מבזק בורסה: מה קרה לחברות ומה מצפה להן ב-2012? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבזק בורסה: מה קרה לחברות ומה מצפה להן ב-2012?

הבנקים הרוויחו, חברות התקשורת צנחו וחברות האחזקה בסכנה

8תגובות

>> עוד גל של דו"חות כספיים שנתיים הסתיים, כולל ההצגה הקבועה והמכוערת שבה עשרות רבות של חברות מתזמנות את פרסום הדו"ח לרגע האחרון, בתקווה שהמשקיעים יטבעו בים המידע ולא ישימו לב לחדשות הפחות נעימות שמסתתרות במעמקי הביאורים. הנה כמה תובנות ראשונות מדו"חות 2011 והתחזית ל-2012.

1. זו היתה שנה לא קלה לחברות. אמנם לא לכולן, ולא באופן שווה, אבל אם בארה"ב החברות מדווחות על רווחיות שיא וחשבונות בנק שמתפוצצים ממזומנים, לרבות מהחברות בישראל יש סיפור, תירוץ או הסבר מדוע עסקיהן אינם מרשימים. מסתבר שאין מקריות בחיים: הדו"חות של החברות הישראליות מסבירות באופן משכנע מדוע מדד 500 S&P עלה ב-1.6% ב-2011 במונחים דולריים, ואילו מדד ת"א 100 נפל ב-20.1%.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

2. דווקא לבנקים, ולא למניותיהם, היתה שנה לא רעה. מדד ת"א בנקים אמנם נפל ב-34.6% ב-2011, אך רווחי הבנקים עצמם עלו בכ-10% בממוצע. הנוסחה הפעם היתה כזו: כמה שאתה יותר בנק טהור, כך הרווחת יותר כסף, רובו מעמלות ורווחי מימון בפעילות מול משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים. ולהפך: ככל שהיו לך יותר השקעות ופעילות חוץ-בנקאית, כך הרווחת פחות.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

במבט קדימה, הבנקים, המנהלים, והעובדים לא צריכים לדאוג יותר מדי, כי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הבהיר בחודש האחרון את סדרי העדיפויות שלו. קודם נדאג ליציבות הבנקים ולרווחיותם, גם על חשבון עמלות וריביות גבוהות, ורק לאחר מכן נחשוב על יוקר המחיה של האזרחים.

עופר וקנין

3. לבתי ההשקעות ולחברות הביטוח היתה שנה איומה. לכל מקום שאליו פנו, הם קיבלו סטירה. הרווח מהשקעות עצמיות, נוסטרו, התמוטט ומחק את רוב הרווח מפעילויות אחרות. הרווחים מפעילות ברוקראז' קרס בגלל הצניחה במחזורים בבורסה ובגלל ההשתלטות של הבנקים על הענף. רווחי קופות הגמל נחתכו בגלל הלחץ הציבורי על הפחתת העמלות, והרווח מקרנות הנאמנות נשחק.

התוצאה: בתי ההשקעות הבינוניים ממהרים להתמזג אחד עם השני, בניסיון נואש לשרוד באמצעות יתרונות לגודל. חברות הביטוח, לעומת זאת, נמצאות על מדף המכירות בגלל המלצות ועדת הריכוזיות. תחזית ל-2012: אין מקום לאופטימיות, אלא אם כן יהיו עליות חדות בבורסה והעדר הרדום של הציבור ינהר שוב לשוק המניות.

 

4. חברות התקשורת צנחו. בגלל הלחץ הציבורי ובזכות האקטיביזם הצרכני של השר משה כחלון נפתחה סוף סוף התחרות בענף הסלולר - והרווחיות של החברות צנחה. פתאום התגלה שבלי תיאום תנאים ומחירים קשה בהרבה להרוויח בענף התקשורת, ושגם הניסיון להתפרנס ממכירת סמארטפונים בהקפה לא פשוט.

2011 היתה שנת התחרות הראשונה בשוק בסלולר, שבה התחלפו שני מנכ"לים, חברה אחת עצרה דיווידנדים, שני מיזוגים, ושני בעלי שליטה שנכנסו למצוקת מזומנים. מסקנה: החברות הוכיחו חוסר יכולת קיצונית לעמוד בזעזועים. כל כולן נסמך על הרנטה המונופוליסטית. כשהשומנים נוקזו, הן התקשו להתמודד. חברות הסלולר משלמות עכשיו על התחרות, על הורדת מחירי הקישוריות, על תנאי המכירה של המכשירים ועל היותן ספקיות מזומנים של פירמידות עסקיות - ולא ברור מהיכן, אם בכלל, יבוא מנוע הצמיחה הבא שלהן. מניות התקשורת העיקריות - בזק, HOT, סלקום ופרטנר - ירדו ב-2011 בכ-60% יותר מהירידות בת"א 100.

 

5. הקמעונאים ויצרני המזון ספגו את זעם המחאה החברתית. הדו"חות של קמעונאי המזון ויצרניו הוכיחו כי בניגוד לתחושת הבטן של אחדים, למחאה החברתית ולזעם על יוקר המחיה היתה השפעה על השווקים. חברות ענף המזון נאלצו להוריד מחירים או למתן את העלאתם תוך פגיעה ברווחים.

