למה הודעות הריבית אף פעם לא מפתיעות את שוק המק"מ?

בדיקה שביצע הכלכלן הראשי של הראל מעלה כי שוק המק"מ מגיב להחלטות ריבית מפתיעות לכאורה של בנק ישראל עוד לפני ההודעה הרשמית ■ ההסבר: פליטות פה, רמזים והדלפות של בכירי הבנק

רם עוזרי
שתפו בפייסבוק

>> ביום שני האחרון בכל חודש, בשעה 17:30 בדיוק, מפרסם בנק ישראל את החלטתו לגבי גובה הריבית בחודש העוקב. עם פרסום ההחלטה, ההערכות והניחושים שהציפו את השוק מפנים את מקומם להסברים בנוגע לסיבות שהביאו להחלטה.

ואולם מבדיקה שערך ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל, עולה כי עבור הפעילים בשוק האג"ח הישראלי הודעת הריבית היא אף פעם לא באמת הפתעה. תוצאות הבדיקה מראות כי גם כשהחלטת הריבית מתקבלת בניגוד לציפיות הכלכלנים, שוק האג"ח מצליח לנחש אותה ולהביא להפנמה כמעט מלאה של המשמעויות עוד לפני פרסומה.

ציפיות הכלכלנים, כפי שאלה מוצאות את ביטויין בסקר בלומברג הנערך בקרב הגופים הפיננסיים המובילים, הן, אם כן, אינדיקטור הרבה פחות טוב משוק האג"ח עבור מי שרוצה לדעת מה יקרה לריבית. שראל הגדיר כ"הפתעה" כל החלטת ריבית שהיתה שונה (גבוהה או נמוכה) מההערכה החציונית בסקר בלומברג. מאז 2006 נמצאו 20 "הפתעות" שכאלה.

כך לדוגמה, ה"הפתעה" האחרונה התרחשה בהחלטת הריבית האחרונה, כשממוצע תחזיות הכלכלנים לריבית ינואר היה 2.64% וחציון התחזיות היה 2.75%. בפועל הוחלט להוריד את הריבית ל-2.5%.

מיכאל שראלצילום: מוטי מילרוד

התגובה של השוק להחלטת הריבית לפני פרסומה בולטת במיוחד בשוק המק"מ. ב-13 מתוך 20 התצפיות, השוק הגיב ל"הפתעה" עוד לפני הודעת הריבית. כלומר כשנקבעה בסוף יום המסחר ריבית נמוכה מהצפוי, מחיר המק"מ עלה כבר באותו יום, וכשהבנק קבע בסוף יום המסחר ריבית גבוהה מהצפוי, מחיר האג"ח ירד כבר לפני כן.

יתרה מכך, הבדיקה מעלה כי ב-11 מתוך 20 תצפיות (55%) השינוי במחיר המק"מ ביום שלמחרת הודעת הריבית לא תאם את כיוון ההפתעה בריבית בנק ישראל. המשמעות של ממצא זה היא שההתאמה במחיר המק"מ נעשתה במלואה, ואף מעבר לכך, עוד ביום הודעת הריבית עצמו, לפני ההודעה.

סוחרי המק"מ הצליחו בעצם לחזות את ההפתעה עוד לפני הודעת הריבית. בדיקות סטטיסטיות שערך שראל (רגרסיה לינארית) אישרו את התוצאות. לפי בדיקות אלה, ההפתעה בריבית מסבירה באופן מובהק את השינוי במחירי המק"מ ביום המסחר האחרון לפני פרסום הריבית, אך לא את השינוי במחירי המק"מ ביום המסחר הראשון לאחר פרסום הריבית. כלומר, כל האינפורמציה באה לידי ביטוי כבר ביום הודעת הריבית.

"מכינים את הקרקע"

בחינת מחירי האג"ח הממשלתיות השקליות מלמדת על מגמה דומה לזו שנמצאה במק"מ, אם כי בצורה חלשה יותר. לגבי האג"ח השקליות הקצרות נמצא שהפתעה בריבית מסבירה באופן מובהק גם את השינוי במחירים ביום המסחר האחרון לפני פרסום הריבית וגם את השינוי במחירים ביום המסחר הראשון לאחר פרסום הריבית - כלומר, מחירי האג"ח חזו את ההפתעה, אבל באופן חלקי. בבדיקת מחירי אג"ח ארוכות יותר נמצא שהן מגיבות להפתעה בהודעת הריבית ברמת מובהקות גבוהה ביום שלאחר החלטת הריבית, וברמת מובהקות נמוכה יותר ביום החלטת הריבית.

לשראל יש הסברים שונים לתגובה המוקדמת של שוק המק"מ ל"הפתעות". אחד מהם הוא שתחזיות הריבית של הכלכלנים נאספות על ידי בלומברג כמה ימים לפני פרסום הודעת הריבית עצמה. לכן, ייתכן שהמידע שנאסף בימים אלה על ידי השוק נותן לו עדיפות. ואולם בדיקה שערך שראל אינה תומכת בהשערה זו.

הסברים נוספים נוגעים להתנהלותם של בכירי הבנק. "בנק ישראל, מסיבות שונות השמורות איתו, מכין את הקרקע להפתעה ביום שקודם להחלטת הריבית, למשל על ידי התבטאויות בתקשורת של בכיריו", טוען שראל. בנוסף, שראל מציין שייתכן שהתבטאות בתום לב של בכירי הבנק היא שגורמת לסוחרים להבין שצפויה הפתעה בהחלטת הריבית, גם כשהבכיר לא התכוון לכך.

ואולם, ההסבר המדאיג ביותר של שראל נוגע להדלפות של תוכן הדיונים בוועדת הריבית. לדבריו, "ייתכן שמידע על הדיונים הפנימיים המתקיימים בבנק ישראל לקראת החלטת הריבית דולף לציבור או לתקשורת, והכלכלנים וסוחרי האג"ח מסיקים ממידע זה לאן הרוח נושבת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker