"הריכוזיות הרתיעה את המשקיעים הזרים; עכשיו הם יגיעו והטייקונים יאבדו עוצמה"

עומר גרנית, סמנכ"ל במגדל חיתום וקידום עסקים: "הקרנות הפרטיות בדרך לישראל - והרבה מנהלים ועובדים ילכו הביתה" ■ "עד היום המשק הישראלי לא היה מעניין מבחינת הזרים; המשפחות החזקות במשק הרתיעו אותם, והם לא הסתובבו במסיבות עם ראשי הבנקים"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
שלי אפלברג
שלי אפלברג

>> ב-1993 יצא לאקרנים הסרט "ברברים בשער", שהתבסס על ספר באותו שם. הסרט תיאר את מאבק ההשתלטות על חברת המזון והטבק RJR נאביסקו שהתחולל ב-1988.

חברות הפרייווט אקוויטי ביקשו לרכוש את חברת הענק, כשכל מה שעמד לנגד עיני מנהליהן היה השגת רווח גבוה לעצמם ולבעלי המניות בקרן באמצעות פירוק החברה ומכירת החלקים ברווח - מבלי להתחשב בגורלם של אלפי העובדים בחברה הנרכשת.

האם מקרים דומים עומדים להתרחש בישראל? עו"ד עומר גרנית, סמנכ"ל מגדל חיתום וקידום עסקים סבור שכן.

"הברברים בשער, והרבה השתלטויות עוינות עומדות לפתחה של ישראל", הוא אומר. לטענת גרנית המלצות ועדת הריכוזיות ישנו את מפת האחזקות של השוק המקומי.

עומר גרנית

בעקבות המלצות הוועדה, כ-70 חברות בורסאיות אמורות להתפרק מהמבנה הפירמידלי. המהלך, לדברי גרנית, יביא קרנות השקעה פרטיות מחו"ל להשתלט על חברות ישראליות, לפרק אותן, לבצע בהן ארגון מחדש, לפטר עובדים - והכל במטרה להרוויח מהרכישה ולבצע אקזיט מהיר, שיניב רווחים לבעלי המניות שלהם.

"הברברים", מבחינתו של גרנית, הם קרנות השקעה פרטיות - כמו קרן בלקסטון האמריקאית, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, שבאחרונה קיבלה החלטה להשקיע עד כמיליארד דולר בישראל, ושוקלת לקנות את פסגות; וכמו קרן פרמיירה, שקנתה את נטפים ומעוניינת לרכוש בין היתר את כלל ביטוח, טקסס פסיפיק גרופ (טי.פי.ג'י), קרלייל, קי.קי.אר ואפולו. קרנות כאלה באות עם מיליארדי דולרים לרכישת החברות שאותן החזיר המחוקק הישראלי למדף.

"מדובר בכסף גדול מאוד של אנשים שרואים את השורה התחתונה", אומר גרנית. "אם הם רואים שקיים ערך כספי בפירוק חברה, אז הם יפרקו אותה ללא סנטימנטים. בשוק החברות הבינוניות כבר התחלנו לראות לא מעט עסקות. לדעתי, הכלכלה הישראלית לא תיראה אותו הדבר כשלמוסדיים יהיה חלק משמעותי בעסקות, כי הבנקים לא יוכלו לממן את כלל העסקות מכיוון שהם קשורים למשפחות הטייקונים. למעט ההשתלטות העוינת של יצחק תשובה על קבוצת דלק, השוק הישראלי לא באמת ראה עד היום השתלטויות עוינות - כך שהולך להיות מעניין".

לדברי גרנית, כדי ליצור תמריצים להסדרה העצמית של המבנים הפירמידליים, נראה כי הממשלה תשקול לבצע כמה פעולות - כמו דחיית תשלום מס בגין מכירת חברה עד לתום תקופת המעבר, והכרה בהפסד הון כתוצאה ממכירה כפויה - לצד הקלה בפרשנות של רשות המסים בנוגע לאישור פטור או דחיית מס הנובעת ממיזוג.

כשהכל טוב, אין הזדמנות

הרגולטור הישראלי משנה מדי יום את חוקי המשק, ופוגע בנתחי השוק של החברות. המחאה עדיין לא שכחה, שווי החברות בבורסה ממשיך לרדת, והאיום האיראני מרחף מעלינו. למה למשקיעים הזרים להיכנס דווקא עכשיו לישראל?

"אם הכל טוב, אין הזדמנות", צוחק גרנית. "החברות, שרבות מהן נשלטות על ידי יהודים עתירי ממון, מחפשות הזדמנויות עסקיות ומעוניינות להיות בין הראשונות שיבצעו עסקה בישראל. הן מקבלות רוח גבית בצורת הטבות מס מהממשלה, המעוניינת לראות יהודים מגיעים לפה עם צ'קים גדולים.

"המומחיות של הקרנות היא לפרק בצורה אגרסיבית את העסק, תוך כדי פיטורים וסגירת חברות. אנחנו צפויים לראות הרבה מנהלים ועובדים הולכים הביתה, וכניסה של אנשים מטעם הקרנות הפרטיות לישראל".

איך המגמה הזו באה לידי ביטוי?

"באחרונה התחלנו לקבל יותר טלפונים מקרנות פרייווט אקוויטי. כך למשל, קיבלנו הצעה לרכישת אחת מחברות הנפט והדלק הגדולות בישראל שעומדות על המדף, כשמטרתנו היא לעזור לרוכש להשיג מימון לעסקה". לדברי גרנית, אמנם מדובר בפנייה ראשונית, אך היא לא היחידה.

בניגוד לעבר, הוא מסביר, העסקות האלה לא ייסגרו מאחורי הקלעים. הטייקונים, לדבריו, יגייסו בנקאי השקעות כדי למקסם את הרווחים עבור בעלי המניות. כדוגמה לכך הוא מצביע על המשא ומתן למכירת פרטנר, שבו אילן בן דב לקח את דויצ'ה בנק ולזר כדי לנהל את המכירה.

איך יקבעו את המחיר?

"באמצעות בנק השקעות, שיחתום על מכתב שלפיו המחיר שמשלמים בעבור העסקה הוא טוב, או לפי המחיר שהקונה מוכן לשלם. אנחנו צפויים לראות בעתיד תביעות של בעלי מניות מיעוט בקשר לגובה פרמיית השליטה שתשולם בעסקה, כפי שנעשה בעסקת כימצ'יינה.

"כשלמדתי בארה"ב, אחד המרצים שלי אמר כי ככל שהמדינה מושחתת יותר, פרמיית השליטה המשולמת בעסקות מיזוג גבוהה יותר. בהשוואה לעולם, בישראל משולמת פרמיית שליטה גבוהה. בארה"ב כמעט שאין בעסקות מיזוג פרמיית שליטה. כנראה בישראל מניחים כי בגלל שאתה שייך לחברת אחזקה, אז צריך לשלם לך על זה - אבל בסופו של דבר, בגלל זה גם הוקמה ועדת הריכוזיות.

"הפרמיה יכולה לנוע בין 10% ל-100% על מחיר השוק, בעיקר כשיש מאבקי שליטה, ובמיוחד אם יש דיסקאונט גבוהה על המניה. בסופו של יום, לדעתי, אנחנו נראה השטחה של הפירמידות - כמו מה שמנסה כיום נוחי דנקנר לבצע עם דסק"ש וכור.

את התחזית לפירוק החברות מסביר גרנית כחלק מלקחי ההיסטוריה של ארה"ב בשנות ה-80. בתקופתו של הנשיא לשעבר רונלד רייגן, תאגידי הענק פורקו על ידי חברות הפרייווט אקוויטי.

עוד בסיס לתחזית הוא ההנחה שסך החלקים של חברות הפירמידה נסחרים בשווי גבוה יותר מהשווי הכולל של הפירמידה בשוק. "השווי בפירוק הוא שקורץ לחברות הזרות", אומר גרנית. "עד היום המשק הישראלי לא היה מעניין מבחינת המשקיעים הזרים. המשפחות החזקות במשק הרתיעו אותם, והם לא הסתובבו במסיבות עם ראשי הבנקים".

כתמיכה להסבר שלו לשווי הגבוה בפירוק, מצביע גרנית על מחקר של בנק ישראל, שנערך על ידי קונסטנטין קונסנקו, שמצא כי 20 קבוצות עסקיות, רובן ככולן בבעלות משפחות, שלטו בכ-160 חברות ציבוריות ובקרוב למחצית מהשוק בשנים 1995-2005 - נתח שוק מהגבוהים בעולם - כשלעצם השתייכותן של החברות לקבוצה עסקית לא היתה השפעה על רווחיותן במדדים חשבונאיים. מבחינת ערכן הפיננסי, החברות המסונפות בפירמידה נסחרו עם פרמיה שלילית עד היום.

