"יצואנים פונים היום לביטוח של אשרא גם כשמדובר על יצוא לדנמרק" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יצואנים פונים היום לביטוח של אשרא גם כשמדובר על יצוא לדנמרק"

שר התמ"ת שלום שמחון הודיע באחרונה כי תקציב חברת ביטוח הייצוא הממשלתית אשרא יוכפל ל-4 מיליארד דולר בשנה ■ נוכח המשבר במדינות אירופה האטרקטיוויות של הביטוח שהיא מציעה בולטת יותר כיום ■ ומה היה קורה אם יוסי מימן היה מבטח את השקעותיו במצרים טרם ההפיכה?

<<מה קורה כשחברה ישראלית, שקיבלה הזמנת ענק מתאגיד וייטנאמי, מנסה לקחת הלוואה מבנק ישראלי? במבט ראשון, לא מדובר בהלוואה הכי בטוחה שאפשר לחשוב עליה. אבל אם מביאים בחשבון את שרשרת מבטחי המשנה של ההלוואה, נראה שהסיכוי של הבנק לאבד את כספו שואף לאפס.

הסיבה: העסקה נהנית מהמעטפת שמציע פרוטוקול פיננסי שנחתם בין וייטנאם לישראל. היקפו של הפרוטוקול הורחב בעת ביקורו של נשיא המדינה שמעון פרס ביקר בווייטנאם לפני כחודש וחצי במיוחד כדי שיוכל להכיל עסקה שנחתמה בין מחלבות צ.ח.מ של קיבוץ אפיקים לבין "תנובה" הווייטנאמית - התאגיד הגדול בווייטנאם בתחום החלב.

לפי ההסכם, אם התאגיד הווייטנאמי לא ישלם על הפרויקט, ממשלת וייטנאם תשלם. אם וייטנאם לא תשלם, חברת הביטוח הממשלתית הישראלית אשרא תשלם. ואם לא היא, ממשלת ישראל תשלם.

אשרא מבטחת את ממשלת וייטנאם

באחרונה הודיע שר התמ"ת שלום שמחון על כוונתו להכפיל את תקציב חברת ביטוח היצוא אשרא לכ-4 מיליארד דולר בשנה. ההכפלה באה על רקע הסכנה של גלישה למיתון עולמי ב-2012 והתמתנות הביקושים ליצוא הישראלי.

"אני מאמין גדול ביצוא הישראלי וגם מודע לקשיים ולסיכונים שהיצואן לוקח על עצמו", אמר שמחון בכנס השנתי של אשרא שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב. "בימים אלה, צריך לעודד את היצוא בכל דרך אפשרית".

כמו במקרים רבים אחרים, גם בעסקה של מחלבות צ.ח.מ בווייטנאם חברת הביטוח הממשלתית אשרא לוקחת על עצמה חלק נכבד מהסיכון הכרוך בעסקות יצוא למדינות מתפתחות, ובכך מקדמת אותן. במקרה זה, מעריכים מקורבים לעסקה של צ.ח.מ, עסקת המכירה לא היתה יוצאת לפועל בלא הליווי של אשרא.

מדובר בעסקת מכירה של רפתות מתוחכמות מתוצרת חברת צ.ח.מ אפיקים מחלבות, שבבעלות קיבוץ אפיקים. כבר לפני שנה וחצי הודיעה צ.ח.מ כי תשתתף בפרויקט להקמת מחלבת ענק בווייטנאם, שהיקפו מוערך בחצי מיליארד דולר. המחלבה, שעתידה לספק 40% מצריכת החלב בווייטנאם, תתבסס על המערכות הממוחשבות שפיתחה צ.ח.מ - החברה תקים את הרפתות עבור הווייטנאמים ותתפעל אותן.

ואולם, ביצוע הפרויקט התעכב בשל בעיות מימון ובטוחות האשראי של התאגיד הווייטנאמי. הפתרון שאליו הגיעו בסופו של דבר הוא הכללת הפרויקט במסלול הפרוטוקול הפיננסי בין שתי המדינות. ממשלת וייטנאם התחייבה לשלם עבור הרפתות אם התאגיד לא ישלם - כך שאשרא, במקרה זה, מבטחת את ממשלת וייטנאם.

"אם היינו צריכים לבטח את התאגיד עצמו, זה היה מייקר מאוד את העסקה", מסביר צבי חלמיש, מנכ"ל אשרא. "במסלול שיצרנו, ממשלת וייטנאם לוקחת את הסיכון על עצמה - ואנחנו מבטחים רק את הסיכון של הממשלה".

היקף הפרוטוקול הפיננסי עם וייטנאם הורחב בסוף נובמבר ל-250 מיליון דולר, כדי לאפשר את העסקה של צ.ח.מ. המכסה המקורית של הפרוטוקול, בהיקף של 150 מיליון דולר, נוצלה במלואה בפרויקט ביטחוני גדול של אלביט מערכות ובפרויקט טכנולוגי של חברת UPC. הרחבת המסלול נתפרה לפי מידותיה של עסקת הרפתות של צ.ח.מ אפיקים ועכשיו, אומר חלמיש, המעבר לשלב הביצוע יהיה מהיר יותר.

המודל הסיני

מסלול הפרוטוקול מול ממשלת וייטנאם מבוסס על המודל שמיושם כבר 15 שנה בהצלחה מול ממשלת סין. היקפו של הפרוטוקול הסיני הוא הרבה יותר גדול - כמיליארד דולר בסך הכל - לאחר שהורחב שלוש פעמים. לדברי חלמיש, יש חברות סיניות שמייצרות בישראל רק כדי ליהנות מהיתרונות הגלומים בהסכם.

למעשה, ההסכם מול סין כל כך מוצלח, שבימים אלה נעשים מאמצים לחתום הסכמים דומים מול מדינות נוספות. רק בשבוע שעבר חזר חלמיש מגאנה, שם קידם מול הממשלה המקומית חתימה של פרוטוקול פיננסי הדומה לזה שנחתם מול סין. "

זה כמו המסלול המהיר בסופרמקרט, כשאתה מגיע עם פחות מעשרה מוצרים. הפרוטוקול מאפשר חיסכון בזמן ובביורוקרטיה כשמדובר על עסקות בהיקף קטן יחסית של כמה מיליוני דולרים". ממשלת גאנה, אגב, נתנה את הסכמתה העקרונית ובאשרא עובדים בימים אלה על ניסוח טיוטת הסכם.

אם עד היום הפעילות של אשרא היתה מרוכזת כמעט לחלוטין במדינות מתפתחות, הרי שבחודשים האחרונים, מספר חלמיש, מורגשת עלייה משמעותית בביקושים של חברות ישראליות לביטוחים באירופה. השינוי נובע ממשבר החובות ביבשת ומההכרה בכך שגם מדינות מפותחות בגוש היורו עלולות להיקלע למשבר נזילות ולא לפרוע חובות.

"חברות שייצאו בעבר בלא ביטוח מתקשרות כיום לאשרא כדי לברר על ביטוח, אפילו כשמדובר על יצוא לדנמרק, ובוודאי כשמדובר על יצוא ליוון, פורטוגל או איטליה", מוסיף חלמיש.

אשרא מחלקת את המדינות לשבע קבוצות, על פי רמת הסיכון הגלומה בפעילות מול כל אחת מהן. ברמת הסיכון הגבוהה ביותר ניתן למצוא מדינות כמו קמבודיה, טנזניה, אוקראינה וסורינאם, וגם את החברה החדשה בקבוצה - יוון. בקבוצה הבטוחה ביותר נמצאות כל מדינות מערב אירופה, ארה"ב וגם דרום קוריאה ופורטו ריקו. מצרים וירדן נמצאות בדירוג אחד לפני האחרון מבחינת סיכון, וטורקיה ברמה אחת גבוה יותר.

ממשלת ישראל נושאת באחריות

מי שעומד מאחורי הביטוח שמציעה אשרא היא הבעלים של החברה - ממשלת ישראל. אחרי תוספת של חצי מיליארד במאי האחרון, ערבות המדינה לביטוחים שמציעה אשרא מסתכמת ב-1.75 מיליארד דולר, כאמור לפני ההכפלה המתוכננת. מלבד התמיכה הכללית בסחר הבינלאומי של ישראל, מדובר לרוב בעסקות שיש בהן אינטרס מדיני - הן לישראל והן למדינה שעמה נחתם ההסכם.

"את ביטוח המשנה שלנו אנחנו קונים מחברות ביטוח גדולות בחו"ל או אצל החשב הכללי", מסביר חלמיש. "החשב הכללי מתנהג כמו חברת ביטוח, אבל בהבדל אחד: הוא מביא בחשבון שיקול של טובת היצוא הישראלי".

הסכומים שמשלמת אשרא למבטחי המשנה שלה זינקו בשנים האחרונות כתוצאה מהזינוק בהיקף פעילותה. ב-2008 הסתכם היקף ביטוחי המשנה שרכשה החברה ב-2 מיליון דולר. ב-2011 יגיע סכום זה ל-26 מיליון דולר. באותה תקופה, צמחו התקבולים של החברה מפרמיות מ-4 מיליון דולר ב-2008 ליותר מ-30 מיליון דולר ב-2011. חשיפת החברה הוכפלה מחצי מיליארד דולר ב-2008 למיליארד דולר בסוף ספטמבר 2011.

לא ברור אם היקפי פעילותה של אשרא צפויים לגדול בשנים הקרובות. מה שכן מסתמן זה שרמת הסיכונים העולמית עלתה, מה שעלול להתבטא ביותר עסקות אבודות - ולפיכך הוצאות גבוהות יותר לחברות הביטוח בכלל ולביטוחי היצוא בפרט.

הפרויקטים שאשרא מבטחת

נוסף על עסקת הענק של צ.ח.מ אפיקים בווייטנאם, מבטחת אשרא מגוון חברות ישראליות המייצאות למדינות מתפתחות. אחת מהן היא חברת תהל מקבוצת קרדן, שבשליטת יוסף גרינפלד ואבנר שנור, העוסקת בתשתיות מים. בתחילת 2010 חתמה תהל הסכם עם ממשלת אנגולה לביצוע פרויקט להספקת מים, התיישבות ופיתוח חקלאי. מדובר על הפרויקט הגדול בתולדותיה של תהל בתחום תשתיות המים.

כחלק מהפרויקט, הצפוי להימשך שלוש שנים, מקימה תהל יישוב חקלאי הכולל 310 משקים עם מערכות השקיה, פיתוח חקלאי ומרכז לוגיסטי שישרת אותם. הסכמי הסגירה הפיננסית, בהיקף 160 מיליון יורו, נכנסו לתוקף באוגוסט 2011, עם קבלת האישור הסופי מארבעת הבנקים המלווים (ING ,BNP פאריבה, לאומי ופועלים).

130 מיליון מהסכום הכולל, שניתנו כהלוואה לטווח ארוך של 10 שנים, הובטחו על ידי סוכנות היצוא ההולנדית.

הסוכנות ההולנדית בוטחה על ידי חברת ביטוח היצוא סייס האיטלקית ועל ידי אשרא. הביטוח מכסה 95% מהסיכון המסחרי ו-98% מהסיכון הפוליטי הכרוכים בעסקה. בקרדן הקפידו להדגיש בהודעות לבורסה כי כל התחזיות והמידע שסופקו עשויים לא להתממש בשל שינויים מדיניים וכלכליים באנגולה.

פעילות נוספת של תהל שזוכה לליווי של אשרא, בהיקף של 110 מיליון דולר, מבוצעת בגאנה. במאי 2010 חתמה תהל על הסכם עם חברת המים הלאומית של גאנה לביצוע פרויקט של תכנון, הקמה, הרחבה ושדרוג מערכות מי השתייה בשלושה אזורים במדינה. ההסכם מול חברת המים הגנאית נכנס לתוקף לאחר שהאחרונה השלימה את הסגירה הפיננסית שלו עם תשלום מקדמה בסך 18 מיליון דולר.

פרויקט זה מצטרף לשני פרויקטים שמבצעת תהל בגאנה בהיקף של כ-73 מיליון דולר. הביצוע של שני הפרויקטים החל ברבעון השלישי של 2009, וצפוי להסתיים ברבעון השני של 2012.

לקוחה נוספת של אשרא היא חברת אגריגו, העוסקת בתחום החקלאות. החברה התחרתה בבלארוס במכרז מול חברות מכל העולם, זכתה בו והקימה לולים במדינה. "אגריגו היתה בתחרות קשה מול חברות אחרות, והביטוח של אשרא איפשר לה להציע תנאי עסקה הרבה יותר טובים", אומר חלמיש. "בסופו של דבר, יכול להיות שזה הגורם שבמרוץ צמוד מכריע את הכף".

מה היה קורה אילו יוסי מימן היה פונה לאשרא

אשרא מגדילה בחודשים האחרונים גם את היקף הביטוחים של יצוא למצרים, ירדן וטורקיה, בשל העלייה ברמת הסיכון והחשש של המגזר הפרטי לבטח עסקות הקשורות למדינות אלה. אם פעם היתה אשרא מבטחת רק עסקות לטווח ארוך וחברות ביטוח פרטיות, כמו בססח וכלל ביטוח אשראי, היו מבטחות לטווח קצר - הרי שכיום מבטחת אשרא גם לטווח הקצר, לעתים בשותפות עם המגזר הפרטי.

זה נכון כשמדובר על ביטוח של עסקות יצוא, אבל ככל שהדבר נוגע לביטוח של השקעות במצרים, המצב שונה. האפשרות לבטח השקעות במצרים היתה קיימת לפני נפילתו של הנשיא לשעבר חוסני מובארק, כשהחברה היחידה שניצלה את האפשרות הזו היתה חברה קטנה יחסית המפעילה חוות חקלאיות במצרים. כיום, האפשרות הזו כבר לא קיימת - אפילו עבור אשרא הסיכון הכרוך בכך גבוה מדי.

ניתן רק לדמיין מה היה קורה אילו חברת אמפל, שבשליטת יוסי מימן, היתה מבקשת מאשרא לבטח את פעילותה במצרים. הצרות של אמפל החלו בפברואר 2011. אמפל מחזיקה ישירות ב-12.5% ממניות EMG, המוכרת גז מצרי לישראל באמצעות צינור שבנתה. צינור זה פוצץ כבר שמונה פעמים בחודשים האחרונים. חילופי השלטון במדינה, ובמיוחד זכייתם הצפויה בבחירות של האחים המוסלמים והסלפים, מעמידים את המשך הפרויקט בסימן שאלה.

הביטוחים שמציעה אשרא במקרה של מהפכות פוליטיות מכסים בדיוק את המקרה הזה. "ב-24 בינואר 2011 העולם השתנה", אמר מימן ל-TheMarker לפני שבועיים, על רקע בקשתו ממחזיקי האג"ח של החברה לדחות את פירעון החוב. "מה שקרה כאן הוא תוצאה של אלמנטים חיצוניים לחלוטין - זה לא ניהול כושל או ספקולציה. אלה אירועים חיצוניים שלא קשורים אלינו, וזה מקרה שונה לחלוטין מכל שאר ההסדרים, שנובע מהפיכה שאף אחד לא ציפה שתקרה", הסביר מימן.

לדברי מימן, החברה עושה ככל יכולתה כדי להמשיך את פעילותה של EMG. מימן מעריך כי את התביעה מול ממשלת מצרים, בסך כמה מיליארדי דולרים, ייקח שנתיים למצות. מימן מציין כי יש סיכוי לקבל חלק מהפסד ההשקעה, אבל לנוכח ההתפתחויות במערכת הפוליטית במצרים הוא נראה קלוש. במקרה הסביר, שהחברה תפסיד חלק גדול מהשקעתה במצרים, מי שיפסיד הם המשקיעים.

ביטוח מפני סיכונים פוליטיים של אשרא, שבענף מעריכים כי היה מקבל את אישור הוועדה הבינמשרדית בראשות האוצר לאור חשיבות הפרויקט, היה מונע את ההפסד ממשקיעי אמפל. במקרה כזה, מי שהיה משלם בסופו של דבר את החשבון היא ממשלת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#