אם עודד שריג לא יפעל מהר - הפנסיה שלכם תתייקר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אם עודד שריג לא יפעל מהר - הפנסיה שלכם תתייקר

הרפורמה שהנהיג האוצר בענף הגמל, במטרה לעודד את החוסכים לפנסיה לפנות למסלולים קצבתיים הייתה מבורכת, אך רבים - בעיקר מקרב העצמאים - הפסיקו לחסוך

10תגובות

התיאור הבא עשוי להישמע דמיוני - אבל הוא לקוח מהמציאות.

ב-2005 יוצאת לדרך רפורמת בכר, שכחלק ממנה נמכרים קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים לבתי ההשקעות. המטרה: הגברת התחרותיות בין מנהלי חסכונות הציבור.

בהוראה נוספת, ובלתי תלויה, מחליטים באוצר באותה עת לערך לתמרץ חוסכים לעבור לפנסיה במכשיר קצבתי. היעד: הבטחת קצבה חודשית בעת היציאה לפנסיה. מדובר במהלך חשוב ברמה המשקית וברמה הצרכנית, שאמור למנוע יצירת דורות של גמלאים עניים.

כדי לתמרץ את החוסכים לעבור למכשירים קצבתיים ניתנו תמריצים שליליים למכשירים הוניים, למשל לקופת גמל. כך למשל, עד סוף 2005 יכולים היו חוסכים עצמאים בקופות הגמל למשוך את כספי החיסכון שלהם לאחר 15 שנה ממועד ההפקדה הראשון לקופה. אחרי הרפורמה ניתן למשוך את הכסף רק בגיל הפרישה.

תיקון נוסף, תיקון 3, שיושם ב-2008, הגביל את משיכת הכספים בגיל הפרישה למתווה אחד - קצבתי. זאת, כדי להבטיח שהחוסכים ימשכו את הכסף שחסכו טיפין טיפין - ולא בבת אחת (אלא אם כן קיים רובד קצבה מנימלי של 4,300 שקל מקרן הפנסיה. מעבר לסכום זה רשאי החוסך לבחור בין קבלת הכסף כסכום חד פעמי לבין קבלתו כקצבה). לצד זאת רצה אגף שוק ההון גם לבטל את הטבת המס שניתנה לחוסכים בקופות גמל, שההפרשה הוכרה עבורם במס.

הכוונה היתה טובה, והחשיבה נכונה - אבל שלוש שנים לאחר תיקון 3 נראה שהאוצר משך את ההגה חזק מדי - ופיספס את הפנייה. התמריץ השלילי שניתן לחיסכון בקופות גמל הצליח כל כך, שהיקף ההפקדות לקופות ירד בחדות.

ההשפעה של הירידה בהפקדות לקופות הגמל מגיעה גם לשורת ההכנסות של בתי ההשקעות, שצופים בדאגה בהיחלשות מכשיר החיסכון הרווחי ביותר שהם מנהלים.

בחמש השנים האחרונות נרשמה צניחה של 60% בהפקדות לקופות הגמל (ללא קרנות ההשתלמות) - מהפקדות של 10 מיליארד שקל ב-2005 ל-4.2 מיליארד שקל ב-2010 ו-4 מיליארד שקל ב-2011.

ייתכן ש-2005 היתה שנה יוצאת דופן, בשל היותה שנת המס האחרונה שבה ניתן היה להפקיד לקופות הגמל כספים שניתן למשוך אותם לאחר 15 שנה וליהנות מפטור ממס. ואולם גם ביחס ל-2004 או 2006 מגמת הירידה בהיקף ההפקדות ברורה.

עבור בתי ההשקעות מדובר במכה. זרוע הגמל נחשבה לזרוע היציבה שלהם, לאחר שהירידות בשווקים הבריחו את המשקיעים מקרנות הנאמנות ושהתחרות העזה בענף הקרנות שחקה את שולי הרווח. במקביל, פעילות ניהול התיקים אף פעם לא היתה בור שומן, ועם השתלטות הבנקים בשנים האחרונות על תחום הברוקראז' גם חלקו מבחינת תמהיל ההכנסות של בתי ההשקעות הצטמצם.

ואולם התוכנית העסקית והרווחיות של בתי ההשקעות לא היתה חלק מחזונם של אנשי האוצר בעת גיבוש הרפורמות של השנים האחרונות בענף הגמל. החזון היה לעודד את הציבור לחסוך באפיק קצבתי לגיל פרישה, וייתכן שהשפעת המהלך על בתי ההשקעות לא נשקלה כראוי.

