"שימוש בכלים חשבונאיים לחלוקת דיווידנד - מהלך מסוכן" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שימוש בכלים חשבונאיים לחלוקת דיווידנד - מהלך מסוכן"

פרופ' גרוס על אימוץ תקן IFRS9: "הדירקטורים עשויים לעמוד בפני תביעות; במקרה כזה אין ביטוח או שיפוי" ■ "אסור להסמיך את ביהמ"ש לאשר הפחתה בהון העצמי"

9תגובות

"אימוץ התקן החשבונאי IFRS9 הוא מהלך קיצוני שמסוכן יותר מחלוקת דיווידנדים על בסיס רווחי שערוך נדל"ן" - כך מזהיר היום פרופ' יוסי גרוס, אחד המומחים לממשל תאגידי בארץ בשיחה עם TheMarker. "המבחן החשוב ביותר לחלוקת דיווידנד הוא לא מבחן הרווח שיגדל כתוצאה מאימוץ תקנים חשבונאיים או שערוך של נדל"ן, אלא דווקא מבחן יכולת הפירעון של החברה ועמידה בהתחייבויותיה. העובדה שיש רווח בספרים לא מצדיקה חלוקת דיווידנד", הוסיף.

דבריו של גרוס, פרופ' למשפטים באוניברסיטת תל אביב ושותף במשרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', נאמרים על רקע הודעתה של רשות ני"ע מאתמול (ב') לפיה פנתה למשרד המשפטים בבקשה שיאסור חלוקת דיווידנד על בסיס אימוץ התקן החשבונאי IFRS9.

דודו בכר

התקן החדש, שאומץ לא מכבר על ידי קבוצת אי.די.בי, מאפשר לחברות להכיר בשינויים בשווי הוגן של השקעה פיננסית (דוגמת ההשקעה בבנק השווייצי קרדיט סוויס), שלא במסגרת דו"ח הרווח וההפסד הרגיל אלא כחלק משינוי בקרן ההון העצמי של החברה כחלק מדו"ח הרווח וההפסד הכולל.

"התקן החדש גורם לכך שההפסדים אינם נצברים במסגרת דו"ח הרווח וההפסד הרגיל ואינם מקטינים את יתרת העודפים שניתנת לחלוקה כדיווידנד", מסביר גרוס. "הדירקטורים באותן חברות שבחרו לאמץ את התקן חייבים להיות מודעים לכך שהם נושאים באחריות על המהלך. התייחסתי לכך בספר החדש שלי 'דירקטורים ונושאי משרה בעידן הממשל התאגידי'. יש שם פרק שלם המוקדש לנושא אחריות דירקטורים בכל הנוגע לחלוקת דיווידנד".

לדברי גרוס, במידה שחברה תגיע לחדלות פירעון או להסדר חוב ויתברר שחולקו דיווידנדים על בסיס שערוך או אימוץ תקנים חשבונאיים אזי הדירקטורים עשויים לעמוד בפני תביעות. "במקרה כזה האחריות על הדירקטורים גדולה, שכן החלטה על חלוקת הדיווידנד הייתה בגדר הפרת אמונים. לדירקטורים תהיה אחריות אישית על הפעולה ובגין הפרה שכזו אין ביטוח ואין שיפוי. הדירקטור היה צריך לבחון מה יאמר המפרק? מה יאמרו הנושים? ראה למשל את תביעות הנגזרת שהוגשו באחרונה בפרטנר או בבזק", הוא אומר.

"חוות דעת של מומחים ניתנת בקלות"

חלוקת דיווידנדים מאסיבית היא דרך של בעלי שליטה לממן השתלטויות על חברות רבות. מרבית הלווים הגדולים במשק הקימו בדרך זו את הפירמידות העסקיות שלהן. אותם בעלי שליטה גייסו אשראי בנקאי ואג"ח תוך שהם מניחים שיממנו את החזר החובות מתוך כספי החברות הנשלטות והדיווידנדים שלהן. חלק מבעלי השליטה אף פנו לבית המשפט בבקשה מיוחדת לאשר חלוקת דיווידנד שלא כדרך הרווחים של החברה אלא בצורה של הפחתה בהון העצמי - כפי שעשה באחרונה שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק.

בעיני גרוס, גם הפנייה לבית המשפט לחלוקת דיווידנד נראית מסוכנת ולא נכונה. "צריך להיזהר מאוד באם להסמיך את בית המשפט לחלק דיווידנד ללא רווח. חוות דעת של מומחים ניתנת בקלות - ראה את חוות הדעת השונות שניתנו בעת מכירת מכתשים אגן. אני חושב שצריך לשקול אם יש מקום בכלל לאפשר חלוקת דיווידנד כשאין רווחים ולא להסמיך את בית המשפט לאשר חלוקה כזו. אני לא בטוח שהניסיון עד היום בהקשר זה מצדיק את עצמו". 

גרוס מדגיש עוד בדבריו כי יש להיזהר גם בכל הנוגע לשימוש בחירות השערוך של נדל"ן ליצירת רווחים בחברות. "החוק באנגליה ובהולנד אוסר על חלוקת דיווידנד משערוך נכסים אך בישראל המחוקק עדיין לא החליט בעניין. במקרים של שערוך, על הדירקטורים לבדוק את הערכת השווי שעל פיה בוצע השערוך. בנוסף עליהם לבדוק כיצד נבחרו המעריכים והשמאים ועל פי אילו קריטריונים, וכן לוודא שאין מדובר בהערכות מוטות.

"החשש נובע מנטייה של מנהלים לנפח את רווחי החברה ככל שהבונוסים שלהם נגזרים מהמרווחים. המנהלים נעזרים בתמיכתם של בעלי השליטה, החייבים לקבל דיווידנדים כדי להחזיר את חובות המינוף", סיכם גרוס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#