"לא שוקמה אף חברה שקיבלה הקפאת הליכים מביהמ"ש המחוזי בת"א" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא שוקמה אף חברה שקיבלה הקפאת הליכים מביהמ"ש המחוזי בת"א"

עו"ד משה גלר: "מבקשי ההקפאה מציגים טיעונים מופרכים שלפיהם דרוש זמן להשבחת החברה, וצפויה בהמשך להתקב תמורה גבוהה יותר במכירתה" ■ לדבריו, שמירת החברות כעסק חי פוגעת בנושים - ואינה מעניקה להם שום תועלת כלכלית

6תגובות

<<בחצי השנה האחרונה שטף את הבורסה בתל אביב גל של הסדרי חוב. חברות רבות הגיעו למצב שבו הן אינן יכולות לפרוע את חובותיהן - ופנו לגורמים משפטיים לצורך הגעה להסדר עם נושיהן.

המטרה הבסיסית של הליכים אלה היא לנסות ולשקם את פעילות החברות. עם זאת, לא תמיד החברות סובלות מחוליים שניתן לטפל בהם במהירות. לעתים הבעיות הן כרוניות.

לא פעם מתעוררת במצבים כאלה השאלה אם הצעדים שמיועדים להביא להבראתו של הארגון אכן יובילו לשינוי באופן ניהולו. האומנם לאחר ההבראה שמבקשים לבצע בעלי השליטה יהפוך הארגון ליעיל יותר - או שהחברה תקנה לה רק עוד כמה חודשים של הנשמה מלאכותית?

תומר אלפבאום

עו"ד משה גלר, שותף במשרד עו"ד גלר, האן מרקוביץ, פרג - המתמחה באכיפת חיובים וגבייה והפעיל בתחום הפירוקים - עוסק בשאלות כאלה. גלר תוהה אם השימוש של חברות בקשיים בסעיף הקפאת ההליכים הניב את התוצאה הרצויה - שיקום החברה.

גלר מזכיר את הכישלון בהבראת חברות כמו אגרקסקו, ילדותי, מילומור, שבירו תעשיית זכוכית ואחרות. הוא אף טוען כי לא קיימת חברה שקיבלה אישור הקפאת הליכים מבית המשפט המחוזי בתל אביב שאכן שוקמה.

"סיכוי דמיוני לריפוי"

"הקפאת הליכים, על פי סעיף 350 לחוק החברות, היא עקיפת הליך הפירוק, תוך הפיכת הנושים לשחקנים זניחים מול בעלי החברה, הממשיכים לשלוט בה בחסות הנאמן ובפיקוח בית המשפט", מסביר גלר. "מדובר בסעיף שפוגע בזכות הקניין של הנושים.

"בקשות ההקפאה מוגשות לרוב על ידי בעלי החברה, שנכשלו ושמסרבים להשקיע הון נוסף בעסקם הכושל. הנאמן אינו נוטל כל סיכון או אחריות לטיב המלצתו, ולכן הוא יכול להמליץ ולנהל תוכניות הבראה מופרכות ללא כל חשש. הנאמן יכול לנהל תוכנית גירעונית ללא כל חשש מביקורת או מסנקציה - וההפסדים שהוא יוצר בהפעלת החברה יבואו תמיד על חשבון הנושים".

גלר מציין שהמשמעות של בקשת החברה להקפיא את ההליכים נגדה היא הצהרה של הארגון כי הגיע לסוף דרכו, לאחר שכל הניסיונות הקודמים להבראתו נכשלו. זאת, לאחר שברוב המקרים בעיות ארוכות טווח וקריטיות הובילו את החברה לכישלון עסקי. עם הגורמים לכישלון נמנים לא פעם שינויים טכנולוגיים ושינוי באופי התחרות בענף. לכן, הסיכוי כי התוכנית שתופעל תוביל לריפוי החברה הוא דימיוני, כדבריו.

כך למשל, התנאי המרכזי שעל פיו מוציא בית המשפט צו הקפאת הליכים הוא תוכנית הבראה המציגה סיכוי סביר לשיקום החברה. אלא שלטענת גלר, הפרקטיקה מגלה כי לרובן של בקשות ההקפאה לא צורפה כל תוכנית ריאלית שכזאת. במקום זאת, הוא אומר, מסתפקות החברות בהצהרות כלליות על תוכניות לייעול וחיסכון בליווי טבלאות נתונים.

"מבקשי ההקפאה מצביעים בדרך כלל על הזמן הנדרש להשבחת החברה כעסק חי ועל כך שצפויה בהמשך להתקבל תמורה גבוהה יותר במכירתה", אומר גלר. "מדובר בטיעון מופרך, מכיוון שהרוכש אינו מעוניין לרכוש את החברה כעסק חי תוך הסתבכות עם חובות לעובדים, לספקים ולשלטונות המס. הוא שואף לרכוש זכויות במוצר, במוניטין ובנכסי החברה או להוציאה מהשוק כמתחרה.

