כל יום נולד אידיוט חדש - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כל יום נולד אידיוט חדש

המצגת שדנה בכדאיות ההשקעה בחברות אמריקאיות הסתיימה באופן מפתיע

5תגובות

" לעתים אני תוהה אם העולם מנוהל על ידי אנשים חכמים שעובדים על כולנו, או על ידי אידיוטים שבאמת מתכוונים למעשיהם".

מרק טוויין

בדקתי עם עצמי, אני לא ממש מרגיש שמחה לאיד. לפעמים אני רוצה להרים להם טלפון, לשאול אם הם בכלל זוכרים, אם הם מבינים שיכול היה להיות אחרת. אבל אני לא עושה כלום, אני רק זוכר. אחרי הכול, הדברים קרו כבר די מזמן.

"השקעה באג"ח ובמניות של החברות הגדולות האמריקאיות תאפשר לכם לפזר את תיק ההשקעות ולהפחית את הסיכונים", אמרתי כשאני סוקר את האנשים שישבו בחדר. "החברות האמריקאיות הגדולות שולטות בחלק ניכר מעולם העסקים, שמות המותג שלהן מוכרים בעולם כולו, היקף המכירות שלהן עצום, המאזנים טובים - ובקיצור, ניתן לומר שאלה חברות מליגה אחרת".

"אנחנו משוכנעים בצורך להשקיע בשוקי ההון בחו"ל, כפי שכבר עשו המתחרים שלנו", אמר היו"ר, "אבל לא ברור לנו למה לעשות זאת דרך בית ההשקעות שלך. האם תוכל לפרט בבקשה מהם היתרונות היחסיים שלכם?"

"הגרף הזה נותן תשובה טובה לשאלתך", אמרתי, כשאני מעביר שקף בפאואר-פוינט. "אתם יכולים לראות בבירור שלאורך שנים רבות עשינו, בדרך כלל, תשואה טובה יותר ממדד המניות האמריקאי 500 S&P, ובתנודתיות נמוכה יותר".

"מהי בדיוק תנודתיות בשוק המניות?", שאל אחד מחברי הוועדה. "בעזרת התנודתיות אנחנו מודדים את הסיכון שבהשקעה", עניתי. "ככל שהתנודתיות נמוכה יותר, הסיכון נמוך יותר. יתרון נוסף שלנו נמצא בעשרת האנליסטים המוכשרים שבית ההשקעות שלנו מעסיק".

בזווית העין יכולתי לראות שיו"ר הוועדה לא מקשיב לי אלא עסוק בטלפון הנייד שלו. "אני מתנצל", הוא אמר, "אבל אני חייב לצאת לכמה דקות. הנפקת האג"ח של יצחק תשובה נסגרת ברגעים אלה ואנחנו מעוניינים לקנות. תמשיכו בלעדי".

מחוץ לקלחת

"אנחנו ניתן לכם תמיכה לאורך כל הדרך", המשכתי בטיעוני בפני שמונת חברי ועדת ההשקעות המוסדית שנותרו בחדר. "בניגוד למתחרים שלנו מחו"ל, אנחנו דוברי עברית, ממוקמים בתל אביב וזמינים תמיד לדיונים משותפים אתכם ככל שתרצו".

"איך אתה יכול להשקיע בהצלחה בארה"ב כשאתה יושב פיסית בתל אביב?", שאל בספקנות אחד מחברי הוועדה, עורך דין במקצועו. "אתה רחוק מהקלחת, אתה לא בעניינים".

"בעידן האינטרנט והבלומברג אין משמעות למיקומך הפיסי", השבתי לו. "מידע חדש מגיע אלי בדיוק באותו הזמן שמקבל אותו מנהל השקעות בניו יורק. אם צריך, אנחנו מתקשרים טלפונית למנהלי החברות האמריקאיות ומבקשים מהם הסברים".

"יש לך חברים אישיים בין המנכ"לים ומנהלי הכספים האמריקאים? מישהו מגולדמן סאקס או ממריל לינץ' מספר לך מה עומד לקרות בשוק?"

