הנפקה מוצלחת למדינה: ביקושים של 1.1 מיליארד שקל לאג"ח החדשה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנפקה מוצלחת למדינה: ביקושים של 1.1 מיליארד שקל לאג"ח החדשה

בתום המכרז גייסה ממשלת ישראל 200 מיליון שקל כפי שתיכננה ■ מחיר האיגרת נקבע על מחיר הפארי המגלם תשואה של 5.5%

15תגובות

אגף החשב הכללי במשרד האוצר רשם הבוקר הצלחה לאחר שזכה לביקושים של 1.13 מיליארד שקל בהנפקת איגרת החוב הממשלתית החדשה. האיגרת החדשה, ממשלתית שקלית לטווח של 30 שנה, נסגרה במחיר הפארי שלה ( 100 שקל ערך נקוב) עם תשואה של 5.5% המגלמת אינפלציה חזויה של 2.55%. במהלך החודש (16 ינואר) מתוכננת הנפקה נוספת בהיקף דומה של 200 מיליון שקל לציבור המשקיעים הפרטיים.   

TheMarker

בתום המכרז, גייסה ממשלת ישראל 200 מיליון שקל, כפי שתיכננה, כאשר מי שרכש את מרבית איגרות החוב היו קרנות הפנסיה ארוכות טווח. עודף הביקוש על ההיצע נותן יחס כיסוי של 5.7  לעומת יחסי כיסוי של 2% המקובלים בהנפקות מקבילות במדינות מערביות.

מנהלי ההנפקה מסבירים הבוקר כי האיגרת תכנס באופן שוטף להנפקות בכל חודש לשנים הקרובות,  דבר שעשוי לשפר את הנזילות והמסחר בשני העקומים, הארוכים והקצרים. בנוסף מציינים מנהלי ההנפקה כי זוהי הבעת אמון מוחלטת בחוסנה של  כלכלת ישראל.

הנפקת האיגרת החדשה נעשית על ידי יחידת ניהול החוב של החשב הכללי, כחלק מתהליך אסטרטגי שמטרתו להרחיב את החוב של ממשלת ישראל. האיגרת החדשה תאריך את עקום התשואה של האגרות השקליות ותאפשר השקעה ארוכת טווח נוספת לגופי הפנסיה, שעד היום יכלו להשקיע רק באגרות חוב צמודות לטווח שכזה.

הארכת עקום התשואה תהווה תרומה נוספת, בכך שתשמש מדד השוואתי (BenchMark) לפרויקטים ארוכי טווח. כלומר, פרויקטים שמתבצעים לתקופות של 30 שנה, דוגמת BOT (בנה תפעל ומסור) יוכלו להשוות את התשואה שלהם לתשואת האיגרת החדשה.

יוסי שווימר, הכלכלן הראשי של מגדל שוקי הון, צופה כי זוהי רק סנונית ראשונה לגל של הנפקות ארוכות טווח. "המשק הישראלי סבל מאינפלציה די גבוהה והמשקיעים פחדו להשקיע באיגרות ארוכות טווח לא צמודות. משהתמתנה האינפלציה במשק לטווח של בין 1%-3%, האוצר מנצל את המצב ומרשה לעצמו להנפיק אגרות מסוג והוא צפוי להנפיק סדרות נוספות בעתיד". מסביר שווימר.

שוק החוב הקונצרני ספג מכה קשה השנה כאשר בעיות הנזילות של החברות הישראליות והסדרי החוב המרובים הביאו לאובדן האמון של המשקיעים ביכולות ההחזר של החברות ושלחו אותם להשקעה בחוף מבטחים.

האיגרות הממשלתיות היו היחידות לרשום תשואה חיובית בשנת 2011 (6.2%) בעוד שמדדי התל בונד 40 60 בת"א, שמרכזים את איגרות החוב הקונצרניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, רשמו ירידות שערים של 1.6% ו-0.3% בהתאמה. מדד התל בונד 20 הצליח לרשום עלייה מתונה של 0.7% בשנת 2011, עלייה מינורית לעומת גידול של 11% במדד בשנת 2010.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#