"הרוכש הפוטנציאלי מבין שהחברה הגיעה לסוף דרכה, ושבלתי אפשרי להחיותה בתקופת ההקפאה. לכן הוא יעדיף לרכוש אותה בהליך פירוק שבו יקבל את הנכסים נקיים מכל חובות העבר.

"הקפאה ממוצעת נמשכת כשלושה חודשים - ולכל היותר עד תשעה חודשים, ובה מנסים לכבות שריפות ולהנשים מלאכותית את העסק. מדובר בתקופה קצרה מכדי שאפשר יהיה להחיות בה עסק כושל. הפעלה הפסדית כזאת פוגעת בנושי החברה, מכיוון שכל תמורה שתתקבל ממכירת הנכסים תועבר בעדיפות ראשונה לכיסוי הפסדים או גירעונות של ההפעלה.

"הליך שכזה אף אינו מבטיח תעסוקה לעובדים, ולא פעם מפטרים בו את רובם באופן מיידי. ההליך מעכב את הפעלת חוק הביטוח הלאומי ואת תשלום הזכויות לעובדים. כך, רוב בקשות ההקפאה מסתיימות בצווי פירוק, כאשר הסדרי הנושים אינם מתקיימים".

הנפגעים העיקריים מההקפאה: הבנקים

גלר מסביר שהנפגעים העיקריים מהתמשכות הליכי ההקפאה הם הבנקים, שלעתים אף נדרשים להזרים כסף למימון ההליך. חזרה להליך פירוק בשלב כה מאוחר מותירה את הבנקים חסרי יכולת לממש את קניינם או לפעול לפירעון של החוב כלפיהם, מכיוון שהבטוחות שלהם נשחקות בשל הוצאות ההליך, הנוגסות בכל תמורה שתתקבל.

מנגד, הקפאת הליכים היא הזדמנות לבעלי החברה הכושלת. לבקשות ההקפאה מתווספת בדרך כלל גם הבקשה למתן הפטר לאותם בעלי החברה שערבו לחובותיה. "בית המשפט מעניק במקרים רבים הפטרים והנחות לבעלי החברה, בנימוק עיקרי שלפיו פטור כזה מעניק להם תמריץ ועידוד לשתף פעולה בשיקום החברה. ואולם מתן הפטר לבעלי החברה מנוגד לחוק, מכיוון שהחוק מאפשר הקפאת הליכים לחברה בלבד - ולא לבעליה.

"מספרם של בעלי החברות ששוקמו והבריאו עולה לאין ערוך על מספר החברות ששוקמו", אומר גלר. יתרה מזו, היו מקרים רבים שבהם ניתן הפטר לבעלי החברה כנגד הסדר על הנייר, שקרס כבר ביום מתן ההפטר. במקרה של שבירו תעשיות זכוכית ניתן הפטר לבעלים בהיקף של 17.5 מיליון שקל מחובות לנושים - כסף שנעלם - והחברה התפרקה ללא הסדר הנושים", מסביר העו"ד.

גלר מצביע לדוגמה על המקרה של אגרקסקו, שבמקום תוכנית הבראה מעשית הציגה לבית המשפט כ-100 עמודים של טופס פחת, שאינו תורם לתפעול החברה. יתרה מזו, אגקרסקו פנתה לבית המשפט המחוזי הרגיל בבקשה, ולא למחלקה הכלכלית, המתמחה במקרים מסוג זה ובבחינת תוכניות כלכליות. זאת, לדברי גלר, מכיוון שרבים הבחינו בקלות של השגת אישור הקפאת הליכים בתל אביב. התוצאה: עלות הקפאת ההליכים לאגרקסקו הסתכמה בכ-6 מיליון יורו. תוך כדי כך, הנאמן זכה לשכר טרחה של מיליוני שקלים, ולבסוף החברה נמכרה.

גם במקרה של קלאבמרקט היה אפשר לחסוך מיליוני שקלים על הוצאות להליך הקפאה ועל שכר טרחה לנאמן. הרי שופרסל עמדה בכל מקרה לרכוש את החברה מנאמן או מהמפרק. "החלופה הכדאית להקפאה היא פירוק, כי מכירה של החברה ניתן לעשות גם בהליך הפירוק. הליך הפירוק מבטיח את זכויות העובדים והנושים על פי הוראות מפורשות בחוק.

"מכירת נכסי החברה בפירוק תניב תמורה גבוהה יותר בשל שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהרוכש אינו גורע מהיקף הצעתו את ההסדרים עם העובדים והספקים, מכיוון שהוא רוכש את הנכסים בלבד. הסיבה השנייה היא החיסכון בהוצאות ההפעלה החוזרת. כך למשל, במקרה של קלאבמרקט הרוכש היה משלם את אותו מחיר ללא קשר לשאלה אם מדובר בעסק חי או מת, אך תקופת ההפעלה לא השביחה את הנכסים ולא תרמה מאומה למחיר שהושג".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#