מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע: שכר הבכירים צפוי להמשיך לרדת - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע: שכר הבכירים צפוי להמשיך לרדת

מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל: "הכסף שהמוסדיים מקצים למניות כמעט כולו הולך לחו"ל - זהו אות לתת ביצוע של המניות בארץ"

תגובות

ד"ר גיתית גור-גרשגורן, מנהלת המחלקה הכלכלית ברשות ני"ע, הציגה במהלך כנס "פסגת הכספים 2012" שנערך היום במלון דן תל אביב, תוצאות בדיקה שעשתה הרשות בכל הנוגע לשכר הבכירים במשק. הרשות בדקה את שכר הבכירים בכל החברות הציבוריות שאינן דואליות בין השנים 2003-2010 וחלק מהתוצאות מציגות תמונה אופטימית:

■ לאורך כל התקופה ארוכה היתה עליה גם בממוצע וגם בחציון של שכר הבכירים. בשנה האחרונה הממוצע עלה, אבל החציון ירד קצת. גם היחס בין שכר הבכירים לשווי שוק ממוצע עלה עד 2009, ובשנת 2010 כבר הראה התמתנות קלה.

אגורות, מטבעות, מטבע, מט"ח, אגורה, שקל, שקלים

■ ישנו תהליך של שינוי במרכיבי השכר: השכר הקבוע יורד והתשלום מבוסס אופציות, מניות ובונוסים עולה. בעוד שמבחינת רמות השכר אנחנו דומים למדינות אירופאיות, כשמדובר על מרכיבי השכר אנחנו הופכים להיות דומים לשוק האמריקאי.

■ התעשיות בהן השכר הוא הגבוה ביותר הן השקעות ואחזקות. מרכיב השכר של אופציות ומניות בסקטור זה גבוה הרבה יותר מאשר בשאר הסקטורים.

■ קיים מתאם בין שווי השוק של החברות ובין שכר המנהלים, אבל אין קשר מובהק וחזק בין שכר המנהלים ובין ביצועי החברה. גם התשואה על ההון לא קשורה לשכר המנהלים. מקום בו כן מתקיים קשר הוא כשמדובר על פוטנציאל עסקי: ככל שפוטנציאל הצמיחה של החברה גבוה יותר, כך השכר שנה אחת מאוחר יותר יהיה גבוה יותר.

■ כמות המשקיעים המוסדיים אינה משפיעה על השכר. גם לא ועדת הביקורת או מומחיות פיננסית של חברי הדירקטוריון.

■ הקשר בין מבנה בעלות ובין שכר הבכירים נחלש. עד 2007 הפער בין שכר המנהלים בחברות עם בעלי שליטה ובין השכר בחברות ללא בעלי שליטה היה גבוה. מ-2007 הפער הזה מצטמצם.

■ יו"ר דירקטוריון שהוא גם בעל שליטה מרויח בממוצע יותר מיו"ר דירקטוריון שאינו בעל שליטה, אבל הפער מצטמצם בשנים האחרונות. כאשר מדובר על המנכ"ל, היחס הפוך: מנכ"ל שאינו בעל שליטה מרויח בממוצע יותר ממנכ"ל שהוא גם בעל שליטה.

שלושה גורמים צפויים להביא להמשך ירידה בשכר הבכירים בשנים הקרובות:

■ המודעות הציבורית לנושא שהולכת וגוברת ויוצרת לחץ על החברות

■ ועדת נאמן צפויה להשלים את עבודתה לאחר שחיכתה לסיום עבודתה של ועדת הריכוזיות.

■ תיקון 16, שמחייב אישור ברוב מיוחד עסקאות תגמול עם בעל השליטה וקבע שהעסקה תהיה חייבת להיות מאושרת גם על ידי ועדת ביקורת עצמאית וגם על ידי האסיפה הכללית.

"לפני שנכנס תיקון 16, 43% מההצעות לאישור שכר בכירים ביטאו שיפור תנאים. מצד שני, לא היה אף מקרה של הרעת תנאים. אחרי תיקון 16 המספרים התהפכו: ב-58% ללא שינוי, 19% שיפור, ומבחינת הנתונים מדובר לרוב על סכומים קטנים, ו-5% מהמקרים בהם היתה הפחתת תנאים", אמרה גור-גושגורן בסוף דבריה. נראה שציבור המשקיעים בישראל יכול להיות אופטימי.

אנדרו אביר: משנת 2011 המוסדיים רוצים את החשיפה המטבעית

"הכסף שהמוסדיים מקצים למניות, הולך כמעט כולו לחו"ל, וזה אות לתת ביצוע של המניות בארץ לעומת המניות בעולם. בשנת 2011, בניגוד לשנים קודמות, הם לא מגדרים את עצמם מפני סיכוני המטבע". כך אמר היום אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל, במסגרת הרצאתו בכנס "פסגת הכספים 2012" הופק היום על ידי חברת ספין במלון דן תל אביב.

