המחיר שעלול לשלם בנק הפועלים על צלילת מניות דלק רכב - IFRS בשטח - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחיר שעלול לשלם בנק הפועלים על צלילת מניות דלק רכב

סיווג החוב של גיל אגמון כפגום עלול להוביל להפסד של 100 מיליון שקל ברבעון הרביעי

תגובות

>> הפרשה ספציפית לחובות מסופקים בבנקים, מחושבת בגין חובות מסחריים גדולים שמזוהים כפגומים. כלומר, הבנק צופה כי לא ניתן יהיה לגבות את מלוא הסכומים המגיעים, בהתאם ללוח הסילוקין שבחוזה המקורי. לצורך חישוב ההפרשה, הוראת המפקח על הבנקים מבחינה בין חוב רגיל, שבו ניתן להיפרע גם מתזרים המזומנים של החברה הלווה, לבין חוב שגבייתו מותנית בביטחון, כלומר חוב שפירעונו צפוי להתבצע באופן כמעט בלעדי (90% ומעלה) מתוך הבטוחה ואין מקורות זמינים ומהימנים אחרים לפירעונו.

בעוד שבחוב פגום רגיל ההפרשה מוערכת לפי תזרימי המזומנים העתידיים הצפויים לשרת את החוב, הרי שבחוב שגבייתו מותנית בביטחון היא מוערכת על בסיס השווי ההוגן של הבטוחה בניכוי עלויות מכירה והתאמות נוספות לערך הביטחון.

קביעה זו דומה להוראות ה-IFRS. הרציונל הוא שחוב שגבייתו מותנית בביטחון מהווה בעצם מימון השקעה במניות - לעומת מימון הפעילות השוטפת של הלווה בחוב רגיל. דוגמה לחוב כזה היא האשראי הבנקאי בגובה כמיליארד שקל, מחציתו מבנק הפועלים, שניתן לגיל אגמון לצורך רכישת 22% ממניות דלק רכב באוקטובר 2010. בעקבות הרכישה עברה השליטה בדלק רכב לאגמון, המנכ"ל של דלק רכב, וקבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, נותרה עם אחזקה של 33% בלבד.

לצורך קבלת ההלוואה שיעבד אגמון את כל מניותיו בדלק רכב (37.5%), לרבות אלה שהחזיק קודם לעסקה, שערכן בשוק במועד קבלת ההלוואה היה כ-1.55 מיליארד שקל. הבעיה היא שמאז הרכישה ירד מחיר המניה של דלק רכב, יבואני פורד, מאזדה וב.מ.וו, ב-48%. אם נניח שהדיווידנד שחילקה דלק רכב בתקופה כיסה בעיקר את הריבית, המשמעות היא שה-LTV - היחס בין גובה החוב לשווי השוק של המניות - עלה מ-64% במועד קבלת ההלוואה לכ-124% בתום 2011.

העניין המרכזי הוא שאגמון הצליח להשיג את ההלוואה הבנקאית ללא מנגנון MTM) Mark To Market), שלפיו היה נדרש להשלים ביטחונות (או לממש מניות) במקרה של ירידת מחיר המניה. זאת בשונה ממה שנהוג בדרך כלל כאשר מדובר בהלוואות של מוסדות פיננסיים לרכישת מניות סחירות, כמו למשל ההלוואות שקיבלה כור ממורגן סטנלי ומסיטיגרופ לצורך רכישת מניות קרדיט סוויס שמחייבות אותה, בין היתר, לעמוד ביחס LTV מוגדר.

משמעות הדבר היא כי אם בנק הפועלים יקבל לצורך הדו"חות ל-2011 החלטה כי לאור התמורות השליליות בשוק הרכב ואיבוד ההגמוניה של דלק רכב בשנה האחרונה, גביית החוב במלואו אינה צפויה - הוא יידרש להכיר בהפרשה לחובות מסופקים על בסיס השווי ההוגן של הביטחונות. בהתאם להנחיות המפקח, כשמדובר במניות סחירות מחושב השווי ההוגן לפי מחיר הבורסה ולא לפי הערכת שווי, והוא גם אינו כולל פרמיית שליטה. כפועל יוצא מכך, בנק הפועלים עלול להכיר בדו"חות השנתיים הקרובים, לפי חלקו בהלוואה, בהפסד של כ-100 מיליון שקל. מעבר לכך, במצב נתון כזה המשך ירידת מחיר המניה יוביל אוטומטית לרישום הפסד בדו"חות העוקבים.

נטל ההוכחה נהפך לכבד יותר

בכדי שלא לסווג את החוב כפגום, בנק הפועלים צריך להוכיח כי הירידה בשווי השוק של המניות אינה משפיעה לרעה על הסיכוי לקבלת הדיווידנדים שמשרתים את החוב, בהתאם למבנה לוח הסילוקין של אגמון ולמידת גמישותו. ניתן לעתים לייחס ירידת מחיר שוק של מניות לשינויים כלליים ואקסוגניים, אך ככל שירידת המחיר משמעותית יותר וקיימות נסיבות ספציפיות שליליות, נטל ההוכחה הופך לכבד יותר.

השונות בכללים החשבונאיים יוצרת הבדל משמעותי בין האופן שבו החשבונאות מתייחסת לירידת ערך של השקעה במניות של חברה מוחזקת לבין חוב שהביטחון שלו הוא מניות חברה מוחזקת. ההבדל ניכר היטב בדו"חות של קבוצת דלק, שהם תמונת הראי של העסקה: בעקבות איבוד השליטה והמעבר להשפעה מהותית, שיערכה דלק את ההשקעה לשווי ההוגן בהתאם לתפישת המימוש הרעיוני והכירה ברווח רעיוני של כ-1.1 מיליארד שקל בתום 2010 - שהצטרף ליתרת ההשקעה.

בחישוב גס ניתן להעריך כי בעקבות השערוך, ההשקעה בדלק רכב במאזן של קבוצת דלק לתום 2011 אמורה להיות כ-1.4 מיליארד שקל - כמעט 100% מעל שווי השוק. העניין הוא שבשונה מבנק הפועלים, גם אם קבוצת דלק תגיע בדו"חות הקרובים למסקנה סבירה כי קיימים סימנים המעידים על ירידת ערך, הרי שבהתאם ל-IFRS, מדידת ירידת הערך של השקעה בחברה כלולה מתבססת על שווי שימוש. ערך זה נקבע לפי הערכת שווי שעשויה להיות גבוהה משמעותית ממחיר השוק ולהוביל לצמצום הפער ולהקטנת ההפסד מירידת ערך.

הדוגמאות של השקעת סקיילקס בפרטנר ושל השקעת בנק דיסקונט בבנק הבינלאומי, שהוצגו בדו"חות הכספיים לתום הרבעון השלישי בערכים שעולים על שווי השוק בכמעט 50%, מלמדות על הפער האדיר הקיים כיום בין הערכות השווי למחירי השוק ועל ההשלכות המעשיות של הבדל זה.

הסיפור המוזר הוא שאם בנק הפועלים יגיע למסקנה כי מדובר בחוב פגום, הוא לא ייהנה מפריווילגיית מדידת ההפסד שממנה תיהנה קבוצת דלק - אף שהיא אינה זו שמחזיקה במניות השליטה. בהקשר זה יש לציין כי כשמדובר במניות שליטה קיימת עמדה, שאינה מקובלת על המפקח על הבנקים, שלפיה בהתאם ל-IFRS, ניתן להעריך את הביטחונות לצורך החישוב של ההפרשה לחובות מסופקים לפי הערכת שווי שכן כוללת פרמיית שליטה.

-

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות), בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#