מס הדלק: לא יקר, ויורד לאורך שנים

ב-1999 הבלו היווה 59% ממחיר הבנזין; ב-2012 הוא רק 37% מהמחיר

מירב ארלוזורוב

הסערה סביב מיסוי הדלק בישראל (בלו) הביאה להתלכדות ציבורית נגד הממשלה, בהיותה עושקת של הציבור הרחב. אחד העיתונים אפילו הגדיל לעשות ופירסם בעמודו הראשון את הכותרת "הציבור אדיש, האוצר חוגג" - בבחינת מדינת ישראל חוגגת על חשבונם של אזרחיה בכך שהיא מייקרת להם את הבנזין. אכן, שוד לאור יום.

המעניין בכל הוויכוח הסוער הזה, הוא שכרגיל במקומותינו היה בו הכל - יצרים, צעקות, הצעות חקיקה חפוזות של ח"כים נלהבים, וכעס ציבורי רחב. הכל פרט לעיון בעובדות. לטובת הציבור הרחב כדאי להאיר כמה עובדות מעניינות לגבי מיסוי הדלק בישראל:

צילום: מורן מעיין

1. במשך 13 שנה המס על הדלק עלה רק פעם אחת - בין השנים 1999 ל-2012 מיסוי הדלק בישראל השתנה רק פעם אחת. במאי 2009 יוקר הבלו ב-30 אגורות. כל השינויים שהיו בגובה הבלו במהלך השנים נבעו רק משינויי אינפלציה, ותו לא. למען הדיוק ההיסטורי צריך לומר שהממשלה רצתה לייקר את הבלו שוב, במהלך 2011, אבל המחאה הציבורית קטעה את היוזמה באיבה. לפיכך, השינויים החדים במחיר הבנזין באחרונה לא נבעו כלל משינוי במיסוי, אלא רק משינוי במחיר הבינלאומי של הדלק.

2. המס היחסי על הדלק יורד, לא עולה: המס על הדלק בישראל מורכב משני חלקים: בלו ומע"מ. המע"מ, כמו תמיד, נגבה בשיעור ממחיר המוצר. כשמחיר הדלק, הסיגריות, החשמל או הספרים עולה - גם המע"מ עליהם מתייקר בהתאם. הבלו, לעומת זאת, נקוב בשקלים. כיום הוא 2.87 שקלים לליטר בנזין. היחס בין שני המסים הוא שהבלו מהווה כשני שלישים מהמס על הדלק, והמע"מ מוסיף עוד כשליש.

מאחר שהבלו נקוב בסכום קבוע - סכום שכאמור כמעט שלא השתנה ב-13 השנים האחרונות - ומאחר שמחירי הדלקים נמצאים במגמה עולמית של עלייה, התוצאה היא שבאופן יחסי מיסוי הדלק יורד לאורך שנים. ב-1999 הבלו היווה 59% ממחירו של ליטר בנזין לצרכן. ב-2012, לאחר ההפחתה האחרונה בת עשר אגורות, הבלו מהווה רק 37% ממחיר ליטר בנזין לצרכן.

3. שיעור המס על הדלק בישראל דומה לממוצע העולמי: סך המס על הבנזין (בלו+מע"מ) דומה בישראל לעולם. קודם להפחתה האחרונה המיסוי בישראל היה מעט מעל לממוצע העולמי, ולאחר ההפחתה האחרונה המיסוי בישראל מהווה 51% ממחיר ליטר בנזין - לעומת 55% ממחיר ליטר בנזין במדינות אירופה. כלומר מיסוי הדלקים בישראל אינו חריג מהמקובל בעולם. בדיקה של מרכז המחקר של הכנסת, אגב, העלתה כי מיסוי הדלק בישראל מעט יותר גבוה מהעולם, וזאת כשעורכים התאמות להבדלים בכוח הקנייה בין המדינות השונות - אבל מדובר בהבדל זניח של כ-4%.

הוצאות רכב לפי עשירונים

4. ישראל היא היחידה בעולם שמפחיתה את מיסוי הדלק: שינוי העמדה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעקבות הלחץ הציבורי, הביא את ישראל לעמדה חריגה ביחס לעולם בנוגע למיסוי הדלק. ישראל, מתברר, היא המדינה היחידה שטורחת בימים אלה להוזיל את מיסוי הדלק, ולא להעלות אותו. בדיקה של מרכז המחקר של הכנסת העלתה כי ב-2012 העלו כל מדינות אירופה את המיסוי על הדלק, בשיעור ממוצע של 4.5%, פרט לשתי מדינות: אוסטריה, שהורידה את המס בשיעור זניח של 0.9%; וישראל, שהפחיתה אותו בשיעור משמעותי של 6.7%.

מתברר שהמדיניות הישראלית היא אכן בעייתית, אבל דווקא בכיוון ההפוך מכפי שהציבור חושב. בעוד שבכל העולם מעלים את מיסוי הדלק - גם מסיבות של איכות סביבה וגם מסיבות של הכנסות המדינה ממסים - רק בישראל עושים את ההפך.

5. מיסוי הדלק פוגע בעיקר בעשירים: נתונים שהציגה רשות המסים מלמדים כי מההפחתה האחרונה בבלו הדלק, בעקבות הפכפכותו של ראש הממשלה, נהנים בעיקר העשירים. הנתונים מעידים כי יש קשר ישיר בין העשירון החברתי להוצאה על מכונית ועל דלק. בעשירון התחתון ההוצאה החודשית על דלק נמוכה מ-200 שקל, ואילו בעשירון העליון היא גבוהה מ-800 שקל. הבעלות על מכוניות בעשירון הראשון היא 25%, ואילו בעשירון העליון היא 95%. הבעלות על שתי מכוניות בעשירון התחתון היא כמעט אפסית, ובעשירון העליון היא יותר מ-50%.

צריך לסייג את הממצאים האלה עם שתי הערות. ראשית, הנתונים לא כוללים השוואה לגבי שיעור ההוצאה על דלק מתוך ההכנסה של כל עשירון. שנית, דווקא בישראל קיימת הטיה כלפי מעלה בשימוש במכונית פרטית ובדלק בעשירונים הנמוכים - בגלל התחבורה הציבורית שאינה מפותחת דיה, ובגלל שמרבית העניים מתגוררים בפריפריה, שבה התחבורה הציבורית בעייתית במיוחד. על אף זאת, עדיין ברור כי מרבית השימוש בדלק נעשה על ידי עשירונים גבוהים, ולכן הפחתת מס הדלק היא רגרסיבית.

6. ובסוף, מהיכן יבוא הכסף: הבלו על הבנזין מכניס לקופת המדינה כ-9.9 מיליארד שקל בשנה. המע"מ על הבנזין מכניס עוד כ-3.5 מיליארד שקל. מדובר בהכנסה שנתית של יותר מ-13 מיליארד שקל לקופת המדינה. הציבור זועם על כך שהדלק שלו התייקר, בגלל עליית מחירו בעולם, אבל הציבור לא שואל את עצמו מהן החלופות שיש למדינה להכנסה של כ-13 מיליארד שקל בשנה.

מהן החלופות? בהנחה שאיש אינו מתכוון לקצץ בתקציב, וגם לא להגדיל את חובותיה של מדינת ישראל (הגירעון בתקציב), החלופה שנותרה היא העלאת מס אחר במקום הפחתת מס הדלק, למשל העלאת המע"מ. האם זו חלופה שנראית לציבור טובה יותר? ספק רב.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום