"תתרגלו לעולם בלי תשואה ובלי רווחים - העיקר לא להפסיד" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"תתרגלו לעולם בלי תשואה ובלי רווחים - העיקר לא להפסיד"

לאחר ארבע תחזיות שהתפרסמו ב-TheMarker בארבע השנים האחרונות, שמהן פגע בשלוש והחמיץ באחת, נ', שועל שווקים ותיק, מעריך: "מבחינה כלכלית העולם אבוד; אין צמיחה וגם לא תהיה"

32תגובות

לפני ארבע שנים, בינואר 2008, פירסמנו כאן את תחזיתו של נ', איש שוק הון מנוסה ומקורי, שהעדיף לא להיחשף. נ', שרואיין עם בכיר אחר בשוק ההון, היה הפסימי בין השניים ודיבר על מפולת מתקרבת בבורסה ובכלכלה. הוא צדק. השווקים נפלו, ומי שיצא בזמן הרוויח.

מאז פירסמנו עוד שלוש תחזיות של נ', ובשלושתן הוא היה שלילי בנוגע לכיוונים שאליהם צועדת הכלכלה העולמית. ובכל זאת, בתחזית השנייה שלו (נובמבר 2008), בשיאה של המפולת העולמית, המליץ נ' לקנות מניות, שכן השווקים צנחו יותר מדי. הוא שוב צדק, ומי שנכנס הרוויח.

בתחזית השלישית (אוגוסט 2009) נ' קצת פיספס. הוא אמר לנו אז שהשוק ייעצר ושלעליות אין בסיס ריאלי. השווקים לא הקשיבו לו וזינקו ב-30%, אלא שהפספוס הבורסאי לא הסתיר את האבחנה הנכונה - העולם חולה. לכן בתחזית הרביעית (אוקטובר 2010) נ' המשיך בקו שלו וקרא לצאת מהבורסה. טענתו היתה שלעליות גרמו הריבית הנמוכה והזרמות הכספים ולא התפתחויות כלכליות חיוביות. ואכן, השווקים ירדו מאז בכ-12%.

אי–פי

ומה הוא אומר כיום? שהשווקים יכולים לעלות קצת או לרדת הרבה, ושבאופן כללי אין קשר בין המצב הנורא לבורסה בטווח הקצר והבינוני. אפילו להפך. לפעמים הכל הפוך או הפוך על הפוך, אבל באופן כללי הכיוון הוא שלילי, ולעוד הרבה זמן. הוא גם אומר שכדאי לדאוג לקרן לפני שמחפשים תשואה, ושבגדול המזומן הוא עדיין המלך. נחזור בכמה מלים לארבע התחזיות הקודמות, ולאחר מכן נביא את התחזית החמישית.

1. "2008 - שנה של מאניה או דיפרסיה", 1 בינואר 2008

התחזית: "תהיה שנה גרועה. יהיו עוד פשיטות רגל. אנחנו בדרך למטה. בארה"ב מנסים לתדלק את הצריכה הפרטית באופן מלאכותי, אבל זה לא יעזור. אחרי החגים תתחיל הנפילה".

מה קרה בפועל: השווקים קרסו. ת"א 25 צנח ב-48%. מי שיצא הרוויח.

לקריאת התחזית מ-2008 לחצו כאן.

2. "2009 תהיה שנת ההסדרים", 19 בנובמבר 2008

התחזית: "יהיה מיתון עולמי כבד, יהיה גרוע יותר, אבל לא גרוע מאוד. המניות משקפות יותר סיכוי מסיכון. שוקי מניות מחזירים ירידות במהירות ואי אפשר לדעת מתי הבורסה תתקן למעלה. מי שיהיה בחוץ ויפסיד את העליות החזקות, יגרום לעצמו נזק. לא מעט מניות נסחרות במחירים המשקפים פוטנציאל גדול. אפשר לשלש או לרבע את הכסף, גם אם יהיו הסדרי חוב. יהיו חברות שייפלו, אבל בגדול אפשר לעשות הרבה כסף".

מה קרה בפועל: עליות חדות בכל האפיקים. ת"א 25 זינק ב-47%. מי שנכנס הרוויח.

לקריאת התחזית ל-2009 לחצו כאן.

3. "בקרוב יתברר שהבורסה עלתה על ריק", 12 באוגוסט 2009

התחזית: "המחירים בבורסה גבוהים מדי. הכלכלה לא מתאוששת באופן משמעותי. הריבית לא יכולה להשפיע לנצח. הכלכלה הריאלית מראה סימנים חלשים של יציאה מהמיתון. בקרוב יתברר שהרווחים של החברות צנועים מהצפוי. יש מומנטום של עליות, אבל בסוף השוק ייעצר כי הוא עלה בלי יסודות כלכליים".

מה קרה בפועל: העליות נמשכו. ת"א 25 עלה ב-29%. מי שיצא הפסיד.

לקריאת התחזית ל-2010 לחצו כאן.

4. "הריבית הנמוכה מסממת, יש ריח מטריד של ערב מפולת", 25 באוקטובר 2010

התחזית: "לא הערכתי נכון את עוצמת הריבית הנמוכה. חשבתי שזה כמו אקמול למחלה, והתברר שזה יותר כמו ואליום - לא מרפא אבל מרגיע מאוד. כולם קונים מניות ואג"ח כי הריבית אפסית ואין אלטרנטיבה. אין סיבה מוצדקת לעליות. מתישהו תחלחל ההכרה כי העולם לא הולך לשום מקום, ואז תהיה נפילה או לפחות התאמה כואבת של המחירים. יש אינטרס חזק של ההנהגה הכלכלית העולמית לשדר חזרה לשגרה, אבל אלה קריאות עידוד מזויפות".

מה קרה בפועל: המשבר באירופה החמיר והשווקים צנחו. ת"א 25 ירד ב-12%. מי שיצא הרוויח קצת.

לקריאת התחזית ל-2010 לחצו כאן.

5. כיום: העולם אבוד. כל תרחיש אפשרי, גם הפוך על הפוך

גם הפעם נ' פסימי בנוגע לכלכלת העולם, אך הוא מודה שאין לו תחזית מספיק טובה בנוגע למחירים בבורסה בטווח הקצר. מבחינתו, היא יכולה לעלות או לרדת. "כיום ברור שהעולם אבוד מבחינה כלכלית. במקרה הטוב הוא ידשדש. אין כל צמיחה ברמה העולמית. אני אומר את זה שנתיים, כיום כולם כבר מסכימים עם זה".

כלומר הבורסה בדרך למטה?

"פעם מנהל השקעות היה אומר, 'תגיד לי אם תהיה אבטלה או מה תהיה הריבית, ואני אגיד לך מה יהיו המחירים בבורסה'. 100 שנות בורסה מתבססות על זה - שמנתוני המקרו גוזרים את השינוי בשערי המניות. אף פעם לא קל לחזות, אבל הפעם הקשר הזה בין התהליכים לשערי המניות די התנתק. עוצמת הבעיות והמורכבות שלהן מחסלות את היכולת לחזות את ההשפעה. כלומר אפשר לזהות את התהליך, אבל לא את התוצאות ולא את המחירים שיבואו בעקבותיו.

"לדוגמה, יש קונסנזוס שיפאן בפשיטת רגל. כולם מסכימים עם זה. החוב שלהם הוא 200% מהתמ"ג עוד לפני משבר הצונאמי. הם בטוטאל לוס מוחלט. ועדיין אף אחד לא מבין את ההתחזקות של הין. בין התהליך שאפשר לצפות (וגם הוא מורכב מאוד) ובין ההשפעה שלו על המחירים מתברר שאין דווקא קשר ישיר, מכיוון שמתערבבים המון גורמים וזה נהפך למורכב מדי - אולי אפילו בלתי אפשרי. זו הסיבה שכל הביל גרוסים (כל גורואי ההשקעות - ר"ש) למיניהם, גם אם הם צודקים במה שיקרה, הם מפספסים את ההשפעה של זה על השוק".

מה אומרת התובנה הזאת על תחום ניהול ההשקעות?

"שיש משמעות הרבה יותר נמוכה לניהול השקעות. העולם נהפך לבורסה אחת שמאוימת מרעידת אדמה גלובלית. קשה מאוד לייצר תשואה בסיכון נמוך. לא מזמן קראתי שאחד ממנהלי ההשקעות הוותיקים בארה"ב כתב שלא רק שהוא לא מכיר מישהו שהיכה את השוק - הוא אפילו לא מכיר מישהו שמכיר מישהו שהיכה את השוק לאורך זמן. בגלל המורכבות כל תרחיש זוכה. יכול להיות אפילו שככל שהמשבר יחמיר הבורסה תעלה".

הפוך על הפוך?

"הפוך על הפוך זה לב העניין. יכול להיות שיהיו עליות בטווח הקצר - להערכתי באזור ה-15% אם בגוש היורו יזרימו עוד כמה טריליונים. אחר כך נחזור לדשדוש, שכן אין פתרון לבעיות בטווח הארוך.

"דמיין את המצב הבא: משפחתו הדואגת של חולה סופני מחכה מחוץ לחדרו. הרופאים יוצאים ואומרים שהמצב השתפר ושהם הצליחו לעצור את הגידול. מה קורה באותה שנייה? מד האופטימיות עולה, המשפחה חווה הקלה גדולה, אושר ושמחה, ואולי אף יוצאת לחגוג באותו ערב. הבורסה, לצורך הדוגמה, היא מד האופטימיות של המשפחה הזאת, ובאותו יום יהיו עליות. אלא שלשמחה הזאת אין קשר למצב ארוך הטווח של החולה, כי לכולם ברור שיש בעיה שאין לה פתרון, וכל מה שעושים זה להרוויח זמן".

מצב החולה שלנו הוא באמת סופני?

"בסופו של עניין צריך להבין שהעולם עומד בפני מציאות פיננסית חדשה, אחרת ממה שהוא הכיר עד היום. העולם הפיננסי לא ייראה כמו שהיה. זה יהיה שינוי משמעותי בכל מקרה. לפני 40 ומשהו שנה העולם עבר מהדפסת כסף על בסיס זהב להדפסה על בסיס אמון. האמון הזה נמצא כיום בפני האתגר הכי גדול שלו, כי ב-40 השנים שחלפו כולם לוו כסף מכולם כדי לקיים ולהבטיח רמת חיים שאין מאיפה לשלם אותה. יש הפנמה מסוימת שהעולם לא הולך לשום מקום ושהוא חולה".

מהו התרחיש הכי קיצוני שלך?

"בתרחיש קיצוני העולם הפיננסי יכול להתמוטט ועולם השטרות כמו שאנחנו מכירים אותו יכול להיעלם. יש סכנה להתפרקות העולם הפיננסי. לא בטוח שזה יקרה ואני מקווה שלא, אבל הסיכון לא נמוך. כל האמונות הישנות מתנפצות. שנים, למשל, היתה אמונה שריביות נמוכות זה אומר עליות בשוק המניות. ארבע שנים אנחנו בריביות נמוכות, והנה ה-S&P נמצא כיום באותו מקום שהוא היה בו לפני 15 שנה.

"הריבית האפסית כבר לא עוזרת. עכשיו אי אפשר יותר להוריד ריביות כדי לתמרץ את השווקים כי כבר הורידו אותה למינימום. עכשיו גם אם יתחייבו שהריבית תישאר נמוכה עד 2100 זה לא יעזור. הכלי הזה מוצה. לריבית נמוכה יש הרבה השפעות, כפי שראינו עד היום, אבל היא לא חזות הכל והיא לא יכולה לפתור את בעיית החובות".

אז אנחנו חיים בעולם ללא ריביות וללא תשואות?

"כן, צריך להתרגל לעולם בלי תשואה. הדחיפה לקחת סיכונים היתה בהתחלה, ולכן השווקים עלו. כיום השוט של הסיכון אגרסיבי מאוד ויש פחד".

ומהו התרחיש האופטימי?

"בתרחיש האופטימי העולם ייראה פחות או יותר כמו שאנחנו מכירים אותו, אבל בכל מקרה הוא יעבור לכלכלה ללא צמיחה, כלכלה הגיונית יותר במובנים רבים. המגזר הפיננסי בעולם התנפח ברמה שקשה לתפוש. אתה יודע כמה אנשים מייצרים ניירות? יש לי המון חברים שעובדים בזה, ואף אחד מהם לא מייצר כלום חוץ מניירות.

"כמות הייצור בהשוואה לכמות המניפולציה על הייצור היא ענקית. זה לא יכול להימשך. אם תיקח למשל את הנפט - שני שלישים מהמסחר היומי בו מיוחס לספקולציות טהורות ורק שליש לצורכי גידור אמיתיים של חברות שצורכות נפט ורוצות להגן על מחירו. עוד חמש שנים העולם ייראה אחרת, הרבה יותר מכווץ פיננסית".

דף האקסל של האמריקאים

גוש היורו הוא הבעיה הכי גדולה של העולם?

"זוהי הבעיה הכי מוחשית, אבל כנראה אין מישהו שיודע איך זה ייגמר, כולל נשיא הבנק המרכזי של אירופה מריו דראגי. זו בעיה מורכבת מאוד, והיא לאו דווקא כלכלית אלא פוליטית (שכן האיחוד היה אמנם כלכלי אבל מטעמים פוליטיים). ברור לכל המנהיגים שהפירוק של הגוש ירע את מצבן של המדינות החזקות, שהרי רוב החובות של המדינות החלשות הנקובים ביורו הם חובות למדינות החזקות - ויש סכנה למחיקת חלק גדול מהחוב הזה אם יחליטו לחזור למטבעות מדינתיים.

"הדרך היחידה לעזור למדינות החלשות היא לקנות את החובות מהן. מי יקנה? הבנק המרכזי, ואז כולם יסבלו ורמת החיים תרד. זה פתרון לא פשוט, אבל הוא כנראה הפתרון היותר טוב. הבעיה היא שקשה להסביר את זה לנהגי המשאיות בגרמניה. לקובעי המדיניות בארה"ב יש לפחות דף אקסל שמראה איך הם יוצאים מהבעיות, באירופה אפילו את זה אין".

מה אומר האקסל של האמריקאים?

"ארה"ב מדפיסה דולרים כדי לפרוע חובות ושופכת כסף בדליים על הראש של האזרחים, אבל מכיוון שהיורו כל כך מלא בעיות הם עוד מרוויחים מזה, כי הדולר מתחזק ולא מתפתחת אינפלציה. הממשל מזנה את הדולר ועדיין כולם קונים אותו. גם כאן קורה תהליך הפוך על הפוך, שככל שארה"ב מגייסת חובות ומדפיסה כסף התשואה שלה יורדת.

"הם גם מחלצים את הנכסים הרעילים שלהם מהבנקים באמצעות ההדפסה הזאת, מה שהבנק המרכזי האירופי לא מוכן לעשות. האירופים לא שולטים בתקציבים כמו האמריקאים. בארה"ב יש משמעת פדרלית. זאת הסיבה שדראגי רוצה קודם כל משמעת תקציבית, אבל בסוף לא תהיה לו ברירה. רגע לפני שהעולם יתמוטט הוא יפתח את הברז. אם היורו מתמוטט ברעש, העולם יכול להתמוטט".

מה כל זה אומר על הכסף שלנו? מה לעשות אתו?

"כדי להחזיק כסף במניות צריך להיות אמיץ מאוד. באג"ח הייתי מחזיק רק איגרות של חברות גדולות ויציבות גם אם התשואה שלהן נמוכה. מכיוון שאין תשואה בשום מקום אחר, גם תשואה נמוכה היא גבוהה. אבל העיקר - להחזיק מרכיב גדול של מזומן".

ואם אתה לא חושש מסיכון ומחפש להרוויח כסף?

"אם אתה אוהב סיכון תקנה מניות, אבל במקרה שהבורסות עולות בטווח הקצר כדאי מיד למכור. אל תתאהב בעליות".

מה לקנות?

"בכל מקרה הייתי מתרחק ממניות בנקים למשל. עדיפים ענפים מסורתיים וחברות גדולות, בסיסיות, תפעוליות ותזרימיות כמו מקדונלדס, וולמארט ודומותיהן. אלה מניות דפנסיביות, שאפילו אם הן נסחרות כיום ביוקר כי כולם קונים אותן הן עדיין מפלט סביר. לא מקורי לצערי אבל סביר".

ומה בישראל?

"בישראל בחלקים קטנים אפשר להרכיב תיק אג"ח סביר, 30%-40% מהכסף. יש להניח שעל האג"ח הארוכות יהיו הפסדי הון. אני מציע השנה בעיקר להיות עסוקים בלשמור על הקרן ולא לרדוף אחרי תשואה. אמרנו כבר שהמתאם בין התהליכים הריאליים למחירים נגמר. לכן אם דראגי יעשה מה שעשו בארה"ב, כלומר יזריק כסף לשווקים, השוק יגיב בטווח הקצר בעליות.

"כשיש הזרקה לווריד והשוק עולה, אף אחד לא מתעניין בטווח הארוך. לכן אם אתה קונה נכסים קצרים אתה אולי בסדר. אותה משפחה של החולה גם לא מתעניינת בטווח הארוך, ואז אם יש התאוששות זמנית הולכים למסעדה בערב והכל סבבה. אבל כיום אפשר לאבד את הקרן. אם מדינות יפשטו את הרגל אתה לא תראה את הקרן. אני ממליץ להישמר משוק ההון, אפילו אם יהיו עליות השנה. כלכלית זה גמור להרבה זמן".

מה למדת מארבע שנות המשבר האלה?

"צניעות. זה גם מה שלמד העולם מאז תחילת המשבר. אנחנו לא באמת מבינים איך הדברים עובדים עד הסוף. הכל כל כך מורכב, כל כך גלובלי וכל כך חדש שאין שום דרך לחזות את הכיוון. אפילו ניסיון העבר לאו דווקא עוזר, שכן העולם מתנהל לפי כללים קצת שונים. המשחק הוא אחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#