"מעריב נראה לי קצת רעיל; לא קצת, זה נכס שנראה לי ארסי" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מעריב נראה לי קצת רעיל; לא קצת, זה נכס שנראה לי ארסי"

גילעד אלטשולר משוכנע שהקמפיין בנושא דמי הניהול שטחי ושהרגולציה המופרזת מביאה את יועצי ההשקעות לשלוח את הציבור לבונקר ■ "הרגולציה והפופוליזם מובילים את ניהול הכספים לבינוניות מוחלטת"

42תגובות

לגילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף ובעלים בבית השקעות אלטשולר שחם, יש סיבות להיות שבע רצון. בית ההשקעות גייס 800 מיליון שקל ב-2011 וקופות הגמל של הבית הציגו תשואה חיובית בעוד מרבית קופות הגמל הניבו תשואה שלילית של 3%-5% - הודות לחשיפה הגבוהה לחו"ל ואיכות תיק איגרות החוב בישראל.

קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם אמנם סבלו מפדיונות של 4.5% מנכסיהן ב-2011, בדומה לשוק, אבל ברבעון הרביעי, כששוק קרנות הנאמנות איבד 4.5 מיליארד שקל, הצליחו קרנות אלטשולר שחם לגייס מיליון שקל. קרנות הנאמנות אג"ח כללי של הבית שמרו גם ב-2011 על המקום השני מבין 250 קרנות נאמנות בקטגוריה זו השנה השנייה ברציפות.

אבל אלטשולר מודאג. בראיון ל-TheMarker הוא מותח ביקורת חריפה על כך שהרגולציה בענף יורדת לחיי הפעילים בתביעות שחלקן קטנוניות (למשל, שמנהלי קרנות הנאמנות יספגו את דמי ההשאלה שהבנק גובה בעסקת מכירה בחסר) ומרביתן מבוססות על חוסר התמצאות. מצד שני, לדבריו, הרגולציה אינה נחרצת מספיק בטיפול בבעיות שעלולות לגרום להפסדים של מיליארדי שקלים לחוסכים לטווח ארוך.

אלטשולר חושש כי הרגולציה והקמפיין התקשורתי בנוגע לגובה דמי הניהול מדרדרים את ענף ניהול הכספים לבינוניות, שאת מחירה ישלם גם - ואולי בעיקר - הציבור.

אייל טואג

"בענף ניהול הכספים לא מוכנים לשלם עבור איכות"

מה לא מדויק בטענה שדמי הניהול מכרסמים בתשואות של הלקוחות ופוגעים בגובה הפנסיה שיקבלו?

"הבעיה בקמפיין על דמי הניהול היא שאין בכלל התייחסות לאיכות. ח"כ חיים כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית (תע"א), עשה עליהום בעניין דמי הניהול בדיון משותף של ועדת הכספים וועדת העבודה והרווחה של הכנסת. אז עובדי תע"א באמת משלמים דמי ניהול של 0.25% לשנה, אבל התשואה השנתית הממוצעת של קופת הגמל תע"א כללי בחמש השנים האחרונות היתה 0.07%. לעומת זאת, אצלנו בקופת הגמל יהלום כללי, התשואה השנתית הממוצעת בתקופה זו היתה 5.4% ודמי הניהול היו 1.1%. מה עדיף?

"במלים אחרות, האם דמי הניהול האפסיים השתלמו או לא? זה תופס לכל תחום בחיים. אם תהיה זקוק לניתוח לב פתוח, לאיזה מנתח תלך - לזה שהצליח ב-98 מ-100 הניתוחים האחרונים, או לזה שהצליח רק ב-50 האחרונים משום ששכר הטרחה שלו נמוך ב-75% משכרו של המנתח האחר?

"אנשים מוכנים לשלם עבור איכות. בענף ניהול הכספים יש באחרונה קטע פופוליסטי שלא מוכנים לשלם עבור איכות".

מה גרם לסירוב לשלם עבור איכות?

"זה בא מהמחאה החברתית. יש עליהום על כל דבר שהציבור משלם. כל מה שמהותי כיום זה דמי הניהול, לאיכות אין חשיבות. אצל המשקיעים המוסדיים זה ניכר לכל אורך הקו - זה רק עניין של דמי ניהול. ועדות ההשקעה מתגאות בכך שהצליחו להשיג דמי ניהול של 0.5% או 0.15%.

"אין שום ביקורת על מה קרה כתוצאה מכך שדמי הניהול ירדו לשיעורים כה נמוכים. האם התשואה שקיבלו היתה גבוהה או נמוכה מבנצ'מרק או מה היתה התשואה של הגוף המנוהל לאורך הזמן הזה - השאלות האלה לא נשאלות. השאלה היחידה היא כמה דמי ניהול שולמו. נוצר מצב אבסורדי שלאט-לאט השוק הולך לבינוניות מוחלטת בתחום ניהול הכספים".

אתה מדבר על תקופה קצרה יחסית, האם באמת אפשר להבחין בהתכנסות לבינוניות?

"זה תהליך של כמה חודשים טובים. אתה שומע את זה מהשטח. היועצים בבנקים מדברים פחות על איכות ופחות נבדקים עליה. אני חושב שהעיתונות חוטאת לעניין כשהיא מתרכזת בנקודה הזו - בלי לבדוק ביסודיות מה איכות השירות עבור התשלום. הרי יש מקומות שבהם המחיר באמת גבוה, ולא ניתנה תמורה נאותה".

אתה טוען שבעקבות תהליכים חברתיים ותקשורתיים הצרכנים נעשו לא רציונלים?

"לחלוטין. בניהול הכספים זה בולט מאוד. אם הלך הרוח שהשתלט על שוק ההון היה תקף בשוק הרכב, אף מרצדס לא היתה נמכרת. דבר נוסף הוא שהורגים מוצרים מסוימים על בסיס גובה דמי הניהול ולא מסבירים מהם היתרונות שלהם".

"הרגולציה מובילה לייעוץ מפוחד"

אילו מוצרים פיננסיים מחוסלים על ידי הפופוליזם סביב דמי הניהול?

"ניקח, למשל, את קרנות הנאמנות. יש ביקורת נוקבת על דמי הניהול בקרנות הנאמנות, אבל אף אחד לא מסביר מה היתרונות שיש בהן מול ניהול תיק אקטיבי, אף שאינו כרוך בתשלום דמי ניהול. כך, עם התקנה החדשה של המכרזים שנעשו לגבי הברוקראז' למעשה קרנות נאמנות לא משלמות עמלות קנייה - כלומר, הצרכן לא יספוג את העמלות. הוא אמנם משלם דמי ניהול אבל לא משלם את העלות של עמלות קנייה ומכירה, שהן עלויות כבדות כי חברת הניהול של הקרן סופגת אותן.

"מעבר לזה, על כל קבלת דיווידנד, על כל תשלום ריבית מאג"ח - הבנק גובה עמלה, מה שבקרנות נאמנות לא קיים. זו עמלה נוספת שקיימת ללקוח שמחזיק ני"ע ישירות.

"יתרון נוסף של קרנות הנאמנות קשור במיסוי. הקרנות מאפשרות דחיית מס ארוכה מאוד. לא כל הלקוחות עושים תכנון מס בני"ע, לא כולם מגישים דו"חות - ולכן לא כל הצרכנים נהנים מקיזוזי המס, יש כאלה שמשלמים מס במקור ואחר כך לא מזדכים עליו בעוד שכבעל יחידת השתתפות בקרן נאמנות יש לך דחיית מס ארוכה, עד שאתה מוכר את הקרן, אתה נהנה מכל הקיזוזים הפנימיים של הרווחים עם ההפסדים בהשקעותיה של הקרן, ואתה מגיע לתוצאת מס טובה הרבה יותר מאשר הלקוח הממוצע שמנהל את השקעותיו לבד.

"עד היום לא ראיתי בעיתונות הכלכלית התייחסות ליתרונות האלה של קרנות הנאמנות על פני ניהול דרך תעודות סל או קנייה ישירה של ני"ע. ובכל הקשור בחו"ל, זה רק מתגבר - הלקוח הבודד שבא לקנות ני"ע משלם עמלה גבוהה מאוד, וכשהוא קונה אג"ח הוא אמנם לא משלם עמלה, אבל הציטוטים שהוא מקבל הם קטסטרופה, כלומר הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה גבוה מאוד, ועל כן הוא משלם עמלה גבוהה מאוד בעוד הקרנות שעובדות בהיקפים גדולים יותר מקבלות ציטוטים טובים בהרבה ובנוסף עושות מכרזים בין עושי שוק, מה שהלקוח הבודד לא עושה.

"אז יש פה מכשיר שלאט-לאט נהרס, גם בגלל הרגולציה וגם בגלל התקשורת - כשלא רואים את היתרונות העצומים שיש בו".

האם אתה יכול להצביע על נזק ממשי ללקוח כתוצאה מהתהליך הזה?

"אתה רואה יועצים בבנקים שחוששים מאוד לתת עצה. הם מעדיפים שהלקוח יישב במק"מ - רק כדי שלא יתבעו אותם אי פעם. הרגולציה מגזימה בתחומים מסוימים וקושרת את הידיים של מנהלי השקעות ושל יועצי השקעות בבנקים.

"מרגע שהאכיפה המינהלית יושמה ויועץ בבנק, שמרוויח משכורת ממוצעת, יודע שהוא חשוף אישית לתביעה גבוהה, כשהוא ניצב מול לקוח הוא שואל את עצמו 'למה שאקח את הסיכון שאתבע אם יקרה משהו לא צפוי, כשלא היתה לי כוונת זדון, כשאם אתן עצה מצוינת לא אקבל תוספת שכר?'

"זה יוצר מצב שבו מתכנסים לבינוניות ונכנסים לבונקר בלי הצדקה. הרגולציה מובילה לייעוץ מפוחד. הצבירה הגבוהה מאוד בתעודות הסל נובעת מאותה בינוניות".

"מי אמר שישראייר זה נכס רעיל?"

האם לדעתך צריך לחלק דיווידנד רק על בסיס מזומן?

"יכול להיות שכן. יש רווח, יש כסף, מחלקים אותו".

את הרווח שצפוי ממכירת השליטה בכלל תעשיות אפשר לחלק לדעתך?

"אולי מותר, אבל הדירקטוריון צריך לנהוג באחריות. הדירקטוריון צריך לזכור שלחברה יש חובות לשלם. לא כל רווח צריך למשוך מיד כדיווידנד. אנחנו בתקופה של מצוקת אשראי נוראית. דירקטוריון צריך לשמור שהחברה לא תיקלע למצוקה תזרימית ושלא תגיע לחדלות פירעון. דירקטוריון אחראי צריך לדאוג להשאיר נזילות מספקת, כדי לדאוג להחזר החוב לבעלי האג"ח".

למה לא אמרתם משהו כשהתחילו להכניס נכסים רעילים לקבוצה?

"לא היינו בעלי מניות אז. לא השתתפנו באסיפות הכלליות".

אבל כבעל אג"ח?

"לא החזקתי אג"ח של אי.די.בי אחזקות. אני חושב שמעולם לא החזקנו אג"ח של אי.די.בי אחזקות, ואם החזקנו - מכרנו אותן לפני לא מעט שנים. מלבד זאת, למה אתה מתכוון בנכסים רעילים?"

ישראייר זה נכס רעיל.

"מי אמר שישראייר זה נכס רעיל? היתה עליו הערכת שווי של משרד מאוד מפורסם".

נו באמת.

"לא, לא, תרשום את זה. ישראייר הוא לא נכס רעיל. מישהו קבע שהנכס הזה מאוד לא רעיל במרכאות כפולות ומשולשות. גם מעריב זה נכס שנראה לי קצת רעיל. לא קצת, זה נכס שנראה לי ארסי - אבל זה שיקולים עסקיים של חברה שאני יכול להביע את דעתי לגביהם".

אבל ביוני, כשעסקת מעריב הושלמה, כבר החזקת באג"ח?

"לא היינו בעלי אג"ח של קבוצת אי.די.בי עד להתמוטטות של האג"ח. עד יוני כמעט לא החזקנו שקל באג"ח של הקבוצה. נכנסנו להשקעה באי.די.בי אחזקות כשהתשואות התחילו להיות מעניינות, דו-ספרתיות או חד-ספרתיות גבוהות. מעבר לכך, אני לא יכול לבוא כשחברה קונה פעילות עסקית מסוימת, ולהגיד את דעתי.

"אולי דנקנר חושב שמעריב היא המציאה הכי גדולה בעולם. אני לא יכול להגיד את דעתי. אם הוא היה שואל אותי, הייתי אומר לו 'אל תיגע בזה'. ימים יגידו אם זו היתה החלטה נכונה עסקית לדיסקונט השקעות, אבל אני חושב שבינתיים מדובר בנכס שגוזל 100-150 מיליון שקל לשנה מתזרים המזומנים שכל כך צריך אותו גם לתשלום לבעלי אג"ח, גם לביטחונות וגם לנכסים אחרים טובים יותר. אני לא יכול להגיד לחברה כיצד לנהוג, בשביל זה יש דירקטוריון".

מוטי קמחי

העובדה היא שנתת לדירקטוריון דיסקונט השקעות עצה.

"זו לא עצה. ביקשתי מדירקטוריון דיסקונט השקעות לנהוג באחריות".

חצאי תספורות גם אצל הספרדים

האם יש מדינה באירופה שהאג"ח שלה נסחרות בתשואות גבוהות ואתה חושב שההשקעה בה מצדיקה את הסיכון?

"אנחנו לא מחזיקים באף אחת מהן. לפי מה שראינו ביוון, יש סיכוי סביר שנראה חצאי תספורות גם אצל הספרדים, האירים, הפורטוגלים והאיטלקים - ולכן התשואה שמקבלים שם עדיין לא מספקת.

"אני מעדיף חוב של חברות על פני חוב של מדינות. אתה יכול לממש את הנכסים והפעילות העסקית של חברה דרך בתי המשפט. כשאתה בעל חוב של מדינה אתה די חשוף בצריח. אם יוון או איטליה לא יפרעו את האג"ח, מה אעשה - אכריז עליהן מלחמה, אקח להן איזה אי?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#