למה שטייניץ יותר אופטימי מפישר? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה שטייניץ יותר אופטימי מפישר?

תחזית הצמיחה של האוצר ל-2012 היא 3.2%, מול 2.8% של בנק ישראל

7תגובות

מזל טוב למשרד האוצר, ולשר יובל שטייניץ. לאחר שכל גוף כלכלי אחר, בארץ ובעולם, עידכן כלפי מטה כבר לפני שבועות רבים את התחזיות הכלכליות לשנת 2012, מסר משרד האוצר סוף סוף את התחזית המעודכנת שלו לשנה הנוכחית: צמיחה של 3.2%, לעומת תחזית קודמת של 4.0% שעליה מבוסס התקציב הדו-שנתי.

אלא שגם לאחר העדכון, תחזית האוצר אופטימית באופן משמעותי ביחס לגופים אחרים. בבנק ישראל, למשל, העריכו לפני חודש שהצמיחה תעמוד השנה על 2.8%, כלומר 0.4% פחות מתחזית האוצר. ואילו ארגון ה-OECD, אליו הצטרפה ישראל באחרונה, קבע בתחזית האחרונה שלו לישראל צמיחה של 2.9% - פער של שליש האחוז מול האוצר. אז מהיכן ההבדל?

לכאורה, היה אפשר לחשוב כי המודל הכלכלי של כל אחד מהגופים הוא שונה, ומכאן נובע הפער. אולם, משיחות שקיימנו היום עם הכלכלנים האחראים על כל אחת מהתחזיות, של האוצר ושל בנק ישראל, מתברר כי הם דווקא משתמשים במודל דומה מאוד.

רוב הפער בין התחזיות מתמקד בסעיף אחד: עוצמת ההיחלשות של הכלכלה העולמית: בעוד שבמשרד האוצר מעריכים שהסחר העולמי יצמח השנה ב-4.8%, לא רחוק מהערכת ה-OECD, הרי שבבנק ישראל בחרו להיות פסימיים יותר והכניסו לנוסחה צמיחה נמוכה ביותר מ-1%, כלומר של כ-3.5% בלבד. בנוסף, בבנק ישראל חושבים שההאטה העולמית תשפיע בצורה קשה יותר (ביחס לתחזית האוצר) על ההשקעה בענפי המשק ובנכסים קבועים.

מי צודק? בבנק ישראל מקבלים חיזוק להערכות הפסימיות שלהם משוק ההון, ומרגישים שאי הוודאות בסקטור העסקי משתקפת בתשואות הגבוהות שבהן נסחרות רבות מאיגרות החוב הקונצרניות. במלים אחרות: כאשר לעסקים קשה להשיג אשראי והם מודאגים מהיכן ישרתו את החובות שלהם – קשה להאמין שיגלו תאבון רב להשקעות חדשות.

באוצר, לעומת זאת, חשובים שבנק ישראל היה קצת פסימי מדי, והושפע מהאווירה הקשה ששררה בשווקים לפני חודש וחצי, אז נראה היה שהגוש הכלכלי האירופאי עשוי להתפרק באופן מיידי. "הסכנה לאירופה כמובן לא חלפה", אומרים באוצר, "אבל היום נראה שזה לא יקרה מיד".

האמת היא, כמובן, שלפערים הללו בין התחזיות השונות אין משמעות גדולה: ההערכות הן סובייקטיביות ותלויות בדרך שבה כל כלכלן מפרש את הנתונים. אך למרות זאת, כדאי לשים לב: בעוד שבנק ישראל, ה-OECD וכלכלנים של בנקים ובתי השקעות מנפקים תחזיות ללא שיקולים נוספים, באוצר לכל תחזית יש השפעה - ולו עקיפה - על התקציב. נכון להיום, ההפחתה מ-4% ל-3.2%, לא מצדיקה את פתיחת התקציב והתאמתו.

אולם, אם התחזיות הפסימיות יתבררו כמדויקות, יצטרכו שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו להתמודד עם השאלה המרכזית שמעסיקה היום את העולם המערבי: מה אתה עושה כאשר יש לך ירידה בצמיחה, ירידה בהכנסות ממסים ועלייה באבטלה? האם אתה מצמצם ומתאים את התקציב כדי לא לתת לגרעון להתפרע, ובכך מסתכן בהחמרת ההאטה - או שאתה פותח את הברזים ומנסה להאיץ את הכלכלה בכל מחיר, גם על חשבון זינוק בגרעון?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#