מפגינים קטעו את נאום פישר: "גזלתם מהצעירים את הזכות לדירה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפגינים קטעו את נאום פישר: "גזלתם מהצעירים את הזכות לדירה"

(עדכון) נאום נגיד בנק ישראל נקטע על ידי פעילי המחאה החברתית ■ נגיד בנק ישראל: "הידיעות בעניין המינוי שלי לנשיא המדינה מופרכות" ■ "אנחנו שומרים על הבנקים לא בשביל הבנקאים - אלא כדי לשמור על הציבור"

81תגובות

"אנחנו שומרים על הבנקים לא בשביל הבנקאים - אלא כדי לשמור על הציבור", כך אמר הערב (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בנאום שנשא באוניברסיטת תל אביב בפני פורום הסטודנטים לכלכלה של האוניברסיטה. "תפקידנו כמפקח על הבנקים הוא לשמור על המערכת הבנקאית למען הציבור. ראינו מה קרה במדינות בהן המערכת הפיננסית לא היתה חזקה - יש שם אבטלה נוראית ומשבר עמוק שייקח להן שנים לצאת ממנו. באותו הזמן אנחנו צריכים לתמוך בתחרותיות, כדי שהאזרחים יקבלו את השירותים מהבנקים במחירים מתאימים", אמר פישר.

נאומו של פישר נקטע על ידי פעילים חברתיים שמחו כנגד יוקר המחיה בישראל. בין השאר טענו הפעילים בפני פישר שהריבית הנמוכה שהנהיג בשנים האחרונות ניפחה את בועת הנדל"ן וגזלה מהצעירים את הזכות לדירה. פישר בחר להגיב לדברים: "נוח להגיד שהריבית הנמוכה גרמה לבועה, אך אם לא היינו מורידים את הריבית היינו מוצאים את עצמנו במיתון עמוק הרבה יותר. העובדה שהצלחנו בארץ לעבור את המיתון בקלות יחסית, ושחזרנו לתעסוקה מלאה - היא תוצאה של הורדת הריבית במשק בזמן המיתון", אמר.

עם זאת פיישר סייג את דבריו ואמר: "כשראינו את העלייה במחירי הדיור החלטנו להתחיל ולהעלות את הריבית בהדרגה. היה ברור שיש צורך להגדיל את היצע הדירות ולכן פעלנו במקביל עם הממשלה. באמצעות גידול בהיצע ומגבלות על הביקוש (ריבית גבוהה ורגולציה על משכנתאות) הצלחנו לעצור את העלייה במחירים, שהחלו לרדת".

"בגלל הריבית הנמוכה בונים היום הרבה יותר בתים מאשר בנו בכל העשור האחרון. אני מבין מה שאנשים אומרים, אך היינו חייבים להשתמש בכלים שהיו לנו. הריבית הנמוכה הביאה לכך שאנשים יכלו לקנות בתים. לא רק העשירים קנו דירות, אלא גם האנשים הפחות עשירים. עליית המחירים היא רק בחלקה תוצאה של הריבית הנמוכה, וכעת המצב מתחיל לחזור לשגרה. אם היינו צריכים לבחור בין מה שקרה במדינות אחרות לבין הורדת הריבית – היינו בוחרים באפשרות השנייה. אני מאמין שאם נצטרך להתמודד עם מצב דומה בעתיד – נעשה את מה שעשינו לפני שנתיים שלוש".

בראשית דבריו הכחיש פישר את הידיעות מהימים האחרונים לפיהם הוא עתיד להתמנות לנשיא בשנת 2014, עם סיום כהונתו של הנשיא שמעון פרס. "זה לא סוד שאני מרגיש בן מזל על היותי אזרח ישראלי והזכות לשמש כנגיד. יחד עם זאת, כמי שמשמש כלכלן עשרות שנים, אני סבור שהמסלול המקצועי והאישי שבו בחרתי לא בהכרח מכין אותי לשמש כנשיא של מדינת ישראל. הרשו לי להפריך את הידיעות שהופיעו בתקשורת. הן אינן מבוססות. איני יודע מאין צצו, ואני מקווה שבכך הסתיים הסיפור הזה", אמר.

קודם להרצאתו באוניברסיטה הפתיע פישר את הפעילים בשוק ההון המקומי, לאחר שהוריד את הריבית במשק לפברואר ב-0.25% לרמה של 2.5%. בנימוקים להורדת הריבית ציין פישר, בין השאר, את רמת האינפלציה האפסית בדצמבר, ההתקררות בשוק הנדל"ן, האפשרות להחרפת המשבר באירופה והסיכוי הגבוה למיתון ביבשת. ההחלטה התקבלה בניגוד לציפיות רוב הכלכלנים, שהעריכו כי על רקע השיפור במצב הגלובלי, ובעיקר בטיפול במשבר החובות באירופה, הבנק ימתין עם הורדת הריבית.

