נזיר הגאות והשפל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נזיר הגאות והשפל

תגובות

>> איפה טעה אילן בן דב? כיצד השתבשו הנחות הבסיס של אותו מודל מימון מפורסם שהיה גאוותו מאז הרכישה הממונפת?

ההנחה הראשונה התנפצה בדיוק שנה לאחר שרכש את החברה. שר התקשורת, משה כחלון, שינה את החוקים הטובים והישנים שעל פיהם התנהל שוק התקשורת עד 2010. כחלון האמין בתמימותו שהוא עובד בעבור 9 מיליון לקוחות סלולר, ושינה את גישת הרגולציה בשוק הסלולר - מגישה המגוננת על בעלי ההון לכזו המציבה את הצרכנים בראש סדר העדיפויות.

פתאום רמת התחרות בשוק שוק הסלולר זינקה והפרמיה המונופולסטית התפוגגה. כך במהרה האטה מכונת המזומנים של פרטנר, והיא נדרשה לצמצם את הסיכון הפיננסי, לחשוב מעט יותר על עתידה ופחות על עתיד בעל השליטה שלה.

ההנחה השנייה שהתפוגגה היא שחברות הסלולר מתנהלות היטב מעצמן. עד הגברת התחרות רווחה הדעה כי חברות הסלולר הן ארגונים משומנים ויעילים שיודעים היטב להגיב לכל התפתחות בשוק. הנהלות החברות שידרו כלפי חוץ כי הן מסוגלות להתמודד היטב מול תחרות, ובאותה השעה לשמור על תזרים דיווידנדים יציב לרווחת בעלי השליטה. בן דב האמין כי ניהול פרטנר משול להליכה נעימה בפארק. הוא צדק עד שהגיע כחלון.

העלייה שחלה ברמת התחרות בסלולר, חשפה כי חברת ענק זו אינה חסינה מטעויות. שינוי הסביבה התחרותית הוכיח כי הניהול "המדהים" של פרטנר בשנים האחרונות נבע בעיקר מהתחרות הנמוכה. כשהתחרות חזרה, חזרו גם הצרות, ובן דב כמנהל לא היה שם כדי להתמודד היטב עם הצרות האלה.

הנחה שלישית שהתפוגגה היא ששוק הון ימשיך ויאתגר את בעלי ההון הממונפים ויספק להם מימון ללא תנאי. בן דב האמין כי יצליח תמיד למחזר את החוב שלו במחירים נוחים. אמנם משבר 2008 לימד את השמרנים כי לא לעולם חוסן, אך בן דב לא חשש. בניגוד למתחרה שלו, שאול אלוביץ' שרכש את בזק חודשיים אחריו, בן דב לא לקחת מימון בנקאי, וסמך על עצמו כי יצליח לשמור על מערכת יחסים חיובית עם שוק ההון המקומי.

הוא טעה כשחשב שיצליח לעופף מעל משבר החוב של טאו, וטעה כשהאמין שיצליח לשכנע את המוסדיים כי תשואה של 10%-20% באג"ח של סקייליקס אינה משקפת היטב את הסיכון הגלום בעסקיו.

כפי שבן דב לא ראה איש כשרכש את פרטנר באוגוסט 2009 במחיר מלא של 50 שקל למניה (מתואם לדיווידנד), כך אינו רואה איש כיום כשהוא מנסה להיפטר מנכס זה לפי מחיר של 40 שקל למניה, כך לפי הערכות בענף.

אותה סערת רגשות שגרמה לו לרכוש את השליטה בפרטנר במחיר גבוה ולקחת על עצמו סיכון בלתי סביר, תהיה זו שתוציא אותו מההשקעה במחיר נמוך. אם בן דב חושב שיוכל למכור רק חלקים מהחברה, הוא כנראה טועה. גופי ההשקעות הגדולים שמתמודדים על העסקה - אלו שיש להם את ההון הדרוש כדי לעמוד בתקופה ביניים ללא תזרים דיווידנדים - לא יסתפקו ב-22% מפרטנר. הם ירצו שליטה. הם גם לא ימהרו לשמור על בן דב כשותף. מבחינתם, שותפים הם מי שמביאים ערך לחברה או לעסקה. בן דב כנראה אינו כזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#