"שימוש ב-9 IFRS לחלוקת דיווידנד - מהלך קיצוני ומסוכן" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שימוש ב-9 IFRS לחלוקת דיווידנד - מהלך קיצוני ומסוכן"

פרופ' יוסי גרוס, מומחה לממשל תאגידי, מזהיר: אסור להסמיך את בית המשפט להתיר חלוקת דיווידנדים מתוך הפחתה בהון העצמי. יש להיזהר גם בכל הנוגע לשימוש ב"חירות השיערוך" של נדל"ן ליצירת רווחים

>> "אימוץ התקן החשבונאי 9 IFRS הוא מהלך קיצוני, שמסוכן יותר מחלוקת דיווידנדים על בסיס רווחי שערוך נדל"ן" - כך הזהיר אתמול פרופ' יוסי גרוס, אחד המומחים הבולטים לממשל תאגידי בישראל, בשיחה עם TheMarker.

"המבחן החשוב ביותר לחלוקת דיווידנד הוא לא מבחן הרווח שיגדל כתוצאה מאימוץ תקנים חשבונאיים או שערוך של נדל"ן, אלא דווקא מבחן יכולת הפירעון של החברה ועמידה בהתחייבויותיה. העובדה שיש רווח בספרים לא מצדיקה חלוקת דיווידנד", הוסיף גרוס.

דבריו של גרוס, פרופ' למשפטים באוניברסיטת תל אביב ושותף במשרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', נאמרים על רקע הודעתה של רשות ני"ע משלשום, לפיה פנתה למשרד המשפטים בבקשה שיאסור חלוקת דיווידנד על בסיס אימוץ התקן. עו"ד דוד חודק מייצג את אי.די.בי בוועדת הריכוזיות.

התקן החדש 9 IFRS, שאומץ זה לא כבר על ידי קבוצת אי.די.בי, מאפשר לחברות להכיר בשינויים בשווי הוגן של השקעה פיננסית (דוגמת ההשקעה בבנק השווייצי קרדיט סוויס), שלא במסגרת דו"ח הרווח וההפסד הרגיל - אלא כחלק משינוי בקרן ההון העצמי של החברה (חלק מדו"ח הרווח וההפסד הכולל). "התקן החדש גורם לכך שההפסדים אינם נצברים במסגרת דו"ח הרווח וההפסד הרגיל, ואינם מקטינים את יתרת העודפים שניתנת לחלוקה כדיווידנד", מסביר גרוס. "הדירקטורים בחברות שבחרו לאמץ את התקן חייבים להיות מודעים לכך שהם נושאים באחריות על המהלך. בספרי 'דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי' הסברתי על אחריות הדירקטורים בנוגע לחלוקת דיווידנד".

לדברי גרוס, אם חברה תגיע לחדלות פירעון או להסדר חוב ויתברר שחולקו דיווידנדים על בסיס שערוך או אימוץ תקנים חשבונאיים, הדירקטורים עשויים לעמוד בפני תביעות. "במקרה כזה האחריות על הדירקטורים גדולה, שכן החלטה על חלוקת הדיווידנד היתה בגדר הפרת אמונים. לדירקטורים תהיה אחריות אישית על הפעולה, ובגין הפרה שכזו אין ביטוח ואין שיפוי. הדירקטור היה צריך לבחון מה יאמר המפרק, מה יאמרו הנושים. ראה למשל את תביעות הנגזרת שהוגשו באחרונה בפרטנר או בבזק".

בעיני גרוס, גם הפנייה לבית המשפט לחלוקת דיווידנד נראית מסוכנת ולא נכונה. "צריך להיזהר מאוד באם להסמיך את בית המשפט לחלק דיווידנד ללא רווח. כמו שנוכחנו לדעת, חוות דעת של מומחים ניתנת בקלות - ראה את חוות הדעת השונות שניתנו בעת מכירת מכתשים אגן. אני חושב שצריך לשקול אם יש מקום בכלל לאפשר חלוקת דיווידנד כשאין רווחים, ואפילו לא להסמיך את בית המשפט לאשר חלוקה כזו. אני לא בטוח שהניסיון עד היום בהקשר זה מצדיק את עצמו".

גרוס מדגיש עוד בדבריו כי יש להיזהר גם בכל הנוגע לשימוש ב"חירות השערוך" של נדל"ן ליצירת רווחים בחברות. "החוק באנגליה ובהולנד אוסר על חלוקת דיווידנד משערוך נכסים, אך בישראל המחוקק עדיין לא החליט בעניין. במקרים של שערוך, על הדירקטורים לבדוק את הערכת השווי שלפיה בוצע השערוך. בנוסף עליהם לבדוק כיצד נבחרו המעריכים והשמאים ועל פי אילו קריטריונים, וכן לוודא שאין מדובר בהערכות מוטות. "החשש נובע מנטייה של מנהלים לנפח את רווחי החברה ככל שהבונוסים שלהם הם נגזרת של הרווחים הללו. המנהלים נעזרים בתמיכתם של בעלי השליטה, שחייבים לקבל דיווידנדים כדי להחזיר את חובות המינוף", הסביר גרוס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#