עוד נמצא במחקר כי הסיבה להיווצרות הקבוצות העסקיות ולהמשך קיומן לא היתה כלכלית - מה שהוביל את החוקרים למסקנה שהמצב פוגע ביעילות המשק, כפי שגם הבחינו מיליוני הישראלים שלקחו חלק במחאה בקיץ האחרון.

"כעת נראה כי מדובר ב'סערה מושלמת'", אומר גרנית. "יש מחאה חברתית, מצבן של קבוצות האחזקה אינו טוב, וועדת הריכוזיות מחייבת אותן לבצע עסקות מיזוגים ורכישות. זו הזמנות מושלמת ל'ברברים' להגיע לישראל".

גרנית מציין כדוגמה את פירוקו של הקונגלומרט האמריקאי ביאטריס, שהוקם ב-1880 כמחלבה ופעל במשך יותר מ-100 שנה. כשחברת ההשקעות הפרטית קי.קי.אר השתלטה על החברה, באחת הרכישות הממונפות בהיסטוריה, היא רכשה אותה ב-9 מיליארד דולר, ובאמצעות פירוקה לחלקים הצליחה למכור אותה ב-11 מיליארד דולר. "לא נראה לי שנוחי דנקנר ירוץ למכור את פרות המזומנים שלו, כמו סלקום או חברת גיוון, שהוא רואה בה מעין יהלום עם פוטנציאל אדיר בעתיד", הוא אומר.

האם הקונים לא יחכו לדקה ה-90 כדי להלחיץ את המוכרים?

"אולי אם המחאה החברתית תיהפך למחאה אלימה, יאריכו את זמני הפירוק", אומר גרנית. "אני לא רואה כיום פוליטיקאי שילך נגד המגמה.

"רוב חברות האחזקה נמצאות בבעיה. אם הן היו יושבות על הרי דולרים, לא היתה להן בעיה לחכות. הן צריכות להחזיר חוב והן חייבות להתייעל. נראה שבתחילה הן ינסו למכור את החברות הבעייתיות, שעד כה נהנו מהשתייכותן לפירמידה, כמו ישראייר, שנהנתה מהשתייכותה לענף האחזקות של אי.די.בי למרות אי רווחיותה. אחת הטעויות של החברות תהיה אם הן ינסו למכור תחילה את פרות המזומנים".

"הטייקונים ייחלשו"

מיהן החברות שכעת על המדף?

"יש הרבה הערכות: גרניט הכרמל של עזריאלי יכולה להיות על המדף; נראה כי איפקס תצטרך להיפרד מתנובה או מפסגות; שרי אריסון תיפרד כנראה משיכון ובינוי; וצדיק בינו עשוי להיפרד מפז. כל חברות הביטוח נמצאות על המדף, ומכיוון שהתחום יהיה פחות רווחי, לדעתי נראה הרבה מיזוגים ורכישות. בתחום זה למשקיעים זרים אין ערך מוסף אמיתי. בנוסף, עדיין לא ראינו מיזוגים ורכישות בתחום הבנקאי. השאלה מתי זה יקרה היא שאלה טובה, שרק בעתיד נדע את התשובה לה".

איך המשק ייראה בעתיד?

בעוד כמה שנים הטייקונים יהיו פחות עוצמתיים. הם כיום בקרב הישרדות. חברות אחזקה יתפרקו, ובמקומן יקומו אחרות. בעבר משפחת רקנאטי, למשל, היו חזקים כמו דנקנר. בעלי השליטה ישאירו לעצמם את ‘היהלומים', בעוד שבשטח חברות אחזקה יהפכו לשטוחות - כמו שטראוס ואסם, שאנו רואים כיום את ההשפעה שלהן על המשק.

"השוק הישראלי מצוצמם מאוד, ואין בו הרבה שחקנים. מחצית מהכלכלה מוטת יצוא. עם זאת, יש בשוק הרבה ‘סוכריות', הודות לאפשרויות שיש בו לעשות כסף".

מה יהיה עם אי.די.בי?

"בכירי שוק ההון הביעו בחברה אמון. הם עדיין גורם משמעותי, ויכול להיות שהם ימשיכו לשלוט בחברות גדולות, אך לא יהיו עוצמתיים כמו היום", טוען גרנית. "עם זאת, יש לזכור כי גם הקרנות הזרות הן בסופו של דבר שחקנים זמניים, שלא יישארו כאן זמן רב. הן באות לעשות את האקזיט ולצאת. יבוא גוף ישראלי עם אינטרס ויקנה אותן. אנחנו עשויים לראות מצב שבו הרבה בכירים לשעבר הולכים עם הקרן לקנות חברות שהיו בפירמידה שבה עבדו בעבר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום