אפל בזול - תפוחים ביוקר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפל בזול - תפוחים ביוקר

אשה אחת הבינה כבר בשנות ה-80 שהחזון של אפל לא יועיל לעובדי המפעלים

25תגובות

הקוראים הקבועים של טור זה בוודאי שמו לב שיש לי מדי פעם חיבה לא רק למספרים ולעובדות יבשות, למרות חשיבותם הרבה בעולם הכלכלה וההשקעות, אלא גם לאנקדוטות מעניינות וסיפורי עלילה משנית. יש לכך סיבה.

לעתים אנקדוטה בודדת מדגימה תהליכים כלכליים יותר מאשר טבלאות הכוללות מאות מספרים או גרפים. הפעם נדון בסיפור כזה, שממחיש חלק גדול מהתהליכים הכלכליים בעולם.

באחרונה קראתי את הביוגרפיה של מייסד אפל, סטיב ג'ובס, שיצאה לאחר מותו. הספר זכה לאזכורים רבים בתקשורת, תוך התמקדות מובנת באופיו ובמנהגיו של האיש. אבל דווקא סיפור קטן אחד מהספר משך את תשומת לבי, אף שהוא התרחש לפני כמעט 30 שנה, באמצע שנות ה-80, שכן הדרך שעבר העולם מאז ועד היום היא מרתקת.

בלומברג

אפל של אמצע שנות ה-80 היתה חברה צעירה ומבטיחה. כבר אז היא נודעה בחדשנותה ובאופייה הייחודי. באותה תקופה הוציאה החברה לשוק את מחשבי המקינטוש. החברה היתה אז אחת מנושאות הדגל של מהפכת המחשוב האישי - שהחלה בחוף המערבי של ארה"ב והתפשטה במהירות בעולם.

דו-שיח של חירשים

נשיא צרפת דאז, פרנסואה מיטראן, הגיע לארה"ב לביקור רשמי, ולרעייתו דניאל תואם ביקור במפעלי אפל החדשים - שבהם יוצרו והורכבו מחשבי המקינטוש והאפל II. כיום זה אולי נראה מוזר, אבל באותם ימים הייצור כולו - החל במרכיבים ובראשם המעבד, ועד ההלחמות, ההרכבות והאריזה - בוצע בארה"ב.

בעת הסיור, מתאר הספר, שטח ג'ובס בפני הגברת הראשונה של צרפת את חזונו בדבר מהפכת המחשוב, הציג בגאווה את תהליכי הייצור והמכונות הנוצצות, הסביר כיצד האוטומציה מסייעת לשמור על הוצאות שכר נמוכות והפליג על כנפי החזון אל האופן שבו ייראה העולם העתידי הממוחשב. אלא שלתסכולו של ג'ובס, הגברת מיטראן - סוציאליסטית בהשקפת עולמה - לא התרשמה כל כך מחזונו. היא העדיפה להתמקד בשאלות על שכר העובדים: כמה ימי חופשה הם מקבלים, מהו התגמול שלו הם זוכים על שעות נוספות, כמה הפסקות יש להם ביום וכך הלאה.

בלומברג וקנג'י בטיסט אויקו

דו-שיח החירשים הזה שעבר דרך תיווך של מתורגמן מאנגלית לצרפתית, והפער בין החזון הטכנולוגי המתפרץ לשאלות על כמות ההפסקות, עלה לבסוף על עצביו של ג'ובס הצעיר, שהיה פחות או יותר בן 30. לבסוף הוא אמר בזעף למתורגמן: "תגיד לה שאם היא כל כך מתעניינת בתנאי העבודה, היא מוזמנת לבוא לעבוד במפעל מתי שהיא רוצה".

כן, סבלנות ונימוס לא היו הצד החזק של ג'ובס, בטח לא בצעירותו. המתורגמן החוויר, אך מבלי להתבלבל אמר לגברת מיטראן שמר ג'ובס מודה לה מאוד על התעניינותה במפעל ובעובדיו, ובכך מנע כנראה סוג של תקרית דיפלומטית.

העובדים הסינים שינו את התמונה

כעת נבחן כמה מספרים שמייצגים את כלכלת ארה"ב אז והיום. מחירו של סל מוצרים בסיסיים, שכולל גלון חלב (3.78 ליטרים), גלון בנזין, תריסר ביצים ואריזת קורנפלקס, היה אז כ-5.15 דולרים. שכר המינימום, שמשמש כבסיס לשכר עובדים פשוטים בקו ייצור, היה 3.35 דולר לשעה. כלומר עובד ייצור המועסק בשכר מינימום נדרש אז ל-92 דקות עבודה כדי לקנות סל בסיס כזה.

מחירו של מחשב מקינטוש היה כ-2,500 דולר. כלומר נדרשו לעובד קרוב ל-750 שעות עבודה בשכר מינימום כדי לקנות מקינטוש אחד. בערכים של היום, 2,500 דולר של 1985 הם 5,200 דולר.

אפל מכרה אז מאות אלפי מחשבים בשנה, והרוויחה קצת יותר ממיליארד דולר בשנה טובה. כיום, לעומת זאת, מחשב איימק של אפל, שאין כמובן מה להשוות את יכולותיו לאלה של המק של 1985, עולה כ-1,250 דולר - רבע ממחירו הריאלי ב-1985. עובד בשכר מינימום אמריקאי נדרש לכן ל-170 שעות בלבד כדי לרכוש מחשב כזה. אפל, אגב, מרוויחה כיום פי 30 מבשנות ה-80, כלומר 30 מיליארד דולר.

ירידת המחיר הדרמטית הזאת - במונחי שעות עבודה המוצר הוזל בקרוב ל-80% - נובעת בחלקה הגדול משתי תופעות פשוטות: העברת הייצור לסין, וגידול אדיר במספר המחשבים המיוצרים בשנה. אפל מוכרת כיום מיליונים רבים של פריטים בשנה, מה שמוזיל את הייצור של כל פריט.

בנוסף, העובדים הסינים המרכיבים את מוצריה מקבלים כ-1.8 דולרים לשעה - רבע משכרו של עובד אמריקאי מקביל. וראה זה פלא: במונחי שעות עבודה, לו מישהו מהם היה רוצה לקנות את המחשב שהוא מייצר, היה עליו לעבוד כ-700 שעות, די קרוב למה שנדרש מהפועל האמריקאי ב-1985.

מצד שני, מחירו של סל מוצרי הבסיס הכולל מזון ודלק עלה ל-14 דולר, שהם כ-116 דקות עבודה בשכר מינימום. סל הבסיס הזה התייקר במונחי זמן עבודה ב-25%. חשוב לציין שעבור עובדים ברמות שכר נמוכות, משקלם של מוצרי הבסיס בהוצאה החודשית גבוה בהרבה ממשקלו של סעיף המחשוב. עבורם, הירידה הדרמטית במחירי המחשוב אינה מפצה על עליית מחירי המזון והדלק.

אחרי 30 שנה: מצבו של מי השתפר?

זוהי אולי תמצית השינוי שעבר על העולם בדור האחרון. ביחס להוריהם, הפועלים הסינים קשי היום של 2012 בני מזל, שכן הוריהם חיו בכפרים חקלאיים, התפרנסו בדוחק מעבודת כפיים קשה וסבלו לא פעם מחרפת רעב. למרות הקושי הרב בחייהם הנוכחיים, הרי שביחס להוריהם מצבם השתפר. נכון שקל להזדעזע מתנאי עבודתם ושכרם הנמוך. רבים אכן מזדעזעים, ומסיבות מובנות. ואולם למטבע הזה יש שני צדדים. ביחס לאלטרנטיבה של עבודת פרך בשדות האורז וסכנת הרעב, נראה שההווה עדיף על העבר.

אצל האמריקאים לעומת זאת, התמונה מורכבת יותר. אם אתה בעל מקצוע ושכרך טוב, רמת חייך השתפרה משמעותית. ביחס לעבר, ביכולתך לקנות מוצרים אלקטרוניים במחירים הנראים שווים לכל נפש. אם אתה גם בעל מניות של אפל, בוודאי יש לך על מה לשמוח לנוכח רווחיותה הגבוהה של החברה.

אבל גם פה יש שני צדדים. חלק ניכר, אולי אפילו רוב הציבור האמריקאי, לא נהנה מהשינוי הזה. כוח הקנייה שלו בכל הנוגע למוצרי יסוד חיוניים נשחק - וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון עלויות בריאות, שזינקו גם הן. גם מספר מקומות העבודה הצטמצם ושיעור האבטלה גדל. אין פלא ששיעור הנזקקים לתלושי מזון נמצא בשיא של כל הזמנים. הרוב המכריע של האמריקאים גם אינם מחזיקים במניות באפל, בטח לא בשיעור משמעותי. רווחיה הגבוהים ומחיר מניותיה מזיז להם לפיכך כקליפת השום.

זה מה שקרה בעולם המפותח, ובראשו ארה"ב. הפערים גדלו בהתמדה. כוח הקנייה ורמת החיים של המעמד הבינוני והנמוך נשחקו, בעוד שאלה שמצבם היה טוב יותר מלכתחילה נהנו משיפור גדול ברמת חייהם.

דניאל מיטראן וסטיב ג'ובס כבר אינם אתנו. היא נפטרה באחרונה, כחודש אחריו, אבל מי יודע, אם הם נפגשים אי שם, בצד השני, ייתכן שהם מחדשים את שיח החירשים שלהם מאז.

וג'ובס יוכל אז להגיד, אולי מבלי להזדקק למתורגמן בעל כישורים דיפלומטיים: "בונז'ור דניאל, הרבה זמן חלף מאז פגישתנו הקודמת. נכון שהרבה יותר אמריקאים נזקקים כיום להשלמת הכנסה בדמות תלושי מזון מאשר אז, ורבים יותר מהם עומדים בתור בלשכת התעסוקה. מצד שני, בזמן שהם מתייבשים בתור הם יכולים לגלוש באייפון שלהם ולראות שהמניה של אפל חצתה את רף ה-500 דולר. את חייבת להודות שזו מהפכה, הלא כן, מדאם מיטראן?"

-

הכותב הוא מנכ"ל פסגות קומפס השקעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#