מה יישאר מטרכטנברג? נדחתה ההכרעה על יבוא היצף - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה יישאר מטרכטנברג? נדחתה ההכרעה על יבוא היצף

במקום איסור הגנה על מונופולים מיבוא בהיצף תתבקש הממשלה לאשר ששר התמ"ת יקבע כללים ברוח המלצות ועדת טרכטנברג

12תגובות

הצעת החלטה שהועברה הלילה לאישור הממשלה קובעת כי שר התמ"ת, שלום שמחון, יקבע כללים להגנה על מונופולים ויצרנים בודדים בשוק מפני יבוא מתחרה בהיצף.

היצף הוא מצב בו מוצר נמכר בארץ היצוא במחיר הנמוך ממחירו בארץ הייצור. אם ההיצף פוגע בתעשיה בארץ היצוא, אפשר להטיל עליו היטל על פי כללי הסחר הבינלאומי. ועדת טרכטנברג חשפה כי בשנים האחרונות נהנו מונופולים ויצרנים בודדים מהגנת היצף, שיצרה עיוותים בין התועלת למשק לתועלת ליצרן המקומי.

עופר וקנין

הוועדה המליצה למנוע ממונופולים הגנת היצף. ההמלצה נדחתה על ידי משרד התמ"ת ולמרות מאמצי משרד האוצר לקדם נוסחת פשרה אחרת, נדחתה ההכרעה בנושא ונותרה בידי שר התמ"ת בלבד. מה שנותר מהצלצת טרכטנברג למנוע ממונופולים הגנת היצף הוא שהשר יקבע עד ה-1 ביוני 2012 כללים ברוח המלצות טרכטנברג בנוגע להגנה על מונופולים ויצרנים בודדים.

נוסח הצעת ההחלטה קובע כי הממשלה מתבקשת "להסמיך את שר התמ"ת לקבוע בתקנות, תנאים להטלת היטל ואמצעי הגנה, בין לאחר שהוגשה תלונה ובין אם ביוזמת הממונה. תנאים כאמור ייקבעו גם על פי - העקרונות של המלצות הוועדה לשינוי כלכלי חברתי. תקנות כאמור יותקנו לא יאוחר מיום 1 ביוני 2012. שר התמ"ת יקבע בתקנות בעניין הגנה על מונופולין מקומי".

בדברי ההסבר להצעה נכתב, כי התקנות יתייחסו גם למצב של יצרן מקומי יחיד המבקש היטל וגם למונופול. זאת, "בשל מצבו המיוחד של יצרן מקומי יחיד, שהוא נהנה יחיד מהטלת היטל, והוא פועל בענף שאיננו תחרותי, מתקיים סיכון שהיטל יפגע בתועלת הכללית במקרה של יצרן מקומי יחיד".

בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג מוצע לממשלה בנוסף כי יתוקן חוק היטלי סחר באופן שיוגדר מפורשות כי צו המטיל היטל היצף יוטל בדרך של הטלת היטל חדש כלומר, לא ניתן יהיה להאריך היטלים ללא בדיקה מחודשת יסודית. כמו כן, שרי האוצר והתמ"ת יוכלו להאריך תוקפו של היטל לשם השלמת חקירה לתקופה של עד ל-90 יום מיום פתיחת החקירה.

בנוסף, שר התמ"ת, בהיוועצות עם שר האוצר, יהיה רשאי לקבוע תקנות הקובעות תנאים נוספים להטלת היטל. עוד מוצע כי מנכ"ל משרד התמ"ת יעמוד בראש צוות שיגבש המלצה לגבי התקופה המרבית הרצופה שניתן להטיל בה היטל ויגיש המלצותיו עד ה-1 באפריל 2012.

בדברי ההסבר נכתב כי בהכללה ניתן לומר שמטרת ההיטלים היא להגן על תעשייה מקומית מתחרות טורפנית בלתי הוגנת (היטל היצף והיטל משווה) או להעניק לה הגנה מפני שורה של סיבות המנויות בחוק (היטל בטחה). בפועל, ועדת טרכטנברג סברה כי השימוש שנעשה בכלי ההיטלים אינו משקף איזון סביר בין טובת הצרכן המקומי וטובת התעשיין המקומי. כך, שיעור ניכר מהחקירות שנפתחו במסגרת החוק בתקופה האחרונה היו בתעשיות מונופוליסטיות או ריכוזיות במידה חריגה. אומדן שבוצע על בסיס נתונים שהתקבלו מהממונה על היטלי סחר, עולה כי סך העלות הישירה של ההיטלים למשק עולה על 600 מיליון שקל בשנה.

בנוסף, מנגנון ההיטלים מייצר עלויות משקיות ייחודיות שאותן קשה לאמוד: פגיעה בקשרי המסחר של ישראל עם מדינות אחרות, עלויות הכרוכות במניעת התחרות ועלות בירוקרטית הכרוכה בהתמודדות עם חקירת היבוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#