לצאת מהמקלט של הסקטור העסקי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לצאת מהמקלט של הסקטור העסקי

יש להכיר במציאות, לאתגר את התודעה ולהוביל שינוי; זוהי הדרך להישרדות עסקית

חווית "הסערה המושלמת" אוניברסאלית. הסקטור העסקי לכוד בתווך שבין המשברים הגלובליים וסערת השוק המקומית. הגלים המוטחים בבנקים, בבתי ההשקעות, בחברות הביטוח ובתעשייני המזון והתקשורת כוללים את מהלכי הרגולטור, את דוח "ועדת הריכוזיות" על השלכותיו המערכתיות על מבנה השוק בישראל, את החלטת המפקח על הביטוח פרופ' עודד שריד להחיל "תקרת דמי הניהול" על קופות הגמל ואת רצף מתקפות הצרכנים על חברות המזון והתקשורת.

הנהלות בכירות במשק הישראלי יורדות למקלט. אסטרטגים ומומחים לניהול משברים עומדים חסרי אונים. השימוש באסון הטבע כדימוי למצב של חוסר אונים מנתק את הקשר בין גירוי הכרוך בהחלטת הנהלה, לתגובה ה"רגשית והבלתי רציונאלית" של הצרכנים. ההימנעות מפעולה מבוססת על כך שאסון טבע הוא מכה שאיננה תלויה במעשה האדם ולפיכך לא ניתן לעמוד מולו. משהוכרז מצב של "אסון טבע" הארגונים נוקטים באסטרטגיה של התבצרות, הקפאת תוכניות לקמפיין פרסומי, עצירת גיוסי עובדים, חיתוך בתשלומים לספקים, הימנעות מהשקעות בפיתוח תשתיות וחיסול מהלכים להכשרת עובדים.

ההנחה העומדת בבסיס המדיניות העסקית הזו מוטעית. לא מדובר באסון טבע אלא בשינוי מהותי בטבעו של השוק. לא מדובר באירוע חולף, אלא מערכת עסקית, כלכלית-חברתית שתהיה כאן איתנו לאורך זמן. העבר חלף לבלי שוב. אם להשתמש בדימויי אסון הטבע - לא הים הוא שעלה על היבשה, אלא היבשה הפליגה לה אל תוך הים.

מסע "המצאת הארגון מחדש" מתחיל בהגדרה מחודשת של תכלית הארגון: מארגון שמטרתו היחידה יצירת תשואה להון בעלי המניות, לארגון היוצר ערך ללקוחותיו בדרך לקיימות ותשואה להון. אירועי הימים האחרונים מגלים שבמקום בו נוצר ניגוד אינטרסים בין המענה לצרכי הלקוח והחתירה לתשואה להון, מתהווה שבר קשה לאיחוי המאיים על סיכויי ההישרדות של הארגון.

שברים כאלה נוצרים במקומות בהם גובה דמי הניהול אינו נגזר מאיכות השירות, במקום בו מחיר המוצר, או גובה העמלות על שרות שנתקבל אינו שקול לציפיות הלקוח או לאיכות הערך שנוצר. חברת תקשורת שלא השכילה לנייד את לקוחותיה בתוך או מחוץ לתחום פעילותה העסקית מוכיחה כי עדיין היא מתבצרת במקלט; בתי השקעות שלא השכילו להעמיד ללקוחותיהן מגוון נייד ודינמי של סלי השקעות, המאפשר שינוי פרופיל ההשקעה וגובה העמלה על פי צרכיו המשתנים של הלקוח, ימתינו לשווא לשוך הסערה; יצרני ממתקים המציגים בשוק חטיף כמוצר סטנדרטי (המיוצר "בייצור המוני") וגובים עבורו מחיר של חוויה אקסקלוסיבית, יישטפו בגלי מחאת הצרכנים; בנק שלא ילמד להיענות לצרכיו המשתנים של הלקוח ולדוגמא יקשה, או יעניש בתשלום קנס על ביצוע פירעון מוקדם של פיקדון ארוך טווח, יופתע מקצב מואץ של ניוד לקוחות אל מחוץ לגבולותיו.

עסקים שלא הפנימו את נסיבות השתנות טבעו של השוק לא יוכלו לעכל את העובדה הפשוטה כי התשואה להון תושג אך ורק דרך יצירת ערך ללקוח, ואין קיצורי דרך. מדובר בהתארגנות מורכבת של משאבי הארגון סביב המיקוד החדש. שינוי קשה ולא טבעי לאדם ולחברה. איש לא יבחר בדרך כלשהי אם תימצא דרך בטוחה ממנה, אך נסיבות השוק מלמדות כי האלטרנטיבות מסוכנות פי כמה.

שינוי התודעה הניהולית הוא יסוד חיוני למי שמבקש להפוך למנהיג. מנהלים המשנים את התודעה הניהולית שלהם יגלו לא רק שהם מחזקים את כושר ההישרדות העסקית של החברה בהנהגתם, הם גם סוחפים אליהם ציבור לקוחות רחב שנותר נטוש על ידי עסקים הממתינים עדיין במקלט שהסערה תחלוף.

לקריאת הטור המלא
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#