פישר התייחס בדבריו ללקחים שהפיק מהמשבר. "למדנו כי גם אם מגיעים לגבול התחתון של הורדת ריבית ניתן לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה, כפי שהבנק הפדרלי עשה. ניתן לעשות הרחבה כמותית. אפשר לקנות נכסים מהציבור, ובדרך הזאת ניתן להגדיל את כמות הכסף בשוק, למרות שלא משפיעים על הריבית באופן ישיר. הפד הפך להיות 'הלווה של המוצא האחרון' בשווקים שהפסיקו לפעול. הפד הזרים סכומים אדירים עד שאנשים השתכנעו שאפשר לקנות ולמכור".

"עוד למדנו במשבר שניתן לקנות איגרות חוב בכל עקום התשואות. התרגלנו שבנק ישראלי קונה אג"ח מדינה לטווח קצר (כמו מק"מ בישראל). כולם החלו לקנות אג"ח לטווחים ארוכים. הבנק המרכזי יכול להיות הרבה יותר פעיל ולהכניס נזילות, וזה עובד וזה מצליח. ראינו רק לפני כחודש שהבנק האירופי עשה זאת באופן יצירתי - על ידי הלוואות שהוא נותן לבנקים באירופה".

בדבריו התייחס פישר למקום הכלכלן במדינת ישראל ובכלל. "הכלכלנים שימושיים", אמר. "הכלכלן הנודע קיינס אמר שהוא מקווה שיום אחד הכלכלנים יהיו כמו רופאי שיניים - כשיש בעיה הולכים אליהם והם מטפלים בבעיה. אני התעניינתי בכלכלה מסיבה מוזרה. התרשמתי מאוד ממזכ"ל האו"ם באותה התקופה שהיה כלכלן. חשבתי שזה מקצוע מכובד. חשבתי שזה מקצוע שייתן לי את הכלים להשתמש בהם למען העולם. זה נותן עניין אינטלקטואלי ואתגר, זה מה שמניע את העולם".

"הדבר הכי גדול בכלכלה הוא הסיפור של אדם סמית', שאמר שהמערכת יכולה לעבוד בלי תכנון מרכזי, ולהתנהל כאילו שיש יד מכוונת. זה נותן לך מסגרת מחשבה, להרגיש שניתן לפתור כל בעיה דרך השימוש בכלכלה".

"כשהייתי מספר שתיים בקרן המטבע הבנתי שלא יכולתי לעבוד ולטפל בבעיות בלי הכלכלה. כשמגיעים למדינה עם משבר גדול יש מאות דברים שקורים. יש הרבה הסברים לכל תופעה, אך בלי מודל שמציג את הדברים החשובים, לא ניתן להתמקד. בשנת 1985 לכל אחד היה את הפיתרון שלו, התקציב, המט"ח, ולא ניתן לטפל בהכל. היה צורך לתפוס את מה שבמרכז הבעיה - התקציב של המדינה אז".

"הדבר השני שלמדתי הוא שלהבין את ההיסטוריה הכלכלית של המדינה חשוב מאוד. כבנקאי מרכזי כמעט אין דבר חשוב יותר מלהכיר את ההיסטוריה. היו דברים שעשו באנגליה במאה ה-19 שהיו רלוונטיים לתקופה ועזרו לנו. תמצית העניין הייתה זהה. כשחושבים על מה שהבנק הפדרלי עשה, כשהם קנו כל נייר שהסתובב במשק - היינו צריכים להכניס כסף. היינו צריכים לעצור פאניקה. והדבר השלישי -  גיליתי שהידע של תורת המשחקים עזר לי הרבה. אף פעם לא נמצאים במצב שמה שלמדת מתאר בדיוק את המצב,, אבל אם אתה יודע באיזו סביבה אתה נמצא אתה יכול להשתמש במה שלמדת ולהגיע למסקנות".

בסוף דבריו נשאל פישר לגבי אופנת "התספורות" הקיימת כיום בשוק האג"ח. "אם האג"ח הופך להיות מכשיר שמשלמים את הריבית שנוח לך ואחר כך נכנס להסדר - זה יותר דומה למניה. אני לא יודע איך לעשות את זה, אבל צריך להגיד לחברות שאם הן מתייחסות לזה כמניה - אז המסים בעתיד יהיו כמו מניות, כמו על דיווידנדים". עוד נשאל פישר לגבי מחנק האשראי המסתמן במשק בתקופה הקורבה. "לא נהיה במצב דומה לאירופה. יהיו לנו מכשירים לטפל בזה".

"אמרו שאנחנו דואגים רק לבריאות של הבנקים - כאילו הבריאות של הבנקים לא משפיעה על אזרחים. ראינו מה קרה במדינות שהמערכת הפיננסית לא היתה חזקה. יש שם אבטלה נוראית, משבר עמוק שייקח להם שנים לצאת ממנו, כתוצאה מהמערכת הפיננסית הלא חזקה והלא יציבה. אנחנו שומרים על הבנקים לא בשביל הבנקים, אלא כדי לשמור על הציבור. היינו בסרט אחר ב-83 והמדינה בסוף הצטרכה לקנות את הבנקים. לקח המון שנים לצאת מזה. אסור לתת לזה לקרות שוב. תפקידנו כמפקח הוא להמשיך לשמור על המערכת הבנקאית למען הציבור. באותו הזמן אנחנו צריכים לתמוך בתחרותיות כדי שהאזרחים יקבלו את השירותים מהבנקים במחירים מתאימים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#