3 החמצות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

3 החמצות

כספי הערבויות ישמשו למימון האוברדראפט של המגזר הציבורי, קיצוץ משמעותי בתקציב הביטחון שוב לא בוצע, והקיצוץ בשכר במגזר הציבורי הוא נקודתי, ארעי וקצר טווח - על 3 הזדמנויות שהוחמצו


ערבויות

בחודש הבא אמור החשב הכללי באוצר, ניר גלעד או מחליפו, לבצע את גיוס ההון הראשון בשווקים הבינלאומיים בחסות הערבויות האמריקאיות.

על פי התכנון המקורי אמור האוצר לגייס 3 מיליארד דולר במסגרת ההנפקה הראשונה. מה עושים עם 3 מיליארד דולר? עד לא מכבר הסבירו לנו כי השנה אמורה הממשלה לפרוע ריבית וקרן בגין חוב במט"ח בהיקף חריג של 4 מיליארד דולר, ולכן יש צורך במקורות מט"חים.

אך האמת היא שלממשלת ישראל אין כל בעיה של מקורות במטבע חוץ. לאוצר יש יתרות גדולות של דולרים בבנק ישראל עימן הוא יכול לפרוע את הריבית והקרן על החוב החיצוני שלו השנה וגם בשנה הבאה.

מה שהאוצר החליט לעשות, מבלי לדווח כמובן, הוא לקנות מט"ח מבנק ישראל ולהשתמש בו כדי לפרוע חלק מהקרן והריבית על החוב החיצוני. ככל הנראה מטרת המהלך היא להקצות חלק מכספי הערבויות למימון הגירעון הפנימי של הממשלה.

מדוע שהאוצר ירצה לעשות לממן חוב פנימי בהלוואות במט"ח? המטרה היא כנראה לצמצם את לחץ גיוסי ההון בשוק המקומי כדי להוריד את הריבית ארוכת הטווח במשק.

הריבית הארוכה עלתה משום שככל שהגירעון גדל והציבור חושש יותר מהמדיניות הפיסקלית של הממשלה כך עולה הריבית על החוב הפנימי.

עכשיו נסכם את הסיפור: ממשלת ישראל משתמשת בערבויות של הממשל האמריקאי כדי לממן את הגירעון הפנימי שלה, וזאת על רקע הנכונות היורדת של הציבור הישראלי לממן אותו.

במקום לנצל את הנדיבות המפתיעה של האמריקאים, שהחליטו לחלק לנו 9 מיליארד דולר, ולהשתמש בכספי ערבויות כדי לבצע השקעות בתשתית וכל שאר הסיסמאות היפות שמוכרים לנו השכם והערב, ישמשו כספי הערבויות למימון האוברדראפט התופח של המגזר הציבורי.


ביטחון

חברים בוועדת הכספים של הכנסת התעוררו אתמול וגילו כי המלחמה בעיראק הסתיימה במהירות מפתיעה בלי כל מעורבות עקיפה או ישירה של הצבא הישראלי.

לפתע הם נזכרו כי במשך חצי שנה מערכת הביטחון הילכה עלינו אימים עם המלחמה המתקרבת בעיראק וטענה כי חייבים להימנע מקיצוץ בתקציב הביטחון עקב האפשרות של מתקפה כימית, ביולוגית או אטומית.

המלחמה הסתיימה במהירות ובניצחון אמריקאי מוחץ ועתה מתברר כי הנזקים היחידים שנותרו הם מתקפת יחסי הציבור של מערכת הביטחון נגד הקיצוץ התקציבי.

אבל נראה שעכשיו כבר מאוחר מדי - שוב החמצנו את ההזדמנות לבצע את הקיצוץ הגדול, הנדרש וההכרחי בשכבות השומן שבהן עטופה המנהלה של הצבא, ושוב הוכיחה מערכת הביטחון כי היא מדינה נפרדת, אוטונומית, בתוך מדינת ישראל. גם אם הניסיונות של חברי ועדת הכספים לכפות על מערכת הביטחון קיצוץ מסוים יצליחו, ברור לכל כי גם הפעם לא נראה שם חיתוך חד בהוצאות השכר ובתנאי הפנסיה.

זה המקום להזכיר את מחזה האבסורד שבו שר האוצר בנימין נתניהו (סליחה, ראש הממשלה הכלכלי), הכריז לפני חודשיים במסיבת עיתונאים בגאווה גדולה כי האוצר הצליח לשכנע את משרד הביטחון להכניס למשרד חשב מטעם משרד האוצר.

באוצר ראו בכך הישג משום שמאז ומעולם החשב של משרד הביטחון הוא היחיד מבין חשבי הממשלה שלא היה כפוף למשרד האוצר אלא למשרד הביטחון. ואולם לא חלף חודש והתברר כי המועמד של האוצר לתפקיד לא מעוניין מסיבותיו להיכנס למשרד הביטחון ובמקומו מונה איש משרד הביטחון, דוד ואיש. פורמלית ואיש כפוף למשרד האוצר. פורמלית.


השכר במגזר הציבורי

בימים האחרונים מתגאים במשרד האוצר בקיצוץ השכר במגזר הציבורי שהושג במו"מ עם ההסתדרות. אין ספק כי זוהי הפעם הראשונה שבה מוכיחה הממשלה כי המגזר העסקי אינו יכול לשאת במלוא נטל ההבראה של המשק.

עם זאת כדאי להזכיר את ההחמצה הגדולה מכולן. הקיצוץ הזה אמור היה להיות במקור מבני וארוך טווח. כלומר, השכר במגזר הציבורי, בעיקר של הבכירים, היה צריך לעבור את הדיאטה המתבקשת ולשמור על משקלו הנמוך.

בפועל הוחלט להפחית בשיעור משמעותי את הקיצוץ בשכרם של עשירי הסקטור הציבורי ולקצוב את הדיאטה לתקופה של שנתיים שאחריהן השכר יחזור ויעלה. כלומר לא מבני ולא ארוך טווח, אלא נקודתי, ארעי וקצר טווח - כמו רוב הפוליטיקה שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#