"מניסיוני", עניתי, "הרכילות והשמועות בוול סטריט רק מפריעות לקבל החלטות השקעה שקולות ונכונות".

הרגשתי שדברי מתקבלים בספקנות רבה על ידי חברי הוועדה.

"תראו," אמרתי נחרצות, "זה שנים רבות שאנחנו מתמחים רק בהשקעות פיננסיות בחו"ל. זה הפוקוס שלנו, ועובדה שאנחנו עושים את זה לא רע בכלל. אוכל להפנות אתכם ללקוחות ותיקים שלנו לקבלת המלצות".

"אם אתה כל כך טוב, אמור לנו בבקשה מה יקרה בבורסה האמריקאית בחודשים הקרובים", ביקש אחד מחברי הוועדה, פקיד ממחלקת התקציבים של המוסד.

"עם כל הכבוד לבית ההשקעות שלכם, אתם לא רוטשילד", התפרץ לדברים חבר אחר שהגיע לוועדה מהחברה הכלכלית העירונית. "איך אתם יכולים בכלל להשתוות לרוטשילד? לפני חודשיים הוזמנו לסיור לימודי בחדרי העסקות של רוטשילד בציריך. היית צריך לראות את זה. איזה גודל! כמה מחשבים! כמה סוחרים! הם מנהלים מיליארדי דולרים בחו"ל ועוסקים בכך כבר 200 שנה".

"נכון" עניתי, "אנחנו לא רוטשילד, אבל מנהלי ההשקעות שלנו לא נופלים באיכותם מהרוטשילדים. אני מציע שתשפטו לפי התשואות שהשגנו".

"אתם לא רוטשילד", חזר חבר הוועדה על דבריו.

"לא מקבלים כל אחד"

יו"ר הוועדה חזר לחדר. החיוך הרחב שעל פניו הסגיר את שביעות רצונו. "אנחנו בפנים ובגדול", הוא אמר. המשכתי להעביר את דפי המצגת שלי, כשאני מלווה כל שקף בהסברים קצרים. שניים מחברי הוועדה עסקו בשליחה קדחתנית של מסרונים, אחר התנמנם קלות.

"אתה צריך להבין דבר נוסף", אמר לי היו"ר כשהוא מלווה אותי אל מחוץ לחדר.

"כולי אוזן".

"אנחנו מאוד מעריכים אותך ואת בית ההשקעות שלך, אבל עם הקשרים שלנו בארה"ב הצלחנו להגיע לקרן ההשקעות הטובה ביותר בניו יורק".

"איזו קרן?", שאלתי בסקרנות.

"אני לא אגלה את שם הקרן, אבל אני יכול לספר לך שמי שמנהל אותה היה בעברו הבוס של בורסת נאסד"ק. הוא עמוק בעניינים שם, הוא יודע בדיוק מי נגד מי. התשואות שהוא עושה נפלאות. זה בדוק. בין אם הבורסה עולה או יורדת - אין שנה שבה הוא מרוויח פחות מ-10%".

"נשמע מעניין מאוד", אמרתי בנימוס.

"ואל תשאל, עבדנו קשה כדי להפקיד אצלו כסף, זה לא היה פשוט, הם לא מקבלים כל אחד".

"לא מקבלים כל אחד", חזרתי כהד.

"אבל בסוף הצלחנו, הפקדנו אצלם 150 מליון דולר, ואנחנו רוצים להגדיל את ההשקעה".

"ואיך קוראים למנהל הקרן?", שאלתי, מתקשה להסתיר את קנאתי.

"שם קצת מוזר, אני לא זוכר בדיוק, משהו כמו ניידוף או מיידוף".

הכותב ניהל בעבר תיקי השקעה בשווקים בחו"ל וכיום עוסק בהשקעות נדל"ן בברלין. לתגובות: kobiblum@gmail.com

*ועדת השקעות מוסדית

גוף המורכב מכמה אנשים בעלי ניסיון בניהול כספים שמתווה, מאשר ומבקר את המדיניות של גוף השקעה מוסדי כגון חברת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#