"האג"חים של הטייקונים ייצנחו - ייאלצו למחזר חובות בחו"ל" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"האג"חים של הטייקונים ייצנחו - ייאלצו למחזר חובות בחו"ל"

כך מעריך עו"ד רונן וינוגרד המייצג את איגוד קופות הגמל בעקבות אישור המלצות המפקח על שוק ההון להגבלת השקעות הגופים המוסדיים הפנסיוניים

9תגובות

>> ביום רביעי האחרון אישרה ועדת הכספים של הכנסת את המלצות המפקח על שוק ההון להגבלת ההשקעות של הגופים המוסדיים הפנסיוניים. מה שהינחה את האוצר הוא הרצון לצמצם את החשיפה של כספי החוסכים לטווח הארוך לגופים עסקיים בודדים, ובכך להוריד את הסיכון ואת התנודתיות. זאת, תוך הרחבת אפשרויות ההשקעה של חסכונות הציבור בדגש על אפיקים בחו"ל.

המשמעות הראשונית של המהלך היא דרמטית: קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוח ופנסיה ייאלצו "לזרוק" לשוק סחורה בהיקפים גדולים מאוד, ולהסיט חלק ניכר מההשקעות החוצה מישראל. מהלך זה צפוי להתבטא מיד במחירים של ניירות הערך באחד העם: מחירי אג"ח קונצרניות של חברות גדולות צפויים לצלול.

המגזר העסקי נעמד כעת בפני אתגר דרמטי המתבטא בקושי לגייס כסף בשוק המוסדי. הוא גם מתמודד עם הקושי שנובע מהדרישה להגדלת הלימות ההון בבנקים, שכבר כעת נערכים לסגור את ברז האשראי. שינויים אלה אינם פתאומיים; הם נובעים ממהלך מושכל המתבשל בשוק ההון המקומי כבר תקופה.

גיל לביא

עד כה, גוף מוסדי פנסיוני היה רשאי להיחשף לתאגיד בודד (כולל בנקים) במניות, אג"ח וכל נייר ערך אחר, בשיעור של לא יותר מ-10% מכלל הנכסים המנוהלים שלו. כעת, בעקבות התקנות החדשות, שיעור זה יירד ל-5%. אמנם בשל התנגדות הבנקים, ההצבעה על סעיף זה נדחתה בכמה ימים, אך ההערכה היא כי הוא יתקבל. יתרה מכך: ועדת הריכוזיות הקשיחה את הסעיף, בכך שהגבילה ל-20% את שיעור החשיפה המרבי לחמשת התאגידים הבודדים הגדולים ביותר בתיק שאותו מנהל השקעות מוסדי.

שינוי נוסף שהתקבל בהצבעה הוא הורדת שיעור החשיפה המרבי של תיק נכסים פנסיוני לקבוצת לווים בודדת מ-15% עד כה ל-10% בלבד. זאת, כאשר החשיפה המותרת לחמשת הלווים הגדולים הוגבלה ל-40%.

יש גם כמה הקלות

מנגד, השינויים מאפשרים כעת לגופים פנסיוניים להשקיע במדינות שמדורגות בדירוג מינימלי של BBB מינוס, לעומת דירוג A מינוס עד היום (דירוגה של ישראל). כלומר האוצר מאפשר כעת דרגת חופש גדולה יותר, כדי לתמרץ את המוסדים להשקיע בחו"ל. האוצר אף הלך רחוק יותר, ואיפשר למוסדיים להשקיע במדינות המשתייכות לארגון ה-OECD ללא הגבלת הדירוג. זאת אפילו אם המדינה מדורגת C או אף D, דירוגים המאפיינים חדלות פירעון (יוון מדורגת CCC). למעשה, כל מדינות ה-PIIGS פורטוגל, יוון, איטליה, אירלנד וספרד - מדורגות נמוך ומשתייכות לשווקים המפותחים ולארגון ה-OECD.

