שניתח את ההשלכות של דרישות ההון המחמירות על היצע האשראי במשק בשנים הקרובות.

"כשפורסמו דרישות ההון בחוזר של המפקח על הבנקים צוינה הערכה שבעקבות ההוראות החדשות יכולת גידול האשראי הממוצעת במערכת הבנקאות תהיה 3%–3.5% נומינלי בשנה. בהינתן שמערכת הבנקאות תצמצם משמעותית את חלוקת הדיווידנד, אלו אכן שיעורי הצמיחה. הבעיה היא שהגידול הנומינלי באשראי הבנקאי בשנים האחרונות היה של 5%–6%, והמערכת החוץ־בנקאית גדלה בקצב גבוה יותר. כיום כבר אין עודף מקורות בשוק החוץ־בנקאי שיכול להחליף את הבנקים. משק צומח צריך אשראי - ובתחושה שלנו תהיה תקופה עם מצוקה בצד היצע האשראי", אמר הבר.

"המגבלות הרגולטוריות על הגופים המוסדיים, הצורך של המוסדיים לעסוק בהרבה מאוד מיחזור אשראי בשנתיים־שלוש הקרובות, יציאת כספים להשקעות בחו"ל, הגידול בגירעון הממשלה והוראות באזל 3 - כל זה מוביל למסקנה שהון הליבה בעיקר, אבל גם ההון המשני במערכת הבנקאות, יהווה מגבלה אפקטיבית.

הבנקים יקבעו סדרי עדיפויות בהקצאת אשראי עם נטייה להעדפת המגזר הקמעוני. יש לנו סדרי עדיפויות ברורים מאוד ללקוחות פרטיים, עסקים קטנים ועסקים בינוניים ‏(מיד מרקט‏). זה לא יקרה מיד אבל אלו התוכניות. הבעיה תהיה במגזר העסקים הגדולים. הפערים בין ההיצע לביקוש במגזר העסקי יובילו לעליית מחירי האשראי במגזר העסקי הבנקאי והחוץ־בנקאי בישראל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker