חוק התספורות יעלה היום להצבעה בקריאה טרומית - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק התספורות יעלה היום להצבעה בקריאה טרומית

החוק יחייב פיקוח של בית משפט על כל הסדר חוב עם בעלי האג"ח שיכלול הפחתת תשלום של 10% מהחוב ויותר. עו"ד רונן בהרב: "החוק אינו מתייחס לשאלה החשובה ביותר - כמה כסף יתרום בעל השליטה מכיסו"

תגובות

>> "חוק התספורות" יעלה היום להצבעה בקריאה טרומית בכנסת. בתחילת השבוע זכה החוק לתמיכת הממשלה ועבר לוועדת הכנסת לענייני חקיקה. החוק מחייב פיקוח של בית משפט על כל הסדר חוב הכולל הפחתת תשלום לבעלי האג"ח (תספורת) בגובה של 10% מהחוב ויותר.

בחוק, שיזמו הח"כים זהבה גלאון (מרצ) ויצחק וקנין (ש"ס), נקבע כי בכל הסדר חוב שכזה ימונה נאמן מטעם בית משפט שייצג את האינטרס של מחזיקי האג"ח אל מול בעלי החוב. לפי החוק, כל הסדר שאותו יבקש בעל החוב לאשר, יצטרך לקבל את אישורו של הנאמן שיפעל בתיאום עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר ועם רשות ניירות ערך.

"החוק יספק עוד עבודה לעורכי דין ורואה חשבון ויסרבל את המערכת. עוד חמש שנים יבינו שזה לא עובד ויבטלו את הכל", אמר אתמול גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף ובעלים בבית השקעות אלטשולר שחם. "בית המשפט ממנה כל הזמן את אותם האנשים לנאמנים. הם עושים את עבודתם נאמנה, אבל בסוף הנאמן לוקח מיליונים. זה כסף שיוצא מקופת החברה, וכשמדובר על חברה בהסדר, המשמעות היא שזה בא על חשבון בעלי החוב. אולי החוק צריך לכלול מנגנון לקביעת שכר הנאמן".

"איני מתרגש מהחוק", אמר עו"ד רונן בהרב, שותף במשרד פרייז, נווה, בהרב (PNB). "החוק ממשיך מסורת מאוד שמרנית בישראל בכל הנוגע להסדרי חוב. מדובר בחוק פרוצדורלי וטכני שאינו נותן מענה לאף אחד מהסדרי החוב הנמצאים על השולחן.

"כל מה שהחוק עושה הוא לייצר עוד תפקיד בשוק ההון, של נאמן, אחרי שכבר יש אפשרות לבחירת נציגות לבעלי האג"ח, ויש מוסדיים שתפקידם לייצג. מלבד העובדה שקביעת הסף של 10% מייצרת לגיטימציה לתספורות של עד 10%, החוק אינו מתייחס לשאלה החשובה ביותר בכל הסדר חוב: כמה כסף בעל השליטה יתרום מכיסו להסדר החוב.

"הגענו למצב שאפילו המחוקק אינו מעז לערער על עיקרון האחריות המשפטית המוגבלת (של בעלי השליטה בחברות, ר"מ) וההפרדה בין בעלות לניהול. זהו עיקרון שנתפש כקדוש. הכלל של האחריות המשפטית המוגבלת אינו מובן מאליו. הוא נועד לקדם מטרות כלכליות, ובהסדרי החוב הנוכחיים בישראל לא בטוח שהוא עושה זאת. בזה חוק התספורת אינו מטפל".

ד"ר אופיר נוה ממשרד PNB הוסיף: "בפני בתי המשפט עומדת הדרך לעצב את כלל האחריות המוגבלת ולהתאימו לנסיבות משתנות במסגרת חוק החברות. ראוי שבתי המשפט יבחנו בכל מקרה לגופו מהי מידת ההגנה שראוי לתת לבעלי השליטה בחברות הנקלעות להסדרי חוב, על פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה".

לפחות 36 הסדרי חוב נמצאים כיום במשא ומתן בין מחזיקי האג"ח לבעלי השליטה בחברות, על אג"ח בהיקף של לפחות 3.1 מיליארד שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#