המוסדים כבר נערכים למהלך, ואף דורשים דרגות חופש גבוהות יותר. רוני הלמן, מנכ"ל משותף בהלמן-אלדובי לא הסתפק בזה, ודרש לאפשר לקרנות להשקיע בקפריסין. לדבריו, האיסור להשקיע בקפריסין נובע ממניעים מדיניים ולא כלכליים. הממונה על שוק ההון, עודד שריג, דחה את הטענה, ואמר כי השיקולים הם כלכליים, וכי הסיבה היא שלקפריסין יש דירוג נמוך.

עוד שינוי נוגע לקרנות הפנסיה הוותיקות, המנהלות כיום נכסים בכ-300 מיליארד שקל, והוא מאפשר להן להשקיע עד 22% מנכסיהם באפיק המנייתי. זאת, בהשוואה לשיעור החשיפה המרבי למרכיב המנייתי (לא אג"ח מיועדות או ממשלתיות) של 11.2% עד כה. שינוי זה צפוי להיות מיושם על ידי קרנות במשך השנתיים הקרובות.

החקיקה החדשה גם צימצמה את תקרת האשראי המותרת לעמית פנסיוני ביחס לחסכונותיו מ-50% ל-30% בלבד. אשראי זה נחשב לזול יותר, אך מטרת האוצר בכך היא להגביל את החוסך בשימוש בכסף המיועד לגיל הפנסיוני.

לדברי עו"ד רונן וינוגרד, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד ארנון שגב ושות', המייצג את איגוד קופות הגמל בהליך החקיקה מול משרד האוצר ובוועדת הכספים של הכנסת, "הסט החדש של כללי ההשקעה ייאלץ את המוסדיים הפנסיוניים והביטוחיים למכור כמויות גדולות של מניות ואג"ח, מה שיוביל להורדת מחירים בשוק". התקנות ייכנסו לתוקף בתוך 30 יום, וגופים מוסדיים רבים ימצאו עצמם בחריגה פאסיבית מהתקנות (כלומר, חריגה שנובעת מהשקעות שבוצעו לפני השינוי בתקנות - ו.ס).

"בשל כך", מסביר וינוגרד, "ועדת ההשקעות של אותו מנהל נכסים תידרש להחליט על דרכים וזמנים כדי לתקן את החריגה. כל אחד יקבע תוכנית משלו, אך דבר אחד ברור: הם יצטרכו להיפטר מהסחורה. מדובר בעיקר על אג"ח של חברות גדולות, של טייקונים ושל בנקים.

לא יהיה קל למכור סחורה

וינוגרד מוסיף, כי "הבעיה היא שלא ניתן יהיה לזרוק את הסחורה בבת אחת. החריגה תסתכם במיליארדי שקלים, ומחזורי המסחר היומיים באג"ח של החברות הגדולות מסתכמים רק במיליונים בודדים, מה שיקשה על המוסדיים. קרנות נאמנות אג"חיות סובלות מחוסר ביקוש וגם נוכחות הזרים בבורסה פחתה - לכן כל שנותר לגוף הפנסיוני הוא למכור בכל מחיר".

ויש כמובן מי שעוקב בעניין אחרי התהליך, וממתין מעבר לפינה. שחקני נוסטרו נערכים לפעילות שורט מאסיבית כדי לנצל הזדמנות יוצאת דופן זו - ולגזור קופון. "שחקני הנוסטרו הגדולים צפוים לפתוח פוזיציות שורט על האחזקות החריגות של המוסדיים, ולהמתין עד למימושים שידחפו את המחירים מטה כדי לסגור שורטים ב'מחירי סוף עונה'. נתוני החשיפה של המוסדיים הפנסיוניים הם נתון גלוי ופומבי שאותו לא יתקשו שחקני שורט לגלות, ולהיערך בהתאם", מסביר וינוגרד.

וינוגרד מסכם: "הבעיה היא שייווצר קיפאון בתיווך הפיננסי, וצפוי מחנק אשראי בשל השינויים. המוסדיים הפנסיוניים יתקשו כעת להשתתף בהנפקות הגדולות, כי ממילא הם חשופים יתרה למנפיקים אלה. תאגידים שזקוקים להון, ובדרך כלל כדי למחזר חוב, יצטרכו לפנות לחו"ל לאיתור מקורות מימון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#