פישר: "ייתכן שאת הלקחים מהמשבר הקודם נצטרך ליישם יותר מהר ממה שחשבנו" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פישר: "ייתכן שאת הלקחים מהמשבר הקודם נצטרך ליישם יותר מהר ממה שחשבנו"

לקחי המשבר העולמי האחרון נלמדו וסוכמו בדו"ח מיוחד של בנק ישראל ■ ראשי מערכת הבנקאות, וביניהם המתמודדים על תפקיד מנכ"ל לאומי, היו שם ■ רוני חזקיהו הציג את הישגיו כמפקח על הבנקים בזמן המשבר והביע תמיכה באיחוד בין הרגולטורים ■ וכולם הסכימו על דבר אחד- אם אכן משבר נוסף קרוב, המשק הישראלי נכנס אליו במצב פחות טוב

3תגובות

לקחי המשבר העולמי האחרון נלמדו וסוכמו בדו"ח מיוחד של בנק ישראל; ראשי מערכת הבנקאות, וביניהם המתמודדים על תפקיד מנכ"ל לאומי, היו שם; רוני חזקיהו הציג את הישגיו כמפקח על הבנקים בזמן המשבר והביע תמיכה באיחוד בין הרגולטורים; וכולם הסכימו על דבר אחד- אם אכן משבר נוסף קרוב, המשק הישראלי נכנס אליו במצב פחות טוב

המשבר העולמי האחרון היה הקשה ביותר מאז המשבר של שנות השלושים במאה הקודמת. הוא החל כמשבר פיננסי בארה"ב, התפשט לשווקים נוספים והפך במהרה למשבר עולמי. החרפתו החדה החלה עם קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברודרס בספטמבר 2008, והגיעה לשיאה בהמשך אותה שנה וברביע הראשון של 2009.

במהלך המשבר נפגעו קשות מערכות פיננסיות במדינות המפותחות, מוסדות פיננסיים בולטים קרסו, ונדרשה התערבות נמרצת של הרשויות למניעת קריסתם של אחרים.
כל ראשי המשק, ובעיקר ראשי המערכת הבנקאית, הגיע ביום חמישי למלון דן בתל אביב כדי לשמוע מה למדו בבנק ישראל מהמשבר הזה. בין המשתתפים ניתן היה לזהות את רוני חזקיהו ורקפת רוסק עמינח, המתמודדים על תפקיד מנכ"ל בנק לאומי, את דוד ברודט- יו"ר הבנק, את צדיק בינו וסמדר ברבר צדיק מהבנק הבינלאומי ואת כל צמרת בנק ישראל.

הכנס נערך לרגל פרסום הדו"ח שהוציא הבנק תחת הכותרת "ישראל והמשבר העולמי 2007-2009". "מנקודת מבטה של אירופה, נכון יותר לקרוא לזה 'המשבר העולמי 2008-?' " אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר' שפתח את הכנס. לפחות עבור האירופאים, רמז הנגיד, המשבר עוד לא הסתיים.

בהמשך דבריו מנה פישר את עשרת הלקחים אותם למד מהמשבר האחרון בתפקידו כנגיד בנק ישראל. "המשבר הקודם קרה לפני 22 שנה, וחשבנו שלאחר שנכתוב את הדוח נשים את הספר על המדף למשך לפחות 22 שנה נוספות", אמר פישר. "ייתכן שאת הלקחים האלה נצטרך ליישם יותר מהר ממה שחשבנו".

התבטאויות דומות נשמעו מצד דוברים נוספים בכנס, כמו המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג, והמפקח על הבנקים לשעבר רוני חזקיהו. התחושה הכללית היתה שהרגולטורים, כמו גם ראשי מערכת הבנקאות שנכחו בעולם, מתכוננים למשבר.

דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

מהד"וח עולה כי המשק הישראלי צלח את המשבר הקודם בצורה טובה מאוד. המערכת הפיננסית עמדה בטלטלה והפעילות הריאלית סבלה ממיתון עמוק אך קצר, והמשק חזר לצמוח בשיעורים גבוהים מהר יחסית. עם זאת, אחת המסקנות המרכזיות שעלו מהבדיקה היא שלמתינות היחסית של הפגיעה במשק הישראלי ובמערכת הפיננסית המקומית תרמו עיתוי המשבר – לאחר חמש שנות צמיחה מהירה – ומספר מאפיינים של המשק ושל המערכת הפיננסית, בהם מערכת בנקאית שמרנית הנתונה לפיקוח הדוק, שוק משכנתאות שמרני והעדר כמעט מוחלט של נכסים מורכבים. אלה תרמו לכך שלא התפתחו בישראל בשנים שקדמו למשבר מינוף יתר ובועת נדל"ן. למשבר הבא, הסכימו הנוכחים, המשק הישראלי נכנס במצב קצת שונה.

משבר מיובא

"המערכת הבנקאית הגיעה למשבר האחרון במצב מאוד טוב. בניגוד למדינות אחרות, לא היינו סמוכים על חוץ לארץ. המשבר הקודם היה משבר מיובא- הבעיות התחילו מהפקדות שנעשו בבנקים חוץ לארץ. מדינות שהיו מתקדמות יותר בתחום המוצרים הפיננסיים וחשופות יותר נפגעו באופן חזק יותר ממדינות שנחשבו למפגרות בתחום. למזלנו, אנחנו היינו מפגרים בתחום", אמר רוני חזקיהו, מי שהיה המפקח על הבנקים בזמן המשבר והקדיש חלק ניכר מכהונתו לטיפול בו.

חזקיהו, המתמודד בימים אלה על תפקיד מנכ"ל בנק לאומי, הוביל את פאנל הרגולטורים שחתם את הכנס. במרוץ על ניהול הבנק הגדול במדינה, היתרון הגדול שמביא איתו חזקיהו הוא ההיכרות שלו עם הרגולציה ועם בנק ישראל, והניסיון שצבר בהתמודדות עם משברים פיננסיים. ביום פרישתו מהפיקוח על הבנקים אמר חזקיהו ש"המשבר בישראל לא בוזבז, אלא להיפך- ניצלנו אותו", ונראה כי הוא מוכן לנצל גם את המשבר הבא.

חזקיהו הדגיש בדבריו את החשיבות שבשמירה על האמון בין הבנקים בניהול משבר. "נקטנו בפעולות נמרצות כדי שהבנקים לא יסתבכו. כאשר הם הסתבכו עשינו הכל כדי להוציא אותם כמה שיותר מהר משם. כמו כן, עשינו עבודה מול הציבור כדי לשמור על האמון של הציבור במערכת הבנקאית הן מצד חו"ל והן מצד הציבור בארץ", אמר.

בנוגע להעלאת הלימות ההון, סיפר חזקיהו כי היתה התלבטות לא קלה. "שאלנו את עצמנו האם במצב החדש יהי נכון להמשיך ולדרוש מהבנקים לעמוד בתנאים החדשים בנוגע להלימות ההון או שמא נכון להקל עליהם כדי שיסייעו למשק לצאת מהמשבר. החלטנו לא להוריד את ההחמרות. בשעת משבר לא עושים דברים כאלה. אולי תקל על מחנק האשראי, אבל מצד שני אתה תסבך את המערכת הבנקאית".

"הסדרי חוב תמיד יהיו - אין מה לעשות"

דבריו של חזקיהו נאמרו במסגרת פאנל רגולטורים שחתם את הכנס. לצידו של חזקיהו ישבו המפקח הנוכחי על הבנקים, דוד זקן, יו"ר רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר ונציגת האגף לפיקוח על שוק ההון הביטוח והחיסכון הילה בן חיים.

"אחד השינויים הגדולים שקרו במשבר, הוא שגם הרשות (כמו בנק ישראל, ר.ע.) מטפלת בנושאים מקרו-יציבותיים. זה בא לידי ביטוי באקטיביזם של הרשות. ככל שמדובר על סיכון מערכתי, אנחנו יודעים שיש אפשרות הדבקה בין הקבוצות העסקיות ופועלים בנושא", אמר האוזר. "יש לנו ארגז כלים שמתחיל מגילוי וממשיך באקטיביות שלנו כלפי אותם חברות וממשיך לדרישה שלנו לאקטביזם מהמשקיעים המוסדיים".
לעומתו, בן חיים, כנציגת משרד האוצר בפאנל אמרה כי "הסדרי חוב תמיד יהיו. זה חלק מהמכשיר. אין מה לעשות. החוכמה היא לנטר את מצב החוב ולתפוס אותו בנקודה הקריטית".

