היועמ"ש של רשות ההגבלים: ללא קנסות - יימשכו הפרות החוק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היועמ"ש של רשות ההגבלים: ללא קנסות - יימשכו הפרות החוק

עו"ד טל אייל בוגר: "יש מקום לעיצומים כספיים - יכולים למנוע סיכול של עסקות יעילות בשל צורך באישורים טכניים"

4תגובות

"לכל אחת מהרשויות האחרות יש מנגנונים של עיצומים כספיים ורשות ההגבלים נותרה לבדה מאחור במובן הזה. לרשות ההגבלים יש צורך אקוטי בכלי הזה, שבלעדיו מקרים של הפרות של חוק ההגבלים העסקיים לא מטופלים". כך אומר היום עו"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, בכנס השנתי של הרשות בתל אביב.

דבריו של שוורץ התרכזו בחוק החדש שמנסה רשות ההגבלים לקדם על מנת שתוכל להטיל עיצומים כספיים על חברות המפרות את חוק ההגבלים. זאת, בדומה לחוק האכיפה המנהלית שעבר בשנה שעברה ומקנה לרשות ניירות ערך את האפשרות לעשות זאת.

"כיום הכלי היחיד שבו משתמשת הרשות כנגד מפירי החוק הוא ההליך הפלילי. נכון, יש אפשרות להוציא קביעות שהן לא נעימות מבחינה ציבורית וחושפות את החברות לאכיפה פרטית, אבל למעשה רוב הקביעות של הממונה לא הביאו את השוק הפרטי לפתוח בהליכים נגד החברות המפרות", אמר שוורץ.

שוורץ התייחס למאפיינים שונים של החוק בנוסחו הנוכחי, הנמצא כיום בדיון בועדת הכלכלה של הכנסת. כך למשל, בחוק הקיים הסמכות להטיל עיצום כספי מצוי בידי הממונה על ההגבלים. "האכיפה בתחום ההגבלים מרוכזת בידי הממונה, ולכן ההחלטה על עיצום כספי צריכה להיות בידי הממונה. הממונה הוא זה שצריך להטיל ולא ועדות למיניהן. הוא הגורם המנהלי הרלוונטי", הסביר שוורץ.

נוסף על כך, בחוק שהגישה הרשות אומצה השיטה האירופית שקובעת את העיצום הכספי המקסימלי כ-10% ממחזור המכירות של החברה, כאשר בחברות ענק שמחזור העסקים שלהן גבוה מ-300 מיליון שקל נקבע רף מקסימלי של 30 מיליון שקל.

"בניגוד למרבית הרגולטורים, רשות ההגבלים מסדירה את פעילות המשק כולו. אין מאגר סגור של בעלי רישיונות שרק עליהם חל הפיקוח. היא מפקחת מהחברות הכי גדולות במשק ועד לעוסק הכי קטן. לכן צריך להיות מתאם בין זהותו של המפר ובין העיצום הכספי המוטל עליו", הסביר שוורץ.

"אין כאן סטייה מהמודל הקיים של הרשות"

שוורץ התייחס גם לביקורת שעלתה לפיה מדובר על סכומים גבוהים מאוד. "מי שמעיין לעומק בחוק ניירות ערך המתוקן יראה שקיימות שם סמכויות להגדיל את גודל העיצום בהפרה נמשכת ובהפרה חוזרת. זה מייצר אפשרות לעיצומים כספיים גבוהים בהרבה מ-30 מיליון שקל. אצלנו אין את המנגנון הזה".

"אין אצלנו פסילות מכהונה, אפשרות לחייב את המפר לפצות את הנפגע, אנחנו לא נותנים רישיונות ולכן לא יכולים לקחת את רישיונות. זה צריך להיות שיקול בקביעת גובה העיצומים שהרשות תוכל להטיל".

בנוגע לשיקול הדעת הנתונה בידי הממונה, אומר שוורץ, חייבים להותיר בידי הממונה מספיק מקום. "שיקול הדעת צריך להישאר בידי הממונה לא כדי להחמיר עם החברות, אלא דווקא במקומות שבהם צריך להקל עליהן".

לגבי הביקורת על כך שרשות ההגבלים העסקיים, תחת הצעת החוק היא התובעת, השופטת והמוציאה לפועל של החוק, אמר שוורץ כי כשמדובר על רשות העסקיים הטיעון מפספס את העיקר. "אין כאן סטייה מהמודל הקיים של הרשות. גם כאשר הרשות עושה החלטה לגבי מיזוגים, זה בדיוק אותו דבר. אי אפשר לטעון שהמשקל הכלכלי העומד על הכף בהחלטה של מיזוג הוא פחות מהחלטה במקרה של עיצום כספי על חברות מפרות", אמר שוורץ.

"אם החשש הוא מניצול לרעה של שיקול הדעת אני מזמין את כולם לפתוח את החוק ולקרוא אותו. אוי לנו אם יהיה לנו ממונה שיירצה לנצל את החוק לרעה. בחוק הקיים כבר יש אפשרויות לגרום הרבה מאוד נזק. ההרחבה של החוק לאפשר עיצומים כספיים לא חורגת קונספטואלית מחוק ההגבלים העסקיים", הוסיף שוורץ.

"לשנות את הנוסח הקיים של החוק"

"יש מקום לעיצומים כספיים אבל לא בנוסח הקיים של החוק", אמרה בתגובה לדברים עו"ד טל אייל בוגר שותפה ממשרד פישר בכר המתמחה בתחום ההגבלים.

עו"ד אייל בוגר ציינה כי "זה אפיק טוב למקרים שללא האפשרות הזו היו הולכים לטיפול באפיק הפלילי או במקרים בהם הצורך באישור טכני של הרשות מביא לסיכול של עסקות יעילות. האתגר הוא בניסוח מדויק של החוק. הסכומים הם סכומים מאוד גבוהים. אין מדרג. אין דיפרנציאליות. אני קוראת לרשות לשקול את האפשרות לשפר את החוק".

הסכנה, היא אומרת, נמצאת באכיפת יתר. "ייתכן שהאפיק החדש של האכיפה יביא את הרשות ללכת לאכיפה במקומות שבהם ללא הכלי הזה היא לא היתה עושה. כמו כן, מנקודת מבט של עלות, העיצומים הכספיים עלולים להיות יקרים יותר לחברות מאשר הליך אכיפה פלילי".


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#