הוכח גם שהרווחיות של יצרני המזון גבוהה יותר בישראל מאשר בפעילות שלהן בחו"ל, ראיה חזקה בעד הטענה שהשוק המקומי סובל מתחרות נמוכה. בענף המזון אין לשחקן כלשהו סיבה לחשוב ש-2012 תהיה טובה יותר: מכיוון שמחירי המזון עדיין גבוהים, גם ביחס למחירים בחו"ל וגם ביחס להכנסה הפנויה של מעמד הביניים, ומכיוון שייתכן שהתסכול של הצרכנים רק מתגבר - החברות לא יוכלו לחזור לפטנט הרגיל שלהן ולעלות מחירים.

6. חברות הנדל"ן בהמתנה, לפחות אלה שפועלות בעיקר בישראל. אם השינויים בדו"חות 2011 של חברות הנדל"ן נבעו בעיקר משיערוכים ומהשלכות שינויי המס שהביאה ועדת טרכטנברג, הדו"חות של 2012 ישקפו את מה שקורה בשווקים. בתחום זה המצב אינו מזהיר: חברות בינוניות וקטנות מתקשות לגייס אשראי, הלקוחות יושבים על הגדר וממתינים לירידות מחירים נוספות, מספר העסקות קטן והרווחיות שלהן יורדת. בשנתיים האחרונות הנוסחה היתה כזו: כמה שיש לך יותר פעילות בישראל ופחות פעילות בחו"ל - כך הרווחים שלך גדולים יותר. השנה זה עשוי להיות הפוך.

 

7. ההיי-טק צומח, בינתיים. על פניו, מגזר ההיי-טק נראה טוב, אף שאין חברות היי-טק רבות שנסחרות בתל אביב. בשוק הפרטי יש גיוסים, יש אקזיטים, ויש חלומות - הרבה בזכות הריצה של מניות ההיי-טק בשוק האמריקאי ועודפי המזומנים שהצטברו אצל הענקיות מעמק הסיליקון. עם זאת, מתבקשת בעניין זה זהירות. המכירות של מוצרים ממשיים פחות ממרשימה, סטארט-אפים נמכרים מבלי להפרות ולהגדיל את התעשייה המקומית, ובבורסות של ניו רק כבר מדברים על בועה חדשה.

 

8. נפט ואנרגיה: שלב החלום נגמר. מי שמביט על הגרפים ארוכי הטווח של שותפויות הנפט בישראל מוצא תסריט קבוע: מוות קליני עד 2009, זינוק של מאוד אחוזים עד 2011, עליות וירידות ב-2011 ויציבות מאז תחילת השנה. לאחר שמצבורי הגז הגדולים כבר התגלו, עוברת תעשיית הגז לשלב פחות מלהיב של בניית תשתיות והפקה, הכולל גם קשיים ואכזבות.

נכון שאי אפשר לפסול תגלית משמעותית נוספת, למשל נפט, ששוב תבעיר את כל הענף. אבל תחזית ריאלית לענף תשקף מחירים שנקבעים לא על פי חלומות אלה תחשיבי הפקה.

 

9. חברות האחזקה והפירמידות רועדות. השמות דנקנר, תשובה, אילן בן דב, עידן עופר ולב לבייב עוררו עד לא מזמן לא מעט כבוד. החברות שבשליטתם היו הגדולות ביותר, הן היוו חלק גדול משווי השוק של הבורסה בתל אביב, והם שאבו חלק גדול משוק האג"חהקונצרניות הישראלי.

אבל לא עוד: בגלל מינוף יתר, תאוות יתר לרכישות ושגיאות ניהוליות, רבים מהטייקונים נקלעו למשבר. חלקם כבר ביקש או השלים הסדרי חוב, וחלקם האחר רואה את האג"ח שלו נסחרות בתשואות דו-ספרתיות, נתון שמשמעותו אחת: השוק לא בטוח, ולפעמים כבר לא מאמין, שהם יכולים לעמוד בהתחייבויות שלהם. בדו"חות הכספיים הם הציגו הפסדי עתק, לעתים תוך מחיקה מוחלטת של ההון העצמי ומעבר לגירעונות.

בתחזית שהם מספקים ל-2012 הטייקונים מבטיחים שנה טובה יותר - דבר שלא קשה להם להגיד, מכיוון שעם עוד שנה כמו 2011, איש מהם כבר לא יהיה הבעלים של החברות האלו. הם ייעלמו מהמפה, ואז מי יזכור את מה שהם אמרו?

2012 תהיה עבור חלקם שנה של להיות או לחדול: או שהם ימצאו דרך לגייס הון ולגלגל את חובותיהם, ואולי גם למסמס חלק מהמלצות ועדת הריכוזיות; או שהם יצטרכו לפרק את הפירמידות שלהם. מה שיקרה בפועל תלוי בכוח העמידה של הפוליטיקאים שצריכים לאשר את המלצות ועדת הריכוזיות, וכן בעצמאות של מנהלי הבנקים ומנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים שמהם הם יבקשו עוד ועוד אשראי. שלושת המגזרים האלו נכנעו להם בעבר, ויהיה מרתק לגלות אם השנה משהו השתנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#