אולם למרות המגמה היפה של עליה בהיקף החיסכון לטווח ארוך (פנסיה, גמל וביטוחי מנהלים) הפגיעה בהפקדות בגמל לא בהכרח קוזזה בהפקדות לגיל פרישה.

כך למשל, אצל ציבור העצמאים, ההפקדות בגמל ירדו מאז 2005 ב-80%. בנוסף, רק 2% מהחוסכים בקרנות הפנסיה הם עצמאיים. במלים אחרות, העצמאים פשוט הפסיקו לחסוך.

לאן הלך הכסף? לצריכה ולהשקעות אלטרנטיביות. ההערכות הן שחלק מהכספים הופנו לנדל"ן ותידלקו את העליות של השנים האחרונות.

בבתי ההשקעות מספרים שחלק מהכסף הופנה לניהול תיקים. זה אולי הועיל במידה מסויימת לבתי ההשקעות, אבל זה לא קידם בהכרח את המטרה הנעלה של האוצר - חיסכון קיצבתי לגיל הפרישה.

מעמד הביניים הפסיק לחסוך

עם זאת, השינוי בהתנהלות של העצמאים לבדו אינו מסביר את כלל הצניחה בהפקדות לגמל. מי שעוד הפסיקו להפריש לגמל הם בני מעמד הביניים, שבעבר חסכו במעמד עצמאים באפיק הוני על רכיבי שכר שאינם מוכרים לצורך הפרשות פנסיוניות של המעסיק. אלא שבהיעדר תחנת יציאה קרובה יותר מגיל הפנסיה, הקטינו בני מעמד הביניים את ההפקדות.

קולגה סיפר לי שב-2005, עם ביטול האפשרות למשוך את הכספים כעבור 15 שנה, הוא הפסיק לחסוך בקופת הגמל עבור הילדים שלו. בעבר הוא היה חוסך כמה מאות שקלים מהמשכורת שלו לטובת הלימודים האקדמאים שלהם, אך מאז 2005 הוא אינו חוסך עבורם כלל, מכיוון שהחלופה - לחסוך עד גיל הגמלאות (שלו, או שלהם אם נפתחה הקופה על שמם) אינה רלוונטית לצרכים שלו. "אני פשוט לא חוסך", הוא הסביר.

במלים אחרות, השינויים בחקיקה לגבי ענף הגמל הכחידו את מכשיר החיסכון לטווח בינוני, הנהנה מהטבות מס. כיום יש מכשיר חיסכון לטווח קצר - קרנות השתלמות לטווח ארוך או עד לפרישה, קופות גמל קרנות פנסיה או ביטוחי מנהלים. היעדר מכשיר חיסכון נטו לטווח הבינוני הוא הפסד לציבור, שנטלו ממנו את האפשרות לחיסכון נטו במכשיר פשוט וקל להבנה. בנוסף, התחרות בענף בשלוש השנים הביאה גם לירידה בדמי הניהול (דמי הניהול זינקו לאחר ועדת בכר ומאז 2009 החל תהליך של ירידה).

אם מסתכלים על ממוצע דמי הניהול בקופות הגמל אצל חמשת השחקנים הגדולים (פסגות, כלל, דש, הראל ואקסלנס) - שחולשים על כ-50% משוק הגמל - עולה כי בסוף 2009 דמי הניהול הממוצעים היו 1.15% ובסוף 2011 הם ירדו ל-1.07%. גם הרפורמה של האוצר שצפויה להיכנס בחודשים הקרובים עם אישורה בכנסת לגבי תקרת דמי ניהול של 1.5% (בשלב הראשון, בשלב בשני הצפוי ב-2014, ירדו דמי הניהול ל-1.2 ו-5% מההפקדות), תסייע לחוסכים שנמצאים בזנב הימני בהתפלגות דמי הניהול באותה קופה, ולא השכילו להתמקח ולקבל הפחתה בדמי הניהול שהם משלמים.

ההפסד הגדול נוגע בעיקר לציבור העצמאים - שלגביהם, בניגוד לשכירים, אין חוק פנסיה חובה (במקרה של שכירים, המעסיק חייב להפריש). ציבור העצמאים חסך באופן מובהק למכשירים הוניים והתחזיות של האוצר לגבי ניתוח חסכונות העצמאים לגיל פרישה במכשיר קצבתי פשוט לא קרה בפועל.

מה גם שהנתונים מראים שגם החוסכים בקופות גמל ל-15 שנה לא משכו את הכספים במועד הראשון שבו יכלו לעשות זאת. זאת, ניתן ללמוד משיעור הבשלות של קופות הגמל הגדולות בתעשייה, שמגיע לכ-75% בממוצע. כלומר הכספים הגיעו לנזילות (חלפו 15 שנים או שהחוסך הגיע לגיל 60) ו-75% מהכספים לא נמשכו. הנתונים האלו מדגישים את הבעיה הגדולה של הגמל. בהעדר הפקדות חדשות וחוסכים חדשים, תיק הגמל מזדקן והעדר התמריצים שימשכו חוסכים חדשים יחריף את המגמה. לא רק שקצב ההפחתות יקטן במהרות - גם אחוז המשיכות יעלה במהירות.

החשש: הגדולים יבלעו את הקטנים

ואולם ירידה בהיקף ההפקדות לגמל אינה עניינו של המפקח על שוק ההון, עודד שריג. המטרה היא החוסכים - ולא הגופים המנהלים. למרות זאת, ההשפעות העקיפות של היחלשות בתי ההשקעות היא עניינו מכיוון שמגמה זו גורמת לתהליך בעייתי יותר שהחל לפני שלוש שנים.

אם ההכנסות והרווחים של בתי ההשקעות יעברו דיאטה רצינית ובתי ההשקעות יחלשו, יגיע גל נוסף של מיזוגים ורכישות לענף. ראינו את זה ב-2009-2010, כשהרגולציה התהדקה ויצרה יתרונות מובהקים לגודל.

אם בתי ההשקעות ימשיכו להיחלש, מי שישארו חזקים יהיו בתי ההשקעות של חברות הביטוח, שיבלעו את בתי ההשקעות הקטנים ואלי אף את הבינוניים. כאן אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה, לוועדת בכר, זו שרצתה להגדיל את התחרות. אם גל מיזוגים נוסף יגיע, נוכל לקבור באופן סופי את ועדת בכר - שרצתה תחרות, אבל בפועל העבירה את מוקדי הכוח מהבנקים לחברות הביטוח.

בענף הגמל מנסים להילחם בהיחלשות הגמל ואף הקימו את איגוד קופות הגמל שיפעל להחייאת המכשיר, ללא הצלחה עד כה. באחרונה מנסה גם חברת הכנסת פאינה קירשנבאום לקדם הצעת חוק שנועדה לאפשר חיסכון הוני בקופות גמל תוך מתן הטבות מס פנסיוניות העולות ככל שהלקוח חוסך על פני פרק זמן ארוך יותר.

ואולם בהיעדר ללא שינוי, ענף הגמל ייהפך בתוך כמה שנים ללא רלוונטי. מצב שכזה ישנה את כל המודל העסקי של בתי ההשקעות - שגם כך ספג בשנים האחרונות חבטות קשות בשנים האחרונות בדמות התגברות התחרות, החמרת הרגולציה והעמלות השמנות לבנקים (עמלות הפצה בקרנות, עמלות תפעול בגמל ועם כניסת הבנקים ליעוץ הפנסיוני הם גוזרים קופון נוסף של 0.25% על היעוץ).

הבנקים גם נהנים מעמלות ברוקראז', מכיוון שבתי ההשקעות מוגבלים במתן שירותי ברוקראז' ל"בית" - כך שפעילות זו אינה יכולה להיות יותר מ-20% מפעילות הברוקראז' שלהם. את ה-80% הנותרים, בבתי ההשקעות לא חולקים עם הקולגות מהענף, אלא מעבירים לידי הבנקים. הרי אם הבנק הוא המפיץ העיקרי של קרנות הנאמנות ומתחזק גם בגמל, האם כדאי להעביר את ההכנסות מהברוקאז' למתחרה או להתחרות על לבו של הבנק עם עמלות הברוקארז? להזיק זה בטח לא יכול.

כך השתלטו הבנקים על נתח הכנסות יפה מתחום בתי ההשקעות, שנהפך בשנה האחרונה לחבוט ביותר בענף הפיננסי - ביחס לבנקים שרושמים אקזיט יפה מאוד מוועדת בכר, ולחברות הביטוח, שממשיכות להתנהל בשמחה בענף אוליגפולי נטול איומים של ממש.

בתי ההשקעות לא יכולים להיכנס לפנסיה

בשנתיים האחרונות ניסו בתי ההשקעות להיכנס לענף קרנות הפנסיה - כניסה שכזו יכולה לפתוח את הענף המוחזק בידי חברות הביטוח לתחרות. הצרכן ירוויח, בשל התחרות על חסכונותיו, ובתי ההשקעות ירוויחו כניסה לפעילות צומחת שתיצור תחליף להיחלשות של תחום הגמל.

נניח שהציבור, לרבות העצמאים, יתרגל לחסוך בקרנות הפנסיה המבטיחות קצבה וכולם יהיו מרוצים, האוצר שקיבל חוסכים לקצבה, בתי השקעות שיכולים ליהנות מפעילות חדשה בחיסכון ארוך טווח שיקזז את הצניחה בגמל ויאזן את התנודתיות שבהכנסות ממכשירים פיננסים קצרי טווח כמו קרנות ותעודות סל.

התרחיש הזה נשמע נהדר, אבל הוא לא ריאלי. אף שבתי ההשקעות הגדולים מנסים להיכנס למגרש הפנסיה על ידי רכישת סוכנויות ביטוח, הדלת הזו בלתי ניתנת לפריצה.

במבנה השוק הקיים אין לבתי ההשקעות יכולת להיכנס לשוק קרנות הפנסיה מהסיבה הפשוטה שהמפיצים העיקריים של קרנות הפנסיה הם סוכניות הביטוח, הנמצאות בבעלות חברות הביטוח. רכישת סוכנויות ביטוח קטנות יכולה במקרה הטוב לנייד כמה מיליארדי שקלים לבתי ההשקעות, לא משהו שיאיים על חברות הביטוח, אפילו לא מכה בכנף.

80% מהפנסיה - בידי חברות הביטוח

בינתיים חברות הביטוח רק ממשיכות להתחזק. כבר כיום נהנות שלוש חברות ביטוח מהפנסיה של הציבור - מגדל, מנורה, וכלל ביטוח - שחולשות על כ-80% מכספי הפנסיה של הציבור, נתון שלא בטוח שיש לו תקדים בעולם.

ומה עושה בעניין הרגולטור, שביצע רפורמה מתוך כוונות טובות, אך שתוצאותיה סטו מהתכנון המקורי? בנובמבר 2010 פירסמו באוצר את התוכנית להגברת התחרות בשוק החיסכון הפנסיוני, שמטרותיה כוללות בין היתר את חיזוק מעמדו של מוצר הגמל כמוצר תחליפי לקרנות הפנסיה ולקופות הביטוח, על ידי הענקת כיסויים ביטוחיים. אלא שבפועל, השינויים עדיין לא נראים בשטח.

כיום מרוכז ענף החיסכון הפנסיוני בידי חמש קבוצות חברות ביטוח, שלפי נתוני 2010 מחזיקות בנתחי שוק הבאים: מגדל (33%), כלל (21%) ומנורה (18%). לצידן פועלות גם הראל (14%) והפניקס (11%). כיום נהנות 5 חברות הביטח הגדולות מהפקדות שנתיות של כ-30 מיליארד שקל בשנה לקרנות פנסיה וביטוחי המנהלים. מספיק להסתכל על התנודות בנתחי השוק של החברות כדי לגזור את רמת התחרות בענף הביטוח. ב-2007 החזיקה מגדל 33% (אין שינוי), כלל 20% (נתח השוק עלה ב1%) מנורה 17% (עלייה של 1%).

אם ישלטו פה שלוש עד חמש חברות ביטוח, כספי הפנסיה שלנו בעצם ינוהלו על ידי השליחים של מגייסי ההון הגדולים כאן. נוחי דנקנר (בעל השליטה בכלל), יצחק תשובה (בעל השליטה בהפניקס) ונוספים ישלטו בכל המשק בקלות. כך יצמח פה גוש עסקי סגור וחזק שינוהל בידי קומץ אנשים שירוויחו מיליונים.

זהו המסלול המהיר, והמבטיח לשלם המון עבור הפנסיה שלכם ולקבל אפס תשואות. אם נגיע למצב שכזה, נוכל להגיד בפירוש שהרגולטור הפקיר אתנו, את הפנסיות שלנו ואת עתידנו.

האוצר קידם רפורמה חשובה ביותר עבור המשק והצרכנים, במיוחד נוכח העלייה בתוחלת החיים. עם זאת, בטווח הארוך הרפורמה הזאת, בהיעדר שינוי, עלולה להביא להיחלשותם של בתי ההשקעות ולירידה בתחרות על חסכונות הציבור. על המפקח לוודא שבעוד עשר שנים יהיה כאן ענף בתי השקעות רחב תחרותי, לא בשביל הרווחיות של בתי ההשקעות - אלא כדי למנוע התחזקות נוספת של חברות הביטוח, שגם כך פועלות בענף אליגפולי עתיר רווחים וחסר שקיפות שהציבור כלל לא מבין אותו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#