"התנהגות המשקיעים המוסדיים בארץ, השתנתה בעשור האחרון כל הנוגע להשקעה בחו"ל. המוסדיים הלכו והגדילו השקעותיהם בחו"ל עד לרמות שיא ב-2011", הוסיף.

ואולם, מה שהשתנה לדבריו, הוא האופן בו המוסדיים מתייחסים לסוגיית שער החליפין, אותו מכיר אביר מקרוב מתוקף תפקידו כאחראי על ניהול יתרות המט"ח של בנק ישראל.

"עד 2010, הגופים גידרו כמעט את כל סכום השקעתם מפני חשיפה מטבעית. כלומר- הם רצו את החשיפה לשוק המניות בחו"ל - אך ללא הסיכון המטבעי. ב-2011 זה השתנה: הגופים המוסדיים המשיכו להשקיע סכומים גבוהים בחו"ל, אך לא גידרו אותם כלל. המוסדיים ב-2011 רוצים את החשיפה המטבעית", אמר אביר.

אביר סבור כי השפעת המשקיעים הזרים על השוק נמוכה: "הם הולכים עם המגמה: כשהשקל מתחזק הם קונים אותו, כשהוא נחלש הם קונים דולר. שינוי ההתנהגות הזה של משקיעים מקומיים, כמו ב-2001-2002, מניע את השינויים. זה לא המשקיעים הזרים".

עו"ד זיו שרון, שותף ומייסד בזיו שרון ושות', ויו"ר משותף של פורום המסים בלשכת עורכי הדין, הקדיש את תחילת דבריו בכנס לסקירת המגמות של בית המשפט בכל הנוגע לפרשנות דיני המס בישראל. "לפני 20 שנה, התחיל השופט אהרון ברק בפרשנות כלכלית תכליתית, בפסק דין חצור. זה הקו שימשיך להוביל - כי המציאות הכלכלית משתנה הרבה יותר מהר מחוקי המס. אי אפשר להתאבן וללכת אחורה".

כך למשל, הזכיר שרון את המגמה האנטי תכנונית בסוגיות של מיסוי: "בית המשפט העליון יצא לאחרונה חוצץ נגד תכנון מס חיובי ותכנון מס שלילי. אי אפשר יותר לנצל את מילות החוק והוראות החוק כלשונן, אלא צריך להבין מה היתה הכוונה באותן הוראות מס", אמר שרון.

לדברי שרון, ההפתעה הגדולה ביותר הגיעה לפני שבוע, מפי שופט בית המשפט העליון ריבלין. בית המשפט קבע שבמקרה של בני זוג שעובדים באותו עסק, כשברור שיש צורך בבן הזוג, כששכרו הוא שכר ראוי וכשבלעדיו היה צריך להעסיק אדם חיצוני באותם רמות מחיר, הכנסתם תחושב במשותף. "מדובר על פניית פרסה משפטית. בית המשפט השתפן: הוא מסכים שברור שהחוק זקוק לשינוי, אבל לא הוא כבית המשפט העליון ישנה זאת. הוא משאיר את המלאכה למחוקק".

תכנון עסקי נכון לטווח ארוך

"אף אחד לא מתכוון לסגור את החברה שלו בסוף השנה הקרובה. המצב בו חברות מתכננות רק לשנת המס הקרובה הוא מצב בלתי הגיוני", אמר דיויד דונין, מנכ"ל בייקוניקס ישראל המספקת פתרונות תכנון לחברות עסקיות.

ההצעה הראשונה של דונין למנהלי הכספים שהשתתפו באירוע, היא לתכנן שנה קדימה כל רבעון, ולא רק ברבעון האחרון של השנה. "חברות מפרסמות את התכנית השנתית לקראת תחילת השנה, ואז נחות עד ספטמבר. תכנון של מה הולך לקרות בשנה הקרובה צריך להתעדכן כל 3 חודשים", אומר דונין.

דרך נוספת לעשות ניתוח, היא לצאת מעניין המספרים ולשים את הדברים בצורה גרפית. צריך להתייחס למגמות של שנה שעברה ולשאול את עצמנו האם הן צפויות לחזור על עצמן גם השנה. צריך להשוות את הציפיות והתכנון שהיו לנו לעומת הביצועים בפועל".

המודלים המשמשים לתכנון חייבים להיות פשוטים מאוד. מה שצריך להיות במוקד הוא המשתנים שמצד אחד מאוד מוחשיים ומשפיעים משמעותית על העסק, ומצד שני משתנים יחסית בצורה מהירה. "משתנה כלכלי יכול להיות מאוד חשוב, אבל אם הוא קבוע לאורך זמן, אין טעם להשקיע משאבים בניתוח שלו".

על המודל לכלול את המנועים האמיתיים של העסק ולא להתמקד בהכנסות. "ההכנסות הן רק תוצר של המנועים האמיתיים עליהם העסק מסתמך. לשם כך, יש לערב את אנשי השטח ביצירת התחזיות ובתכנון. התחזיות, צריך לזכור, משמשות את כל עובדי החברה בעבודתם. חייבים שיהיה קשר בין אנשי התכנון והכספים ובין כל חלקי הארגון".
 


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#