דש: האם יש כיסוי להבטחתו של הבנק המרכזי האמריקאי? - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דש: האם יש כיסוי להבטחתו של הבנק המרכזי האמריקאי?

אלכס זבז'ינסקי: "לא היינו בונים יותר מדי על הבטחתו של הבנק המרכזי האמריקאי בתחום הריבית"

3תגובות

הבנק המרכזי האמריקאי עשה בשבוע שעבר שלושה צעדים מהפכניים: הציב בפעם הראשונה את יעד האינפלציה ברמה של 2%, פרסם תחזיות הריבית של חברי הועדה המוניטארית, והבטיח שלא ישנה את הריבית עד סוף שנת 2014.

הנקודה המפתיעה ביותר הייתה ההתחייבות להשאיר את הריבית ללא שינוי לתקופה של שלוש שנים, גם אם לא מדובר בהתחייבות משפטית או מחייבת בסנקציה במקרה שתופר. כך למעשה הצטרף הבנק הפדראלי האמריקאי לעמיתו האירופאי, אשר הבטיח ריבית נמוכה לתקופה זהה לבנקים על ידי מתן הלוואה לשלוש שנים.

השוק לקח את הבטחת הפדרל ריזרב ברצינות. תשואות אגרות החוב הממשלתיות ירדו בצורה חדה, אפילו בטווחים הארוכים. אף על פי כן, נשאלת השאלה כמה "כיסוי" יש להבטחה של הבנק המרכזי?

כנראה שלא הרבה. כל כך הרבה דברים עשויים להשתנות בשלוש שנים, שנראה שהפדרל ריזרב לקח על עצמו התחייבות מעט יומרנית. היכולת לחזות תהליכים כלכליים לפרקי זמן ארוכים כל-כך מוגבלת, ובמיוחד בתקופה הנוכחית.

קחו לדוגמה את התחזית של אותו בנק מרכזי מחודש אפריל של שנה שעברה לצמיחתו של המשק האמריקאי בשנת 2011. טווח התחזיות שניתנו על ידי כל החברים בוועדה המוניטארית אז נע בין 2.9%-3.7%. הנתונים בפועל עדיין לא ידועים, אך על פי האומדנים הראשוניים צמח המשק האמריקאי בשנת 2011 בקצב של 1.7% בלבד, הרחק מחוץ לטווח התחזיות. כמובן שהייתה זו שנה לא שגרתית, אך בתקופתנו אנו, האמירה לפיה הדבר הבטוח היחידי הוא שהעתיד יפתיע אותנו, מקבלת משנה תוקף מיוחד.

ניתן לטעון כמובן, שלהבדיל מנתוני הצמיחה אשר מושפעים מגורמים רבים כל כך הנמצאים מחוץ לשליטה של הבנק המרכזי, כגון המשבר באירופה, מחירי הנפט וכו', החלטות הריבית מצויות בידי הבנק המרכזי עצמו ולכן הוא יכול לחזות באופן מדויק את השינויים בה. בהקשר זה יש לציין שהחלטות הריבית אינן שרירותיות ומושפעות מגורמים רבים. התרחקות מיעד האינפלציה שקבע לראשונה הבנק המרכזי עשויה לגרום לשינוי בריבית עוד בטרם נגיע למועד המובטח בסוף שנת 2014.

בהבטחה לא לשנות את הריבית לתקופה כל כך רחוקה טמון בעצם "מנגנון השמדה עצמית פנימי". הבטחה לריבית זולה עשויה להזין את עליות מחירי הסחורות ונכסים אחרים אליהם יזרמו כספי החוסכים המנסים להתגונן מפני היחלשותו של המטבע האמריקאי, ומחפשים אחר תשואה ריאלית חיובית לעומת הריבית האפסית שמעניקים להם נכסים בטוחים כגון האג"ח הממשלתיות בארה"ב.

הנהנית הגדולה מהחלטתו של הבנק המרכזי תהיה ממשלת ארה"ב, שבזכות הריבית הנמוכה תוכל לממן את החוב בריבית זולה מאוד.

במינון סביר, התוצאות של הבטחת ריבית נמוכה יהיו חיוביות למשק האמריקאי. אולם, אם המינון של הבטחת הבנק הפדרלי יסתבר כמוגזם, האינפלציה עלולה לעלות ותשתית של בועות עתידיות בנכסים פיננסיים ובתחום הנדל"ן תתחיל להתגבש. נוכח ריבית אפסית וכמות עצומה של כסף שפמפמו הבנקים המרכזיים בשנים האחרונות אל תוך הכלכלה, תרחישים אלו רחוקים מלהיות בלתי סבירים.

אם הבנק הפדרלי יזהה שאכן הדברים מתחילים לחרוג מן ההשפעה הרצויה של ההתאוששות בכלכלה, הוא עשוי להפר את הבטחתו ולשנות את הריבית הרבה יותר מוקדם מן המובטח. הדבר יגרום לזעזוע כולל בשווקים, בעיקר בשוק האג"ח.

אפשר כמובן להביא בתור דוגמא נגדית את יפן, בה קיימת שנים רבות ריבית אפסית, ועדיין קובעי המדיניות רק חולמים על יצירת אינפלציה כלשהי. מדוע התסריט היפני לא יתרחש גם בארה"ב?

ראשית, תרחיש דומה כן יכול להתרחש, ומכך חושש הבנק המרכזי. יחד עם זאת, נציין רק שני הבדלים שיכולים לגרום להתרחשויות בארה"ב להיות שונות משמעותית מאלה ביפן. קודם כל, תרבות הצריכה בארה"ב שונה מהותית מאשר ביפן. היפנים, גם בריבית האפסית, ממשיכים לשמור על רמת חיסכון גבוהה.

בארה"ב לעומת זאת, שיעור החיסכון שעלה אחרי המשבר של שנת 2008-2009, כבר נמצא במגמה עקבית של ירידה בשנה האחרונה. הירידה בחיסכון שימשה להגדלת הצריכה של משקי הבית בארה"ב בשנה שעברה. ההבדל השני נובע מכך שהמשבר ביפן בתחילת שנות ה-90 היה הרבה יותר מקומי מבחינת השפעתו.

לצעדים של הבנק המרכזי היפני היו בעיקר השפעות לוקאליות. מעצם היותו של הדולר האמריקאי המטבע הרזרבי העיקרי בעולם, השפעת הצעדים של הבנק המרכזי האמריקאי הרבה יותר רחבה, וגורמת לשינוי בתמחור הנכסים, החל ממחירי הסחורות בעולם ועד למחירי הנדל"ן במדינות מתפתחות.

לסיכום נציין, שלא היינו בונים יותר מדי על הבטחתו של הבנק המרכזי האמריקאי בתחום הריבית. נראה שצעד זה יכול לסייע להתאוששותה של הכלכלה האמריקאית מחד, אך מאידך טומן בתוכו סיכונים והפתעות רבים.

הכותב הוא כלכלן המקרו של דש בית השקעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#