פחות מ-10% מדמי הניהול בקופות הגמל מופנים לניהול ההשקעות

רוב דמי הניהול שמשלמים החוסכים לחברות הגמל מופנים למערכי שיווק והפצה, למימון הלוואות שנלקחו וליצירת רווחים ■ אחוזים בודדים תורמים לשיפור תשואת החוסכים

נועם בר
נועם בר

>> אחוזים בודדים בלבד מדמי הניהול שגובים בתי ההשקעות וחברות הביטוח מהחוסכים מופנים לניהול ההשקעות - כך עולה מבדיקת TheMarker.

כך למשל, הוצאות השכר בחברות הגמל, הכוללות מערכי שימור לקוחות, תפעול פנימי וניהול השקעות, מסתכמות בהיקפן בכ-0.1% מהיקף הנכסים המנוהלים - בעוד שדמי הניהול הממוצעים בענף, בנטרול קופות מפעליות, הסתכמו ב-2011 ב-1.05% מהנכסים. כלומר, פחות מ-10% מהכנסות החברות מדמי הניהול מופנות לניהול השקעות.

שאר דמי הניהול שנגבים מתחלקים לשניים - רווח ועלויות אחרות - שלא קשורות בעצם ניהול ההשקעות ולא תורמות ישירות לשיפור התשואה על חסכונות העמיתים. ראוי לציין כי הוצאות הכרוכות בעצם ביצוע פעולות המסחר, כמו עמלות ברוקראז' ודמי ניהול לקרנות השקעה, משולמות מנכסי הקופות ולא מכיס החברות - כך שהן לא כלולות בדמי הניהול המוצהרים לעמיתים.

בשליש מקופות הגמל פועלים סוכנים פנסיוניים, ובשל כך החברות משלמות להם עמלות. גובה העמלות לסוכנים קשור בגובה דמי הניהול שמשלם כל לקוח באותן קופות. בדרך כלל, גובה העמלה שיקבל הסוכן ינוע בטווח של 30%-50% מדמי הניהול הנגבים. מזלן של החברות הוא שחלק גדול מהנכסים שהן מנהלות הגיע לידיהן באמצעות רכישות ולא באמצעות סוכנים - ולכן הן לא משלמות בו עמלות לסוכנים. יש גם נכסים שהגיעו לחברות באופן ישיר, וגם עליהם לא משולמים עמלות לסוכנים. ההערכה היא כי ביחס להיקף הכללי של הנכסים המנוהלים בחברות, שיעור העמלות לסוכנים נע בטווח של 0.1%-0.2%. בגופים הגדולים, שחלק משמעותי מהנכסים שהם מנהלים הגיע מרכישות, השיעור יהיה נמוך יותר.

ככל שעובר הזמן מרחיבים הסוכנים את הפעילות שלהם בענף הגמל, וכך גם גדל שיעור העמלות שמשלמים להם הגופים. כאן ראוי להסביר כי רפורמת הניידות שנכנסה בשנים האחרונות ומאפשרת לחוסכים לעבור בקלות מקופה לקופה, הכניסה את סוכני הביטוח גם לקופות שבהן הם לא היו פעילים, כמו קופות בנקאיות. יכולת הניוד מאפשרת לסוכנים לנייד חוסכים מקופה שבה הם לא שותפים לעמלות, לקופה אחרת - שבה הם כן יגזרו קופון.

גורם הפצה נוסף שאחיזתו בענף הגמל גדלה והולכת הוא הייעוץ הבנקאי. נכון להיום, יותר מ-10% מהנכסים בענף עברו ייעוץ בבנקים, ולכן החברות משלמות עליהם דמי ניהול של 0.25% מאותם נכסים. ביחס לכלל הנכסים המנוהלים בכל גוף, מדובר בהוצאה בגין הפצה בהיקף של 0.05%-0.1% מהנכסים.

גם כאן מדובר במגמה שצפויה להתרחב, כך ששיעור ההוצאות לגופים בגין עמלות הפצה לבנקים צפוי ללכת ולגדול. את המגמה הזו רואים היטב בדו"חות בתי ההשקעות וחברות הביטוח לשנים 2010-2011. עוד ועוד חברות דיווחו על ירידה ברווחים, לפעמים למרות גידול בהכנסות, בגלל כניסת הבנקים לייעוץ הפנסיוני. קופון נוסף שגוזרים הבנקים מהחוסכים, גם אחרי הוצאת הקופות מהם, הוא עמלת תפעול בגובה של 0.1% מהנכסים המנוהלים.