עופר וקנין

"אנחנו לא נמצאים היום בחלל ריק מבחינת הרגולטור או מבחינת הגופים המוסדיים", הוסיפה בן חיים. עם זאת, היא נאלצה להסביר את גל הסדרי החוב ששוטף את המשק, מהם נפגעים בעיקר החוסכים לפנסיה והרבה פחות מכך הבנקים, הנמצאים תחת פיקוחו של בנק ישראל.

"האגף נדרש להסדרה מאוד מקיפה כי הגופים המוסדיים עברו ממצב של השקעה של 45 מיליארד שקל בשנת 2003, לרמה של 140 מיליארד שקל בשיא המשבר עד לרמה של 240 מיליארד שקלים", אמרה בן חיים. "המוסדיים עוד בשלב שהם נכנסים לתחום הזה וצריך עוד לפתח סט כלים כדי לתת הגנה לכספי המשקיעים".
"האשראים שעכשיו מטופלים הם אשראים שחודק לא חל עליהם" ביקשה בן חיים להדגיש. "הדברים הולכים ומשתפרים. אנחנו אופטימיים אבל כל הזמן עוקבים אחרי הסדרות החדשות שמונפקות וגם אחרי הסדרי החוב".

"אנחנו מקשיחים את כללי המשחק בחשיפה ללווה בודד וחשיפה לקבוצת לווים", הוסיפה בן חיים. לשם כך יכולים להיעזר באגף הפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון בניסיון שנצבר בנושא באגף הפיקוח על הבנקים של בנק ישראל, שם הוראת ניהול בנקאי תקין 313 העוסקת בנושא נכנסה לתוקפה כבר בתחילת העשור הקודם.
איחוד או שיתוף בין הרגולטורים.

אחד הנושאים שחזרו לאורך הכנס כולו, ובמיוחד בפאנל הרגולטורים, היה הצורך לקבוע את אופי מערכת היחסים בין הרגולטורים השונים. בייחוד נכון הדבר אם הסיכון במשבר נוסף קרוב גבוהים יותר כפי שמזהירים בבנק ישראל. בעוד שבנק ישראל דוחף לאיחוד הסמכויות תחת קורת גג אחת, במשרד האוצר סבורים כי אפשר להסתפק בשיתוף פעולה.

"ההמלצה שלי היא לייצר איחוד בין שלושת הרגולטורים. המצב כפי שהוא היום לא יכול להימשך. הסמכות והאחריות צריכים ללכת ביחד. הבנק המרכזי הוא המלווה של מוצא אחרון במקרה של משבר. אם האחריות לספק את הכסף היא של בנק ישראל, הרגולציה עצמה צריכה לשבת שם", אמר חזקיהו.

"הלקח העיקרי מהמשבר הוא שצריך רגולטור שיראה את כל היער ולא עץ עץ. צריך להסתכל על כל המערכת הפיננסית, בין אם זה יעשה בצורה כזו או בצורה אחרת", הוסיף זקן. "צריך לראות איך אנחנו דואגים לארגז כלים שנוכל לעשות בו שימוש של ממש בזמן חרום".

לעומת זאת, ציטטה בן חיים את מסקנות ה-OECD, שבמסגרת הדו"ח שכתב על המשק הישראלי לאחרונה ציין כי העברת הסמכויות ממשרד האוצר לבנק ישראל היא רק אפשרות אחת מבין כמה אפשרויות. "הדוח קובע שאין עדיפות למודל מסוים. כל עוד הרגולטורים יודעים לעבוד בשיתוף פעולה ביניהם, אין בהכרח יתרון לאיחוד ביניהם", אמרה בן חיים.

יו"ר רשות ניירות ערך הציג עמדה מפשרת בין הצדדים. "צריך להיות גוף שמוביל בעת משבר אבל לא בהכרח בשאר הזמן", אמר האוזר. "מה שכן צריך להיות הוא שיתוף במידע. אין שום הוכחה לכך שבמדינות בהם הרגולציה נמצאת תחת קורת גג אחת שרדו את המשבר בצורה טובה יותר".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#