ועדת הכלכלה: רשות ההגבלים תוכל להטיל קנס של 8% מהמחזור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת הכלכלה: רשות ההגבלים תוכל להטיל קנס של 8% מהמחזור

הקנס עד לתקרה של 24 מיליון שקל; בעבר מקרים של הפרות חוק הסתיימו כמעט בקנסות נמוכים

2תגובות

בדיון שנערך היום (ד') בועדת הכלכלה בראשות כרמל שאמה הכהן, הוחלט כי רשות ההגבלים העסקיים תוכל להטיל קנסות (עיצומים מינהליים) עד גובה של 24 מיליון שקל על חברה, שהפרה את חוק ההגבלים העסקיים.

שיעור הקנס יהיה 8% ממחזור המכירות של החברה, עד לאותה תקרה. ההחלטה מטיבה עם החברות שפנו לוועדת הכלכלה וביקשו לכרסם בהצעת החוק שאישרה הממשלה. הממשלה אישרה קנס בשיעור של 10% ועד גובה של 30 מיליון שקל. הגבלת הקנס מהווה תקדים יחסית למקובל במדינות מפותחות, בהן לא מוטלת מגבלת גובה.

תומר אפלבאום

נציגי רשות ההגבלים העסקיים הדפו לחצים מגורמים אינטרסנטים ובהם איגוד הבנקים, שביקשו להקטין עוד יותר את הקנס למיליוני שקלים בודדים. נדרש עוד דיון המשך אחד לפחות להשלמת הדיון בהצעת החוק.

ברשות ההגבלים מנסים לקדם את הדיון לפני הפגרה של הכנסת בעוד כחודש, אולם לא ברור אם הוועדה תיענה לבקשתה. כיוון שמדובר בהצעת החלטה ממשלתית, ניתן לדון בה במהלך הפגרה.

בדיון השתתפו לראשונה חברי תנועת המחאה ישראל יקרה לנו: בני גרוברמן, עו"ד גליה שמילוביץ-גרונגרד, ונציגי יוזמות מחאה נוספות. התנועה הציגה עמדה שהסתיגה נחרצות מדרישתם של האיגודים הפיננסיים הגדולים, בהם איגוד הבנקים ואיגוד החברות הציבוריות, לצמצם את היקפו של העיצום הכספי לגובה שלטענת נציגי התנועה הינו מגוחך ואיננו מהווה הרתעה אמיתית כנגד מבצעי עבירות של הגבלים עסקיים.

דובר ישראל יקרה לנו, אייל עופר, התייחס לנסיונות איגוד הבנקים להקטין את הקנסות ולהגן על המנהלים ואמר כי "הבנקים לא הפנימו את המחאה החברתית".

"להטלת עיצום כספי על חברות המתאמות מחירים יש חשיבות עליונה בהפיכתה של מדינת ישראל למדינה מתוקנת" אמרה שמילוביץ-גרונגרד. התנועה הציגה עמדה לפיה על החוק להחמיר עם חברות גדולות אשר מבצעות עבירות למניעת תחרות. דוגמאות שהציגה התנועה בדיון כללו קנסות מרתיעים בסכומים של מאות מיליוני דולרים על חברה מפירת חוק.

לדוגמה, רשות ההגבלים העיסקיים של האיחוד האירופי קנסה חמש יצרניות מסכים בסכום כולל של 875 מליון דולרים בגין תיאום מחירים. איגוד הבנקים העביר מסמך לוועדת הכלכלה שדרש שהממונה על ההגבלים לא יוכל להטיל קנס על חברה ובו בזמן לפרסם קביעה, שיכולה לשמש בסיס לתביעה יצוגית נגדה.

עוד דרש איגוד הבנקים לאפשר למפר החוק לחקור אנשים שיופיעו בפני הממונה על ההגבלים לקראת החלטתו על העיצומים המינהליים. כמו כן דרש איגוד הבנקים תקופות התיישנות של 5 או 7 שנים ממועד ההפרה. בין ההצעות היתה גם דרישה לשיפוי וביטוח מפירי חוק, מהלך שיעקר לחלוטין את ההרתעה שבו.

בין הפונים לוועדה היו התאחדות התעשיינים, איגוד החברות הציבוריות ופורום מנהלי כספים. הצעותיהם כללו לכאורה שינויים פרוצדורלים קטנים, אולם בפועל משמעותם עיקור ההרתעה שבהצעת החוק.

מומחי הגבלים אומרים כי התיקון לחוק חיוני כמו שהוא - ללא שינויים שיעקרו אותו וייטיבו עם מפירי החוק. לדבריהם, בעבר היו מקרים של הפרות חוק, שהסתיימו כמעט בלא כלום. אלה כללו את פעילות בזק שפגעה במנויי הוט כשזו נכנסה לתחום השיחות הנייחות.

כמו דחיקת קדבורי מהשוק על ידי עלית שהסתימה בקנס נמוך של 5 מיליון שקל. בתחום הבטון מצאה הרשות העברת מידע אסורה בין מתחרים, שהסתימה בקנס נמוך של 2.1 מיליון שקל.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#