הוצאה נוספת שגדלה והולכת בשנים האחרונות קשורה ברגולציה הגוברת. ההוצאות על פעולות שנדרשות על פי הרגולציה, בהן דיוור ללקוחות ובניית דו"חות שבהם מחויבת חברת גמל, כמו דו"חות כספיים, הן בשיעור של כ-0.2% מהנכסים המנוהלים בגופים.

בבתי השקעות מספרים על רגולציה שיורדת לרמת הפרטים הקטנים ביותר ומסבה להם הוצאות כבדות. "אם בעבר תשומת הלב של מנכ"ל התמקדה בהשקעות, כיום רוב תשומת הלב מופנה להתעסקות בדרישות הרגולציה", אומר מנכ"ל של אחד מבתי ההשקעות.

"יותר עלויות בגלל הרגולציה"

בשוק אומרים כי לא מדובר רק בהוצאות חד-פעמיות של שיפור המערכות והגדלה של דרישות ההון, אלא גם בריבוי ביקורות שנאלצים הגופים לממן מעצמם, ובהתעסקות תמידית עם תקנות וחוזרים רבים, שמפורסמים השכם והערב, משנים את השוק פעם אחר פעם ומצריכים מהחברות להתכונן שוב ושוב לשינויים, שבסופו של דבר לא תמיד מיושמים, או מיושמים ואז משתנים שוב. בגופים המוסדיים טוענים כי לפעמים יש הרגשה שחלק מהחוזרים ומהרפורמות המפורסמים נועדו יותר כדי להטביע חותם ולהראות פעילות רציפה מאשר באמת לדאוג לצורכי השוק והחוסכים.

יחד עם הוצאות מימון על רכישות שבוצעו בעבר והוצאות על תחזוק מערכות מידע ותשתית, מסתכם שיעור ההוצאות בגופים ב-0.65%-1% מהנכסים המנוהלים בכל גוף. בגופים הגדולים יותר - שבהם מצד אחד שיעור הסוכנים נמוך יותר, אך מצד שני יש הוצאות מימון גבוהות - שיעור ההוצאות הוא סביב 0.85% מהנכסים. שיעורי דמי הניהול הממוצעים שגבו חברות הגמל ב-2011 מותירים להן שיעורי רווח של 0.2%-0.4% מהנכסים המנוהלים - כלומר, פי כמה וכמה מהסכומים שמופנים למטרה שאמורה להיות מטרתם העיקרית - ניהול השקעות. במצב כזה, לא פלא שביצועי התשואות שמשיגות חברות גמל רבות מאכזבים, ובפעמים רבות רחוקים מביצועי השקעה טיפשה במדדים.

הדומיננטיות של הוצאות ההפצה והמימון מתבהרת כשמסתכלים על הקופות הסקטוריאליות, המנוהלות בחברות מנהלות המוגדרות מוסדות שלא למטרות רווח. דמי הניהול בקופות אלה, המנהלות כ-30 מיליארד שקל, היו ב-2011 בממוצע 0.39% - לעומת 1.05% בגופים הרגילים. אמנם החברות האלה סובלות ממערכות מחשוב ובקרה מיושנות יותר, אך בחברות הרגילות שיעור ההוצאות על מערכות מחשוב מסתכם בכ-0.1% בלבד - כך שלא מכאן מגיע הפער.

גם פערי התשואה, שלפעמים הם גם לטובת הקופות הסקטוריאליות, לא מצדיקים את הפער הקיים בדמי הניהול. בחלק מהקופות האלה מוציאים את ניהול ההשקעות לחברת ניהול תיקים מתמחה, לאחר שמתקיים מכרז.

הפער האמיתי נובע מהעובדה שמדובר בגופים שפועלים ללא הלוואות, ללא מטרות רווח - ולכן גם ללא צורך במערכי שימור והפצה. ואכן, בימים אלה בוחנים באוצר לאפשר לגופים ללא מטרות רווח שאינם סקטוריאליים להיכנס לשוק ולהציע ניהול כספים בדמי ניהול מוזלים. פיתרון כזה עשוי להשפיע וללחוץ כלפי מטה גם את שיעורי דמי הניהול בחברות הרגילות - אלה שכן פועלות למטרות רווח.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